שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פודקאסט: קורונה - כך זה התחיל ואיך מתמודדים בסין

    כבר כמה שבועות שווירוס הקורונה מעסיק את העולם ובעיקר מכניס אותו לחרדה גדולה, ולחוסר ודאות. האזינו לפודקאסט על מקור הווירוס ודרכי ההתמודדות איתו

     

    האזינו לפודקאסט בנושא ההתמודדות עם וירוס הקורונה:

      

     

    רבות נכתב וסופר על וירוס הקורונה, שהכניס 1.4 מיליארד סינים למצב חירום. הנגיף התפרץ בשוק הדגים בעיר, מה שמציף את ההערכה כי הנגיף התחיל מהחיות שבשוק ומשם עבר לבני האדם ויצא החוצה מהשוק.

     

    תחת מיקרוסקופ, נראה הנגיף ככתר, ומכאן שמו - "קורונה" משמעו "כתר" בלטינית. למעשה, "קורונה" אינו נגיף ספציפי אלא שם כולל למשפחה של וירוסים. "הגוף שלנו פוגש בהרבה וירוסים ממשפחת הקורונה," מפתיע ד"ר יובל בלוך, מגיש הפודקאסט "עושים רפואה", "הבעיה קורית כשהווירוס עובר שינוי, מוטציה שמתרחשת בדרך-כלל כשהווירוס בבעל-חיים. כשבעל-החיים הזה פוגש בן-אדם, אז אנחנו רואים התפרצות של הנגיף שעבר מוטציה. מכיוון שמדובר בווירוס שעבר מוטציה, הגוף שלנו לא מסוגל להתמודד איתו".

     

    נגיף הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet:

    העולם מבוהל מהקורונה, ומפעלי המסכות בטירוף

    הגיע מעטלפים, עובר בצואה, והגנת המסיכה מוטלת בספק

    כך נראה בית החולים שסין בנתה ב-10 ימים

     

    תסמיני נגיף הקורונה הם תסמינים דמויי-שפעת. "זה אומר שמדובר בווירוס שתוקף את דרכי הנשימה, ואז הוא גורם לכאבי גרון, כאבי שרירים ועלול להוביל לדלקת ריאות", מסבירה ד"ר נטע סופר-צור, אימונולוגית ודוברת עמותת "מדעת". "הסיבוכים בשפעת נובעים בדרך-כלל מסיבוכים חיידקיים, בעוד עם הקורונה מסתמן כי הסיבוכים הם אחרים ונגרמים מהווירוס עצמו".

     

    ד"ר סופר-צור מספרת כי נגיף הקורונה במקור, לפני המוטציה, לא שונה בהרבה מצינון. הבעיה מתחילה עם המוטציה. "המטרה הביולוגית של וירוס היא דווקא לא להרוג אותנו, אלא לחיות בנו כמה שאפשר כדי שיוכלו להפיץ את עצמם הלאה. כאשר וירוס הוא אגרסיבי מידי זה בדרך-כלל בטעות. זה קורה בהרבה מאוד נגיפים שמגיעים מבעלי-חיים, כמו האבולה למשל או הזנים הקודמים של הקורונה".

     

    תושבי מחוז חוביי הוחזרו לביתם מתאילנד וממלזיה (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

     

    לצורך העניין, גם השפעת הוא וירוס שעובר כל הזמן שינויים, ולכן בכל שנה יוצא חיסון חדש לשפעת. כשבעל-חיים נדבק בשפעת, ובתוך בעל-החיים השפעת משתנה ועוברת מוטציה - אז נוצר וירוס חדש, כמו שפעת החזירים או שפעת העופות. "הבדל מהותי בין הקורונה לבין שפעת, לדוגמה, הוא הקצב בו הנגיף הזה משתנה", אומרת ד"ר סופר-צור, "הגנום של הקורונה מורכב מ-RNA, זאת אומרת שהיא מאוד לא יציבה. מה גם שזו מולקולה מאוד ארוכה, וככל שהיא יותר ארוכה הסיכוי לשינויים גדל".

     

    יצירת חיסון לנגיף הקורונה לא נראית באופק. אף-על-פי שההרכב הגנטי של הווירוס רוצף במהירות מרשימה, המרחק בין ריצוף הגנים לחיסון עודנו גדול. יעידו על כך מקרי עבר, בהם נגיף נבלם ונעלם עוד לפני שנוצר לו חיסון.

     

    מדד יכולת ההדבקה של נגיף נקרא R-0. אם ה-R-0 קטן מאחד, צפוי שהמחלה תיעלם בסופו של דבר מפני שקצב ההדבקה נמוך מקצב היעלמות הנגיף. אם ה-R-0 גדול מאחד, משמע אוכלוסיית החולים הולכת וגדלה. חצבת, לדוגמה, היא מחלה עם R-0 גבוה ולכן נדרשת חסינות גבוהה יותר של החברה. ההסגר, או הבידוד של החולים, משנה באופן מלאכותי את ה-R-0, כי כך משנים את היכולת של האדם הבודד להדביק כמות גדולה של אנשים - פשוט כי הוא לא פוגש אנשים. כך מצליחים לעצור את המגפה בצורה חיצונית, ללא קשר לתכונות הנגיף או יצירת חיסון.

     

    תגובת הסינים

    "הרחובות כולם סגורים," מספר עמית גלאור, תושב בייג'ין, "החנויות סגורות, האוטובוסים לא פועלים", עמית טוען כי הסיטאוציה עלולה להרגיש אפוקליפטית, "אבל לדעתי אלו מהלכים מאוד חכמים של המשטר הסיני. הערים אמנם נראות כערי רפאים, אבל הסינים מאוד מאוד תומכים במהלך הזה. הם נשארים בבית לא כי מכריחים אותם, אלא כי הם תומכים במהלכים שמנסים לעצור את הווירוס".

     

    בתחילת המילניום ספגה סין ביקורת קשה מהקהילה הבינלאומית בעקבות התמודדותה הקלוקלת עם התפרצות נגיף הסארס. הסארס התגלה לראשונה בגואנגדונג שבסין בנובמבר 2002, אולם סין לא הודיעה לארגון הבריאות העולמי על הנגיף עד פברואר 2003. הנגיף התפשט במהרה לוייטנאם והונג קונג, ובהמשך לשאר העולם. סך-הכל נהרגו מנגיף הסארס קרוב ל-800 אנשים ברחבי העולם, שהם כ-10% מכמות האנשים שנדבקו. התנהלותה של סין עם התפרצות נגיף הקורונה מעידה על הפקת לקחים משמעותית שעשו במעצמה המזרחית.

     

    "זה מראה איך שסין מתפקדת ובאמת מה היכולות שלה", אומר עמית, "אתה רואה שסין זה גוף אחד אדיר שבשנייה אפשר לקחת 1.4 מיליארד אנשים ולכוון אותם למטרה ספציפית. זו יכולת שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם. כמובן שעדיין יש להם בעיות. המערכת עצמה לא הייתה בנויה לטפל בכזה נגיף כי הם חשבו שמשהו בסגנון של הסארס זה משהו ששייך לסין הישנה, ולסין המפותחת זה לא יקרה. בהתפרצות הקורונה הם רואים מה עובד ומה לא עובד, והם ישתפרו בהתאם. כמובן שיש פה שיפור מהותי לעומת מה שקרה ב-2003".

     

    המטופל הראשון שחלה בקורונה נדמה בהתחלה כחולה שפעת. בהמשך הידרדר מצבו והוא חלה בדלקת ריאות. ד"ר בלוך מסביר איך מערכת הבריאות עוברת ממצב בו היא מגדירה חולים מסוימים כחולי שפעת, למצב בו היא מתריעה כי קורה פה משהו אחר. "אחת המטרות החשובות של בריאות הציבור ואפידמיולוגים שמתעסקים במחלות מדבקות והתפרצויות, זה הנושא של הניטור. אנחנו צריכים כל הזמן שיהיו לנו חיישנים בכל מקום בעולם כדי לראות איזשהי קפיצה חריגה בתחלואה, וזה מה שקרה בסין. פתאום היתה קפיצה חריגה בחולים שסבלו מדלקת ריאות. אחרי שיש הצטברות כזאת של מקרים שיש להם מאפיינים דומים במספרים חריגים, מתחילים לחשוד".

     

    הכותרות הרבות שתפס הנגיף מאז שהתפרץ זרעו בהלה לא מעטה. הדיווחים על בניית הבזק של בתי-החולים בסין, ההסגר על ווהאן, השמועות על רופאים שמפחדים לטפל בחולים וביטולי הטיסות לסין - כל אלו לא תרמו להרגעת הציבור. "אני עצמי עדיין לא דואגת", מבהירה ד"ר סופר-צור, "אבל אני כן חושבת שזהירות מונעת לא-היסטרית היא חשובה. לא לטוס לסין, למשל, זו הנחייה שכדאי ליישם".

     

    פרקים נוספים של "עושים רפואה" ניתן למצוא באפליקציות הפודקאסטים או באתר 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים