שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "זה הסיפור של סבי": איש המודיעין היהודי לכד את מפקד אושוויץ

    במשך שנים שמר קרל אברהמס בסוד את סיפור לכידתו של רודולף הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, שאחראי לרציחתם של יותר מ־2.5 מיליון בני אדם, רובם יהודים. "בעקבות האנטישמיות המתגברת ולאחר יום השואה הבינלאומי החלטתי לפרסם את סיפורו של סבי", אומרת עכשיו, 40 שנה אחרי שהלך לעולמו, רבקה דונין נכדתו

    רבקה עם תמונת סבה קרל
    רבקה עם תמונת סבה קרל

     

    "סבא שלי היה סמל מודיעין בצבא אנגליה", פותחת רבקה בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet. "הוא נולד בליברפול והלך לעולמו ב־1980 בגיל 71. כל השנים הוא שמר בסוד את העובדה הזו, וסיפר אותה רק לסבתא שלי, בטי", מסבירה הנכדה ומספרת ששמר במגירה נעולה את המסמכים המוכיחים את חלקו בתפיסתו של רודולף הס, וכללו בין היתר הודאה בכתב ידו של הרוצח, דו"ח שכתב אברהמס על המצוד אחר הס וחקירתו, ספר המבקרים של הס בזמן שהיה מפקד מחנה אושוויץ, מסמכים אישיים של מפקד מחנה הזוועות, כולל תעודת החברות במפלגה הנאצית, ומכתב של קרל לאשתו שבו הודיע לה על לכידתו של הס. לפני מותו ביקש הסבא להעביר את המסמכים בסוד למשמרת ב"יד ושם".

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    רוצח ההמונים שפיקד על המחנה בו נרצחו 2,000 איש בפחות משעה מהגז ציקלון B נלכד ב־11 במארס 1946 על ידי יחידה של המשטרה הצבאית הבריטית, שאחד מחייליה היה הסמל היהודי קרל אברהמס. הס נלכד בכפר בצפון גרמניה ונחקר על ידי קרל וחברי היחידה שלו. ב־25 במאי 1946 נמסר לידי הפולנים וב־2 באפריל 1947 נדון למוות בתלייה. העונש הוצא לפועל שבועיים לאחר מכן, וב־16 באפריל 1947 מת הס ברחבה שלפני הכניסה לקרמטוריום במחנה אושוויץ.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

     

    קרל עצמו הצטרף כאיש מודיעין למשטרה הצבאית הבריטית ב־1942, אך רק ב־1946 קיבל את משימת חייו: לעצור את הרוצח האכזרי בהיסטוריה האנושית. במכתב ששלח לאשתו יומיים לאחר שלכד את הס כתב: "הימים האחרונים היו דחוסים בהרבה התרגשות ועבודה לחוצה. אחרי חודשים של עבודה סבלנית היה לנו סקופ גדול שאולי תקראי עליו בעיתונים די בקרוב. אני לא יכול להגיד לך יותר מזה, רק שאנחנו עובדים לתוך הלילה".

     

    רודולף הס  (צילום: גטי אימג'ס)
    רודולף הס נאזק(צילום: גטי אימג'ס)

     

    רק 11 ימים לאחר מכן חשף בפני אשתו את האמת: "אחרי תפיסתו של רודולף הס אנו חשים כי הגענו לנקודת השיא. כל עבודתנו התנהלה סביבו". הוא תיאר את הס כ"חזיר הגדול ביותר שהיה אי־פעם" וסיפר כמה היה קשה לו להסתכל בפניו של האיש המתועב הזה. "היה סיפוק גדול לתפוס אותו. החקירה שלו הייתה חוויה שאני לעולם לא אשכח. היא נמשכה שלושה ימים בהם לא ישנתי. האווירה הייתה מוזרה ולא מציאותית כאשר שמענו אותו מודה שהיה אחראי באופן אישי ופיקח על המתה בגז ושריפתם של מעל 2.5 מיליון בני אדם – רובם בני עמנו היהודים".

     

    אושוויץ העליזה

    לכידתו התאפשרה אחרי שהצוות של קרל איתר את אשתו של הס, הדוויג, שבמהלך חקירתה הסגירה את מקום מחבואו: חווה בסמוך לגבול הדני ליד גוטרופל, תחת השם פרנץ לאנג. כשנתפס, הס אכן הציג תעודת זהות מזויפת תחת השם פרנץ לאנג. קרל אברהמס התעקש לבדוק את טבעת הנישואים שענד, ומצא שבחלקה הפנימי חרותים השמות "רודולף" ו"הדוויג". אז נשבר הס והודה בזהותו. בחקירתו סיפר הס בקור רוח מזוויע: "אני עצמי אירגנתי, לפי הוראות שקיבלתי מהימלר במאי 1941, את ההמתה בגז במחנה, מיוני־יולי 1941 ועד סוף 1943, התקופה שבה הייתי מפקד אושוויץ".

     

    רבקה עם תמונת סבה קרל ()
    קרל ורעייתו בטי אברהמס
      

      

    ביומן המחנה של הס, שהעביר אברהמס ליד ושם, נכתב בין השאר: "כרוניקה של אושוויץ: 12.12.42 - 2,000 יהודים, גברים, נשים וילדים, הגיעו ממחנה המעבר. לאחר סלקציה 1,578 בני אדם הומתו בתאי הגזים". במסמך אחר שכתב הס לאשתו, ונתפס גם הוא על ידי אברהמס, סיפר הרוצח על ביקור משפחתו במחנה, בתיאור מזעזע: "היו אלו יומיים יפים עם הילדים. הביקור במחנה, הרכיבה על הסוס האציל, וניהול שיחות רציניות ועליזות. אושוויץ".

     

    "הגיע הזמן שידעו מי זה סבא שלי"

    רבקה סיפרה כי ניצולי שואה יהודים סייעו לסבה לבצע זיהוי ודאי של הס. במכתב לאשתו כתב קרל: "שניים או שלושה ניצולי מחנות הצטרפו לצוות שלנו. פגשתי את חברי פאול, שהיה חמש שנים במחנות, נס שהוא נשאר בחיים. הוא רזה מאוד, אפילו לאחר כמה חודשים שאנחנו מטפלים בו הוא מאוד חלש".

     

      ()
    קטע מיומנו של הס ששמר אברהמס

     

    אתמול סיפרה רבקה שהיא גאה מאוד בסבה: "אני בטוחה שהוא היה גאה גם בי לאחר שעליתי לארץ ב־1996. כיום אני חיה חיים יהודיים בירושלים, חסידת חב"ד ואם ל־7 ילדים".

     

    היא מצרה על כך שסבה לא זכה להוקרה מספקת על תפיסתו של הרוצח: "הייתי בהלם שכל השנים יד ושם לא פירסמו את הסיפור הזה. אני חושבת שהוא היה צריך לקבל אות הוקרה מיד ושם", ומסכמת: "75 שנה אחרי שחרור אושוויץ הגיע הזמן שבישראל ידעו על החייל היהודי הבריטי שבעזרת שני ניצולי שואה מאושוויץ הצליחו להביא צדק ולאתר אדם רשע כזה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים