שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מה לא סיפרו לכם על תוכנית המאה

    שרטוט הגבולות התמוה שביצע הצוות של טראמפ יוצר שטח חיכוך מפותל ומסובך וקווי גבול שלא ניתן להגן עליהם. וזה לפני ההתעלמות מהצד השני

     

    דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בחשיפת תוכנית המאה  (צילום: AP)
    בנימין נתניהו ודונלד טראמפ בבית הלבן(צילום: AP)

    מתחילת ינואר 2017 עסק צוותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהכנת "עסקת המאה" שפורסמה בסוף ינואר. המתנגדים לתוכנית והתומכים בה - אלה גם אלה אינם יכולים להתכחש לעבודה הפרטנית, החשאית והמדוקדקת שנמשכה שלוש שנים. ודווקא משום כך, הפגמים המהותיים שנפלו בה ונשמטו מעיניהם של מתקיניה מעוררים תמיהה. נתמקד כאן בשלושה מהבולטים שבהם: שרטוט הגבולות, המובלעות וחילופי השטחים.

     

     

    נדבך מרכזי וייחודי בתוכנית הוא ההבטחה כי ביישומה לא יהיה צורך לפנות אנשים ויישובים, יהודים כערבים. השארת התושבים בבתיהם הושגה בשני אמצעים: האחד, הצעה לקווי גבול מפותלים ומסובכים ביותר, המבטיחים שמרבית הריכוזים היהודיים הגדולים ביהודה ושומרון – הערים אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית ועוד כ-150 יישובים - יחוברו ישירות לישראל. זו, כאמור, תפנית חדה מתפיסת הסיפוח של "גושי ההתיישבות" הגדולים בלבד וסובב ירושלים. הדבר יוצר שטח חיכוך מפותל ומסובך וקווי גבול שלא ניתן להגן עליהם.

     

    האמצעי השני הוא יצירת מובלעות. תוכנית טראמפ תשאיר על מקומן 15 התנחלויות שלא ניתן היה לצרפן לשטח המדינה בשום התוויית קו גבול. יישובים אלה אמורים להישאר בתחום המדינה הפלסטינית לכשזו תקום. הם יהיו חלק ממדינת ישראל, אך לא טריטוריאלית, ומה שיקשר אותם למדינה אלה כבישים שיעברו דרך שטחי המדינה הפלסטינית.

     

    גבולות וחילופי שטחים

    נפתח בגבולות. המפה שצורפה לתוכנית מעלה כמה שאלות: האם קווי הגבול האלה אמורים להיות פתוחים – ויאפשרו מעבר חופשי בין ישראל למדינה הפלסטינית - או קווים סגורים, שרק דרך מעברים מפוקחים יוכלו התושבים לנוע ממדינה אחת לאחרת?

     

    אם הגבול יהיה פתוח – מה ימנע ממאות אלפי פלסטינים לעבור לישראל ללא פיקוח? ואם הקווים יהיו סגורים – איך תימנע תנועה אפשרית זו? האם תוקם גדר לאורך יותר מ-1,000 ק"מ של גבול מפותל? האם יוצבו חיילים ושוטרים כדי לאבטח כנגד מעבר בלתי חוקי?

    הצעת החלוקה ע
    הצעת החלוקה על פי תוכנית המאה

    באשר לחילופי השטחים, התוכנית מקצה לפלסטינים שני אזורים מהנגב המערבי בשטח של כ-590 קמ"ר כפיצוי על השטח שישראל תספח. ושוב עולה השאלה – מה יהיה אופי קו הגבול שם, ומי ישמור עליו?

     

    אורכו של קו הגבול הזה יהיה 212 ק"מ ועורכי המפה הקפידו להרחיקו מגבול ישראל עם מצרים. לכל אורך השטח נשמר לישראל מסדרון צר ברוחב של כשני ק"מ מקו הגבול עם מצרים, רצועה ארוכה וצרה שתחצוץ בין מצרים לבין המדינה הפלסטינית. איך נגן ונפקח על שטח זה? מה ימנע מעבר בין פלסטין למצרים במרחב זה? האם מצרים תסכים להסדר זה? האם כוחות צה"ל יצטרכו לעמוד עם הפנים למצרים והגב לפלסטין או להיפך? נראה שגם כאן שורטטה מפה בלי לחשוב על ההשלכות.

     

    מכאן אל גודל השטח. כלל השטח שהוצע למדינה הפלסטינית ביהודה ושומרון הוא כ-4,200 קמ"ר. לזה נוספו כאמור כ-590 קמ"ר בנגב, ועל פי המפה גם כ-180 קמ"ר בדרום הר חברון. כך שסך השטח הוא כ-4,970 קמ"ר, כשישית פחות מ-5,878 הקילומטרים הרבועים של כלל יהודה ושומרון. גם אם יתממש הרעיון הבעייתי מאוד לכלול את היישובים הערביים בישראל (ואדי ערה והמשולש) בתחום המדינה הפלסטינית, תהיה בכך תוספת של כ-200 קמ"ר בלבד, רחוק מאד מחילופי שטחים ביחס של 1:1.

     

    לגבי המנהרה שתחבר בין שני חלקי המדינה הפלסטינית: רוחבה אמור להיות כ-25 מטר ואורכה 42 ק"מ. יש הטוענים ששטחה יוגדר כחלק מהמדינה הפלסטינית ובכך יצורף אליה עוד שטח, מתחת למדינת ישראל. גם ראש הממשלה אהוד אולמרט הציע בשעתו שאת הפער הנותר ליחס של 1:1 בחילופי השטחים ימלאו 0.7% של המעבר בין רצועת עזה לגדה. נושא זה, על משמעויותיו הביטחוניות והתפעוליות, כבר נדון בעבר.

     

    נתניהו בבית הלבן: "לא נחמיץ את ההזדמנות"    (צילום: רויטרס)

    נתניהו בבית הלבן: "לא נחמיץ את ההזדמנות"    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מכאן לבקעת הירדן, שבה השטח שתוכנית המאה מציעה הוא 359 קמ"ר, והיקפו מול המדינה הפלסטינית העתידית ומול ממלכת ירדן הוא כ-900 ק"מ שיתווספו לגבולות של מדינת ישראל.

     

    מדובר במצב מורכב ומסובך ביותר של גבולות ישראל המתוכננים. ידועים היטב הקשיים שמציבים בפנינו כ-60 הק"מ בגבול עם רצועת עזה, ששטחה הוא רק 365 קמ"ר. ואם שם זה כך, כיצד תתמודד מדינת ישראל עם קו גבול מפותל של יותר מ-1,200 ק"מ?

     

    מובלעות

    את רעיון המובלעות, בהסדר קבע בלבד, העלינו לפני יותר משש שנים, במאמר "האם יש היתכנות למובלעות יהודיות בשטח המדינה הפלסטינית, בהסדר שלום?" שפרסמנו ב"מבט על" של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הצענו אז לשקול יצירת מובלעות של היישובים הגדולים הממוקמים עמוק בתוך שטח הרשות הפלסטינית של אז – אריאל, מעלה אדומים, אפרת וקריית ארבע. כמו כן הצענו ליצור באופן שונה במקצת מובלעות לעשרה יישובים גדולים אחרים – בית אל, עפרה, עמנואל, כפר אדומים, כוכב יעקב, עלי, קדומים, טלמון, קרני שומרון ושילה.

     

    לפי תוכנית המאה, כל ההתנחלויות שהצענו בשעתנו לשקול להפכן למובלעות יצורפו פיזית לישראל בדרך של שרטוט קו גבול מפותל, בעייתי, מסוכן ומורכב ביותר. במקום זאת מציע טראמפ ליצור מובלעות דווקא מיישובים אחרים – חרמש (228 נפשות בסוף 2018), מבוא דותן (403 תושבים), אלון מורה (1,946 תושבים), איתמר (1,283), ברכה (2,620), יצהר (1,635), עטרת (913), מעלה עמוס (535), כרמי צור (1,021), תלם (432), אדורה (440), נגוהות (356), בית חגי (635), עתניאל (1,037) ומיצד (אספר; 835).

     

    מדובר ביישובים קטנים יחסית, שבכל אחד מהם כמה מאות או מעט אלפי מתיישבים, ובסך הכול כ-15 אלף איש ואישה. במפה, המהווה חלק מן התוכנית, צוין כי רשימה זו איננה מלאה.

    פרופ' גדעון ביגר ()
    פרופ' גדעון ביגר וגלעד שר

    הצעתנו התיאורטית שהובאה במאמר ב-2013, נדונה, למיטב ידיעתנו, במטה לביטחון לאומי. שם בחנו גם מודל אחר, זה של העיר באארלה שבין הולנד לבלגיה, שבה מצויות מובלעות של המדינה האחת בתוך האחרת. משם היא כנראה התגלגלה אל שולחנו של הצוות שהכין את תוכנית המאה, שונתה כמעט עד בלי הכר והיישובים שהומלצו כמובלעות הוחלפו, אך הרעיון ביסודו – זהה.

    מאמר זה דן רק בהיבטי הגבול ולא בסיכוני הסיפוח - אם זה ייעשה על פי תוכנית טראמפ - ובנזקיו העצומים לחזון היסוד של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית, עם גבולות מוכרים ובטוחים ולגיטימציה בינלאומית. מהלך כזה גם צפוי לפגוע ביחסי השלום עם ירדן ומצרים, לגרום לאלימות ולטרור, להתנגדות בינלאומית גם מצד ידידותינו, ולפגיעה בתיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית.

     

    הפתרון הטריטוריאלי בהסדר קבע, אם וכאשר יגיע, לא יהיה בהכרח על פי תוכנית כזו או אחרת. הוא יהיה מדיני, בין הצדדים. נושא הגבולות – כמו יתר סוגיות הליבה – מחייב חשיבה מעמיקה, עבודת מטה, הדרגה, וכמובן משא ומתן בהידברות ישירה או בפעולות עצמאיות מתואמות.

     

    ממילא, בכל הסדר עתידי, מה שצריך להוביל את שיקוליה של ישראל הוא מה שיביא ביטחון, ולא מיקומו של יישוב כזה או אחר. נראה אפוא כי עורכי תוכנית המאה התייעצו אולי עם מומחים רבים, אך אנשי גבולות וביטחון לא זכו למקום ראוי במסגרת דיוניהם.

     

    • עו"ד גלעד שר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ולשעבר ממנהלי המשא ומתן המדיני. חבר הנהלת עתיד כחול לבן ומכון מולד. גדעון ביגר הוא פרופסור אמריטוס בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים