עימות בין נתניהו למנדלבליט בישיבה על העלאת הפלאשמורה: "שיקולי בחירות"

קהילת ה"פלאשמורה". בני העדה שנותרו באתיופיה ממתינים שנים לעלות לישראל(צילום: יואב קרן)

הממשלה אישרה היום (ראשון), פחות מחודש לפני הבחירות, את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר העלייה והקליטה יואב גלנט להעלות לישראל עד 398 מבני קהילת הממתינים (ה"פלאשמורה") מגונדר ואדיס אבבה שבאתיופיה. לפי ההחלטה, "כניסתם של מועמדים אלה תחל בהקדם האפשרי, ותושלם לא יאוחר מסוף שנת 2020".

התעמת עם מנדלבליט בישיבת הממשלה. נתניהו(צילום: שלו שלום)

היועמ"ש בישיבת הממשלה. קבע שההחלטה עשויה לנבוע משיקולי בחירות(צילום: אמיל סלמן)

מנדלבליט טען בדיון כי אם הכוונה המקורית הייתה להביא את העולם ב-1 ביוני - אז הממשלה יכולה לקבל את ההחלטה מיד אחרי הבחירות. נתניהו דפק על השולחן ואמר כי הוא מעוניין להתחיל להביא את העולים לארץ בתוך שלושה שבועות. בסופו של דבר, קיבלו השרים את הצעת ראש הממשלה, למורת רוחו של מנדלבליט.

השרים תקפו בדיון בחריפות את היועץ על דרישתו לדחות את ההכרעה לאחרי הבחירות, ואמרו כי חייבים להביא לארץ את בני הפלאשמורה כבר עכשיו מכיוון שמצבם לא טוב והם נתונים בסכנה. שר התקשורת דודי אמסלם הטיח במנדלבליט בדיון: "אם זה היה אח שלך, היית מביא אותם מהר". יש לציין כי למרות דברי השרים, בני העדה ממתינים כבר שנים רבות לעלות לישראל. הממשלה קיבלה בעבר החלטות להעלות אותם ארצה, אך רק לאחרונה החלה לדחוף את הנושא ולקדם אותו בצורה משמעותית.  

הובטח לו תפקיד שר כדי לקרב את בני העדה לליכוד. ח"כ יברקן עם נתניהו

באוגוסט 2016 החליטה הממשלה להביא את אחרוני בני קהילת הפלאשמורה שממתינים באדיס ובגונדר. שר הפנים אריה דרעי דיווח במרץ 2018 כי ישנם עוד כ-1000 איש שעומדים בקריטריון שנקבע בהחלטה, לפיו "הורים שילדיהם נכנסו לישראל מכוח החלטת ממשלה קודמות יכנסו לארץ יחד עם בני או בנות זוגם וילדיהם הנוספים". בהתאם לכך, אושרה בממשלה באוקטובר 2018 החלטה שבמסגרתה נכנסו לישראל 602 נפשות.

לפי ההצעה החדשה, הממשלה תאפשר את כניסתם של עד 398 מועמדים נוספים, שהם "בודדים שכל בני משפחתם מדרגה ראשונה נמצאים בישראל ונכנסו אליה מתוקף החלטות ממשלה קודמות", לצד "ילדיהם הבגירים של אימהות שנכנסו לישראל". עד כה כניסתם לא אושרה מכיוון שהפכו לבגירים טרם כניסת ההורים לישראל. בהצעת ההחלטה שהובאה לממשלה נכתב שהעולים יובאו לארץ בהקדם האפשרי ולא יאוחר מסוף השנה.

מנדלבליט קבע שיש מניעה לאשר את ההחלטה בתקופת ממשלת מעבר, פחות מחודש לפני הבחירות, וללא שצוין כל טעם המצביע על דחיפות קונקרטית בקבלת ההחלטה. כמו כן, אין מדובר ברציפות ביצוע מדיניות של עבודות הממשלה, אלא בשינוי מדיניות.

בנוסף, התברר כי לרשות האוכלוסין וההגירה אין נתונים מדויקים בדבר מספר הממתינים באדיס ובגונדר שעומדים בקריטריונים שקבעה הממשלה, והיעדר נתונים פוגע ביכולת לבחון את השלכותיה של הצעת ההחלטה שמובאת בפני הממשלה. לכן, קיים חשש שיש בהצעה משום כבילת שיקול דעתה של ממשלה חדשה. ההצעה אינה תוצר של עבודת מטה מקצועית שהחלה טרם תקופת הבחירות והבשילה כעת. לפי היועץ המשפטי לממשלה, עולה חשש כי קבלת ההצעה בעת הזו, שיש בה מטבע הדברים הטבה לציבור בוחרים מסוים, עלולה להיראות כמונעת משיקולים של בחירות.

מנדלבליט הזכיר כי ח"כ יברקן אמר שעבר מכחול לבן לליכוד לאחר שהובטח לו שיכהן כשר, וכי בני הפלאשמורה שממתינים באתיופיה יועלו לארץ. עוד יצוין, כי נתניהו תכנן בתחילה להעביר את ההחלטה ב"נוהל מעטפה", דהיינו ללא דיון בממשלה, אך בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, הוא נאלץ להביא את הסוגיה לדיון בקרב השרים.

בני הפלאשמורה(צילום: אפרים בראל)

נתניהו אמר בישיבת הממשלה: "אני גאה בכך שכראש ממשלה הייתה לי זכות להעלות אלפים מאחינו אחיותינו מאתיופיה. אנחנו מתכוונים להמשיך לעשות זאת. אנחנו גם מחויבים לשילובם המלא של בני העדה בחברה הישראלית, ופועלים למען זה ללא הרף. כמובן שנמשיך לפעול בכל הכוח גם נגד ביטויי גזענות, בכל מקום, ובוודאי בכל חלק של הממשלה וגם של הציבור. אנחנו מבינים את התחושות של בני ובנות העדה".

חבר הכנסת עמר בר לב הגיב להחלטה: "בקצב הזה נותרו רק עוד 23 מערכות בחירות עד שנתניהו יסיים להעלות את יהודי אתיופיה ארצה". לדברי בר לב, "נתניהו מתגאה בהעלה של 400 עולים, כש-9,000 יהודים ממתינים מ"טעמים תקציביים" באדיס אבבה ובגונדר. בשר מבשרנו שמחכה בעיניים כלות להושעה מידי מדינת היהודים כבר זמן ארוך מדי. כשביקרתי בגונדר ראיתי איך חברי הקהילה היהודית שנותרו באתיופיה עוד לא איבדו תקווה. בבתי כנסת שנבנו מפחים ובתים מאולתרים הם ממשיכים להיאחז בתקווה, ללמוד עברית ולהתכונן לממשלה רחומה מספיק בשביל לראות בהם חלק מהחזון הציוני, ולא רק מספרים על דף נתונים".

מנדלבילט התנגד בישיבת הממשלה גם להצעת שר המשפטים אמיר אוחנה להקים ועדת חקירה להתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים, ורמז כי המהלך שהוביל אליה מהווה שוחד בחירות. החשש במערכת המשפטית הוא מפני מדרון חלקלק שיביא לאחר מכן להקמת ועדת חקירה שתבדוק את התנהלות הפרקליטות והמשטרה בטיפול בתיקי נתניהו. בעבר הסכים השר אוחנה לעמדתו של מנדלבליט, אך לאחר ההבטחה ליברקן הוא החליט להקים את הוועדה למרות זאת.