שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מסיבת טבע (י)הודית: יוצאי הודו חוגגים את "המלידה"

    כבכל שנה, תקיים קהילת יוצאי הודו את טקס ה"מלידה" הנחגג בישראל בט"ו בשבט אך נותר עלום בקרב הציבור הרחב. היום (ב') יוכרז כיום חג לאומי שייכנס ללוח השנה העברי. "הודו זה לא רק חומוס. יש לנו היסטוריה עשירה", אומר גולן צ'ריקר, בן הקהילה

      (צילום: אביטל עמירה)
    יותר מפירות יבשים(צילום: אביטל עמירה)

     

    אתם אולי אוכלים היום פירות יבשים, אם אתם משקיעים אולי נטעתם עץ, ואם אתם ממש משקיעים, יש מצב שערכתם סעודת ט"ו בשבט. אבל בקרב יהדות הודו בארץ ובעולם, ט"ו בשבט  הוא לא סתם חג לאילנות, כי אם היום שבו עורכים את טקס המלידה. ואם אין לכם מושג מה זה, לפיכך התכנסנו כאן.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    השנה יתקיים לראשונה בירושלים "טקס מלידה" רב משתתפים, לרגל ההכרזה עליו כיום לאומי רשמי של קהילת יוצאי הודו בלו"ז העברי. קהילת בני ישראל עורכת את טקס המלידה באירועי שמחה שונים ובמיוחד בט"ו בשבט.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

     

    לפי המסורת, אבות הקהילה הגיעו להודו בשנת 175 לפנה"ס – בדיוק בחג האילנות. ספינתם טבעה מול חופי הודו, אך ארבעה-עשר יהודים ויהודיות ניצלו מהאסון. עם הצלתם התגלה בפניהם אליהו הנביא, שהבטיח שצאצאיהם עתידים לשוב לישראל. המשתתפים מתפללים לאלוהים על ברכה ושפע, אוכלים מנה מבושלת - ומדליקים קטורת כזכר לקורבנות בבית המקדש.

     

      (צילום: אביטל עמירה)
    גולן צ'ריקר ואילנה שזור (צילום: אביטל עמירה)
     

     

    70 טקסי "מלידה" עתידים להיערך השנה בהודו, ארה"ב וישראל – והם יתועדו וישודרו ברשתות החברתיות. "אנחנו רוצים להביא את תרבות הודו לישראל, ולשים אותה במקום הראוי לה", אומר גולן צ'ריקר שריקר, חבר "הדור החדש" של קהילת יוצאי הודו בארץ. "הודו היא לא רק 'שביל החומוס' שאליו הולכים רוב הישראלים, אלא ארץ רחבה ובעלת יופי עשיר וייחודי - וכך גם דמותה של הקהילה היהודית ההודית".

     

    מזמורים, שירים והמון ירוק

    כך זה מתנהל: במזמור הראשון והעיקרי של הטקס מודים לאלוהים (ולאליהו הנביא) שהציל את היהודים מטביעה. במרכז הטקס מתקיימת הסעודה החגיגית בה נוהגים לאכול סולת או פתיתי אורז ממגש המונח על מפה מהודרת ולבנה, יחד עם פירות עץ, פירות אדמה ומיני בשמים.

     

     

      (יח
    תערובת של פתיתי אורז, פירות והרבה מאד ירוק(יח"צ המחלקה לתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית)

     

    לפי מסורת "בני ישראל" - שמה של הקהילה במערב הודו, בגדד וקוצ'ין (קוצ'י של היום) - לאחר שספינתם נטרפה בים, איבדו הניצולים את כתבי הקודש, והקשר בינם לבין יהדות התפוצות ניתק. לכן, לאחר שהשתקעו בהודו (שדגלה בצמחונות וראתה בפרות ישות קדושה), אימצו את מנהג המקום והעלו מנחה חלופית, המורכבת מתערובת צבעונית של הפירות המובחרים ביותר שנבחרו על ידי נשות הקהילה – הלא היא תערובת המלידה.

     

    "מלידה" היא גם תפילת הודיה לנישואין, אירוסין, בר מצווה; לפני גיוס, לימודים או אפילו נסיעה לחו"ל. "יש איזו חגיגה אצל ההודים, איזה אושר מיוחד. אמא שלי, למשל, קוראת בתהילים כדי שנבחרת ישראל בכדורגל תנצח במשחקים", מספר אמיר פר-יגל, ישראלי וחוגג וותיק.

     

    אמיר פרי-גל (באדיבות המצולם)
    אמיר פרי-גל(באדיבות המצולם)

     

    הטקס עצמו נמשך כחצי שעה, אבל לדבריו, "זה לא רק הטקס. זו החוויה של ליהנות ביחד, ולפעמים היא יכולה להימשך אל תוך הלילה. אני זוכר כילד בעיקר כיף מהטקס הזה, שגרם למשפחות להתאחד ולחגוג משהו משמח. המבוגרים אכלו, צחקו ושתו בין התפילות. הילדים שיחקו יחד ועברו בין החדרים. זאת ממש מסיבה עירונית קהילתית".

     

    הקהילה היהודית במומבאי

    במומבאי המונה כ-2,200 יהודים ובקהילה השכנה, תאנה (Thane - פרבר של מומבאי), המונה עוד כ-1,200 נפשות, נחגג השנה החג בכנס מתועד של המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית.

     

     

    לבנה פנקאר, צעירה יהודייה שהשתתפה בחגיגות, מספרת כי "בשבילי טקס המלידה הוא מסורת מובחנת שלנו, כדי להודות ולעודד את ברכתו של אליהו הנביא. זה ייחודי לנו, 'בני ישראל'. המסורת משלבת צלילים וזמירות ייחודיים לקהילה, מטעמים מיוחדים ומפגש קהילתי משמעותי באווירה של תודה, וזה מרגש".

     

    חגיגה מיוחדת (יח
    חגיגה מיוחדת(יח"צ המח' לתפוצות בהסתדרות היהודית העולמית)


    מימין לשמאל: דוד טלאוגקר, נשיא ביה
    מימין לשמאל: דוד טלאוגקר, נשיא ביה"ס ע"ש סר אלי כדורי, עזריאל פנקר, נשיא הפדרציה היהודית ההודית, בן-חור בהסטקר, יו"ר בית הספר, גוסטי יהושע-ברוורמן, ראש המח' לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, לבנה פנקר, יונתן סולומון, יו"ר הפדרציה היהודית ההודית(יצ"ח המח' לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית)
     

    גוסטי יהושע-ברוורמן, ראשת המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, סיפרה כי זכו לחגוג יחד עם הקהילה בהודו את את התפילה שהוביל הרב יהושע קולט. "החלטנו ליזום את כנס iVision שכל עניינו חדשנות וציונות", אמרה. "האירוח הנדיב של הקהילה המקומית מחמם ומקרב לבבות, ואני מודה להם על ההזדמנות לשלב את טקס המלידה לכבוד ט"ו בשבט בכנס שלנו". אלייז'ה ג'ייקוב, מנכ"ל "ג'וינט" הודו, הוסיף כי שמח ללמוד על המסורות הייחודיות לקהילה זו.

     

    גם שגריר ישראל בהודו, סאנג'יב סינגלה שחגג יחד עם הקהילה מסר כי "זה מרגש לדעת שהדור הצעיר יחגוג את החג המיוחד".

     

    לעשות עלייה לחגים

    את המאבק להכרה בחג וצירופו ללוח הזמנים העברי, יזמו בשנת 2018 חברי ההתארגנות של קהילת "בני ישראל", שמרית לוי וגולן צ'ריקר שריקר, בשיתוף "פרויקט הלו"ז העברי" של חלי טביבי ברקת.

     

    "מבחינתי עשינו דרך משמעותית מאז המחאה השקטה אל המלידה, ועבור הדור הצעיר זהו מהפך", אמר צ'ריקר שריקר. "לקבל יום על לוח השנה העברי זה מרפא עבורנו, מכיוון שהחסרון של ייחודיות הקהילה היהודית היה מאוד בולט. לא היה לנו ביטוי בספרי ההיסטוריה, לא היה יום שמפנה זרקור אלינו – ועכשיו זה קורה".

     

    חלי טביבי ברקת, מייסדת פרויקט "הלו"ז העברי - קובעים מועדים לדורות", שמטרתו הכללת מועדים בעלי תוכן יהודי ממסורת ישראל במעגל השנה הישראלי, מחזקת. "חז"ל מספרים שכאשר אדם נפטר מן העולם, כל הגוף מתפורר. אבל עצם אחת הנקראת עצם הלוז, נשארת נצחית, וממנה, בתחיית המתים, ייבנה גוף האדם מחדש. הלו"ז העברי היא 'עצם הלוז' הרוחנית של עם ישראל.

     

    "יש לנו חגים ומנהגים שהעם היהודי מעביר מדור לדור, כבר אלפיים שנה. אבל דווקא בדור שלנו עם החזרה לארץ מכל קצוות תבל, יש לנו הזדמנות היסטורית של פעם בחיים להפוך את כל המסורות הללו לנחלת כלל ישראל. היופי בדור שלנו זה הגיוון, וזה גם הכיוון שצריך לקחת כדי שגם האוצרות הרוחניים שלנו יעשו עלייה ויתפסו את מקומם בחברה הישראלית".

     

    רקמה יהודית אחת

    אמנדה וייס, מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא שיארח את הטקס החגיגי, אומרת כי קיומו הוא הזדמנות ללמוד על הזהות היהודית המגוונת, ועל התרבויות שהשפיעו עליה בזמנים השונים. "מרשים לראות כיצד מנהגים, אמונות ואף תודעה של זהות, נשמרים אף היום בקרב קהילות ישראל השונות".

     

    חלי טביבי ברקת  (צילום: יוסי גמזו לטובה)
    חלי טביבי ברקת (צילום: יוסי גמזו לטובה)

     

    טביבי ברקת מוסיפה: "במהלך שנות הגלות, קהילות יהודיות ברחבי העולם רקמו מסורות ייחודיות סביב מעגל השנה, מתוך רקמת מורשתם הייחודית. אצלי במשפחה יש סהרנה, חג היציאה אל הטבע. מאתיופיה הגיע הסיגד. מהודו - המלידה, מלוב - חג הבסיסה, מפולין - חג החינוך, ממרוקו - המימונה, ממצרים - התאווחיד, מתוניס - עיד אל בנאת (חג הבנות), ומברה"מ לשעבר - יום השחרור מגרמניה הנאצית. יש לנו חלון הזדמנויות צר מאוד כי היום יש עדיין אנשים שזוכרים את המועדים כפי שנחגגו לפני העלייה ארצה. צריך לאסוף את זה, לעבות ולהנגיש את זה, כך שכל אדם מכל מקום יוכל להתחבר לזה".

     

    האירוע יתקיים היום (ב') במוזיאון ארצות המקרא, ירושלים בשעות 18:00-22:00 - לפרטים נוספים לחצו כאן

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים