שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "תחושת עלבון קשה": הגברים התפללו בקרון - הנוסעת נדרשה לעבור מקום

    נוסעת שנדרשה לטענתה לעזוב את מקומה בעת תפילת שחרית בקרון הרכבת, תובעת פיצויים על סך 66 אלף שקלים, ודרישה להנחיות סדרנים. "רגע לפני עוד נהניתי מלהקשיב לתפילה, ואז בא הסדרן ומנסה להסביר לי שהקיום שלי פוגע במישהו אחר". רכבת ישראל: "תביעה חסרת בסיס"

    נוסעת התבקשה לעבור מקום בגלל שהקרון מיועד לתפילת גברים - וכעת תובעת את רכבת ישראל בשל אפליה: מאיה מליץ, תושבת ירושלים העובדת בתחום החינוך המיוחד, דורשת פיצויים בסך 66 אלף שקלים – וכן הנחיות ברורות כי לסדרנים אסור לדרוש מנשים לעבור מקום ברכבת. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים, לאחר שלטענתה רכבת ישראל סירבה להיענות לפניותיה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    לפני כשנה, בדצמבר 2018, ביקשה מליץ להגיע מירושלים לנתב"ג - והתיישבה בקרון הראשון שהיה, לדבריה, ריק באופן יחסי. אלא שאז החלו גברים בקרון להתפלל שחרית. לאחר כרבע שעה פנה סדרן הרכבת, וביקש ממליץ - שהייתה האישה היחידה בקרון באותו זמן – לעבור לקרון אחר כי "זה מפריע שהיא נמצאת בקרון בתפילה".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

     

    מליץ לא הבינה למה עליה לעבור, וסירבה כשהיא מציינת שהרכבת היא מקום ציבורי ולא בית כנסת אורתודוכסי. הסדרן התעקש וביקש ממנה שוב לעבור לקרון אחר, ואף הצטרף לתפילה. "בהתחלה הייתי בהלם מעצם הבקשה לזוז ממקומי", היא מספרת.

     

    "ההלם התחלף בתחושת עלבון שהנוכחות שלי, רק בגלל שאני אישה, מפריעה לאחרים להתפלל - והפתרון היחיד מבחינת אותו סדרן הוא להעביר אותי מקום. רגע לפני עוד נהניתי מלהקשיב לתפילה עצמה ועסקתי בעניינים שלי, ואז בא הסדרן ומנסה להסביר לי שעצם הקיום שלי פוגע במישהו אחר".

     

    תביעה עם ערך חינוכי

    מליץ פנתה בתלונה לרכבת ישראל, באמצעות המרכז הרפורמי לדת ומדינה ושדולת הנשים, ודרשה כי הרכבת תפרסם הנחיות ברורות לעובדיה בנוגע לחובתם לפעול בשוויון. בין היתר, דרשה להדגיש בפני סדרני הרכבת כי עליהם להעניק שירות שוויוני לכלל הנוסעים והנוסעות, וכי אסור להם לבקש מנוסעות לעבור ממקומן רק בשל מינן.

     

    מאיה מליץ (צילום: שלו שלום)
    מאיה מליץ(צילום: שלו שלום)

     

    בנוסף, דורשת מליץ פיצוי כספי על עוגמת הנפש. כעת, לאחר שנה שלדבריה הרכבת סירבה להיענות לפניותיה, הגישה תביעה לבית המשפט השלום בירושלים. "לא ייתכן שאישה עולה לרכבת ונדרשת על ידי הסדרן לעבור קרון, מאחר שעצם הנוכחות שלה כאישה מפריעה לתפילה", אומרת עו"ד מירי נחמיאס-יסף, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה. "קשה להאמין שבשנת 2020 אנחנו עדיין צריכות להילחם על הזכות להיות פשוט נוכחות במרחב הציבורי".

     

    נחמיאס-יסף אמרה עוד כי "אבסורד הוא ששצריך להגיש תביעה נגד רכבת ישראל בגלל שהסדרנים שלה טרם הפנימו שאפליה והדרת נשים הינן בניגוד לחוק. לפיכך, בתביעה דרשנו לא רק לפצות את מאיה מליץ על האפליה - אלא גם לערוך הדרכות לעובדי הרכבת על חובתם לפעול בשוויון כלפי הנוסעות, ועל האיסור להפלות ולהדיר נשים".

     

    רכבת ישראל: "הסיפור שונה"

    מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, אמרה כי "זו לא העדות הקשה הראשונה שאנחנו מקבלות בכל הנוגע לתחבורה ציבורית בישראל. גופים ציבוריים מחוייבים לוודא שאין במסגרתם פעולות להדרת נשים, ועל אחת כמה וכמה פעולות של נציגי הגוף עצמם. כנראה שאין מנוס מהגשת תביעות, בהתאם לחוק, על מנת למגר את התופעות האלו".

     

    מרכבת ישראל נמסר כי "רכבת ישראל מעניקה שירות שיוויוני לכל נוסעיה, ולכל אחד זכות לשבת בכל מקום ישיבה כרצונו, ללא הבדל דת, גזע, מוצא או מגדר, בכפוף לרכישת כרטיס נסיעה. מבדיקה מעמיקה שנעשתה עולה כי כך גם היה במקרה זה, שנסיבותיו שונות לחלוטין מהמתואר בתביעה.

     

    "בניגוד לאמור בתביעה, הנוסעת פנתה מיוזמתה לדייל השירות, בתלונה כי התפילה שנערכה בקרון בו ישבה מפריעה לה, וזה ציין כי למתפללים זכות לעשות זאת, ואין כל סיבה להעבירם. הדייל הציע לנוסעת לעבור לקרון אחר במידה ותרצה לעשות כן, והיא כלל לא נדרשה לעשות זאת כפי שנטען. צר לנו כי הנוסעת בחרה להגיש תביעה חסרת בסיס, לאחר חלוף משנה מהאירוע, ולאחר שפנתה לרכבת ונענתה זה מכבר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים