שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הרמטכ"ל לא מחכה לתקציב המדינה

    צה"ל הודיע רשמית כי הוא מוציא לדרך את התוכנית הרב-שנתית לשנים 2020-2024 - למרות שהתקציב עוד לא אושר ואין ממשלה שתאשר אותו. פרשנות

     

    תזכורת: תוכנית תנופה של הרמטכ"ל אביב כוכבי    (צילום: דו"צ )

    תזכורת: תוכנית תנופה של הרמטכ"ל אביב כוכבי    (צילום: דו"צ )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הרמטכ"ל אביב כוכבי לא מחכה שתקום ממשלה קבועה ושהתקציב יאושר. היום (ה') הודיע צה"ל על פתיחתה הרשמית של התוכנית הרב-שנתית "תנופה", שתיושם בשנים 2020-2024 ושמטרתה לשפר את אפקטיביות הלחימה של צה"ל.

     

    "אלוף פיקוד איראן", יותר טכנולוגיות, פחות טנקים: תוכנית כוכבי

    תכנון התקציב קרב - והרמטכ"ל מתחמם על הקווים

    בזכות התקציב ההמשכי: עודף של 4 מיליארד שקל לממשלה בינואר

    גפני: "הפסקת פרויקט הביטחון התזונתי - כתם על המדינה"

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    התוכנית נבנתה במשך יותר משנה על ידי 40 צוותים שונים בצה"ל, והיא כוללת, בין היתר, שיפור יכולות מודיעין, הקמת תשתית דיגיטלית בשטח לשיפור התקשורת, הרחבת יכולות ההגנה, שיפור יכולות החימוש ועוד. בצה"ל לא מפרטים מה עלות התוכנית, אך ברור שתידרש תוספת לתקציב הביטחון שכבר היום הוא התקציב הגדול ביותר. ההערכות הן שמדובר על תוספת שנתית בסדר גודל של ארבעה מיליארד שקל (סך התקציב עומד כיום על מעל 70 מיליארד שקל, כולל הסיוע האמריקני).

    אביב כוכבי (צילום: אבי רוקח)
    הרמטכ"ל אביב כוכבי(צילום: אבי רוקח)

    בצה"ל אמנם כבר הודיעו על התוכנית ומבחינתם הם ערוכים לבצעה, אבל הפלונטר הפוליטי שהביא לכך שאין תקציב מדינה עדכני - עלול לעכב את יישומה. אז איך בכל זאת התוכנית, שאושרה ע"י שר הביטחון וכפופה לאישור הקבינט, יוצאת לדרך?

     

    בצה"ל מסתמכים על מסגרת התקציב הנוכחית (תקציב המדינה מתבסס על 1/12 מתקציב השנה הקודמת בכל חודש), על הסיוע האמריקני ועל שני מיליארד שקל התוספת החריגה שאישרה הממשלה בחודשים האחרונים. בנוסף, בשנה שעברה עשו בצה"ל מהלך פנימי של הסטת 600 מיליון שקל לפרויקטים שחשוב להם לקדם; כל זה נוגע ליישום התוכנית ב-2020. ב-2021 זה כבר לא יעבוד, ולכן מערכת בחירות רביעית תהיה בשורה רעה למערכת הביטחון.

     

    הקרב על התקציב

    כאשר תקום ממשלה וימונו שרי ביטחון ואוצר, הדיונים בין האוצר לצה"ל על התקציב להמשך יישום התוכנית יתחילו. באוצר לא ימהרו לתת תוספות, וככל הנראה יגידו כי "התזמון בעייתי, יש גרעון, ממילא משרדי הממשלה צריכים לקצץ, ויש דרישה לתוספות תקציב במערכות כמו הבריאות והרווחה". במערכת הביטחון יסבירו מנגד כי התוספות לא מיועדות לפרויקטים שהם "nice to have", אלא לפרויקטים קריטיים ליכולת ההרתעה והניצחון של צה"ל בסבב הלחימה הבאה.

     

    במשרד האוצר יעדיפו כמובן שהמימון לתוכנית "תנופה" יתבסס על תקציב הביטחון הקיים, ויגיע מהתייעלות פנימית בצה"ל. בצה"ל מודעים לכך, ומתכוונים לבוא למשרד האוצר עם "דמי רצינות" בדמות ירידה משמעותית בכמות הטנקים, סגירת טייסת (לפני פתיחת שתיים חדשות בעשור הקרוב), ועוד.

     

    אולם, נושא מרכזי שיעמוד על הפרק בין הצדדים יהיה כנראה הפנסיה, ובעיקר "תוספות הרמטכ"ל", שנמצא במחלוקת עמוקה בין הצדדים. הכוונה היא לשיטה שבה צה"ל מגדיל את בסיס הפנסיה לגמלאיו. במקור, סעיף "הגדלות הרמטכ"ל" נועד להעניק באופן חריג תוספות פנסיה למקרים מיוחדים, כמו במצב סוציו-אקונומי קשה. ההחלטה נוסחה בצורה בעייתית, כך שבפועל מתוך התוספות הניתנות שמוערכות במעל מיליארד שקל בשנה, כ-800 מיליון שקל הן תוספות שנויות במחלוקת, ומהוות מקור קיצוץ ראוי.

     

    ההסכם הקודם בין האוצר למשרד הביטחון (הסכם כחלון-יעלון שהיווה מתווה חמש שנתי של תקציב הביטחון) נגמר בלי יותר מדי פיצוצים בזכות היחסים הטובים והאמון שהיו בין שרי האוצר, הביטחון והרמטכ"ל. השאלה מה יקרה הפעם עדיין פתוחה.

     

    האתגר: לשמר את אנשי הטכנולוגיה בצבא

    במקרה או שלא, הסעיף הראשון ברשימת הנושאים העיקריים בתוכנית הוא: "שימור האנשים הטובים והמתאימים ביותר לשירות בצה"ל". מדובר באתגר משמעותי לצבא. היכולות הטכנולוגיות של הצבא הם גורם קריטי להצלחתו, בעיקר בתקופה שכיום אפילו לחיזבאללה יש פעילות בתחום הסייבר.

     

    אלא שלא קל לשמר כיום אנשי טכנולוגיה בצבא. במציאות של היום יש הביקוש לאנשי טכנולוגיה איכותיים בכלל, ובתחום הסייבר בפרט - גבוה מאוד. יוצאי יחידות הטכנולוגיה בתחילת שנות ה-20 שלהם וללא השכלה אקדמית, מקבלים הצעות עבודה בשכר שיכול להגיע גם ל-50 אלף שקל. לשם ההשוואה, מדובר בשכר של תא"ל בצבא. צה"ל לא יכול להתחרות ברמות השכר הללו, וגם לא היה רוצה לעשות זאת מבחינה מוסרית - מדוע שאיש טכנולוגיה ירוויח כפול ממ"פ בגולני שמסכן את חייו בשירות?

     

    מצד שני, השארת כוח אדם איכותי קריטי להצלחת הצבא. נכון שלעיתים אנשים נשארים בצבא בגלל המשמעות של התפקיד, ובצה"ל מספרים שחלק מהמשתחררים חוזרים לצבא גם במחיר של ירידה דרמטית בשכרם, אבל תחושת השליחות והציונות לא מספיקות. בצה"ל מנסים למצוא פתרונות יצירתיים להשארת כוח אדם איכותי, אך ברור שפתרונות אלה עולים כסף - גם אם לא מדובר בשכר המשולם ישירות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים