שתף קטע נבחר
 

בזכות התקציב ההמשכי: עודף של 4 מיליארד שקל לממשלה בינואר

אחרי החריגה מהגירעון בשנת 2019, נתונים ראשוניים מראים כי נוצר עודף בקופת המדינה בינואר, שנובע כמעט כולו מצמצום בהוצאות הממשלה, על רקע הפעילות בתקציב של 1 חלקי 12 מתקציב 2019

פעילות המדינה ללא תקציב מאושר, החל מינואר השנה, נותנת את אותותיה על הגירעון: לפי מספרים ראשוניים שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", בינואר נרשם בתקציב המדינה עודף מפתיע במיוחד בגודלו - כארבעה מיליארד שקל, לעומת גירעונות כמעט בכל חודשי השנה החולפת וגירעון של קרוב למיליארד שקל בינואר 2019. בדצמבר עמד הגירעון על 3.7% מהתוצר, חריגה משמעותית לעומת היעד הממשלתי של 2.9%.

 

ממחיר למשתכן ועד לבור העצום בגירעון: סיכום הכהונה של משה כחלון

המדינה ענייה, האזרחים עשירים: לא הגירעון הוא הבעיה

נתניהו דחה את תחזית האוצר הקודרת והציג יעד גירעון נמוך יותר

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

   

מנתונים ראשוניים שעובדו באגף החשב הכללי במשרד האוצר, בראשות החשב רוני חזקיהו, עולה כי בחודש הראשון של שנת 2020, שבו המדינה החלה לפעול לפי תקציב של 1 חלקי 12 מתקציב השנה הקודמת, נרשם עודף שנובע ברובו מצד ההוצאות דרך צמצום בהוצאות הממשלה, בזמן שנרשמה יציבות ואף עלייה מסוימת בצד ההכנסות, בעיקר בגביית המיסים.

החשב הכללי רוני  (צילום: דוברות משרד האוצר)
החשב הכללי של משרד האוצר, רוני חזקיהו(צילום: דוברות משרד האוצר)
 

  ()

בינואר אשתקד נרשם גירעון של 3.3%, לאחר שזה צומצם במפתיע בדצמבר 2018, והוריד את הגירעון בתקציב לשיעור המתוכנן (2.9%). המהלך הזה של צמצום חד בגירעון, וזינוק שלו בחודש שלאחר מכן, הוביל לפתיחת בדיקה מיוחדת של מבקר המדינה, שנועדה לברר אם בכירי משרד האוצר ביצעו "תרגילים חשבונאיים" כדי לצמצם את הגירעון באופן זמני כך שיעמוד ביעד. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ביטל כמה מהמסקנות בטיוטת דו"ח המבקר, וטען כי לא בוצעו שום מהלכים הנוגדים את החוק או את הנוהל התקין.

 

כמה תעלה לנו עוד מערכת בחירות? כתבנו צבי זרחיה באולפן ynet    (צילום: שחר גולדשטיין)

כמה תעלה לנו עוד מערכת בחירות? כתבנו צבי זרחיה באולפן ynet    (צילום: שחר גולדשטיין)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

 

צעדים חיוניים נדחו

ההסבר לעודף המפתיע בגודלו בתקציב ינואר השנה הוא בעיקר העובדה שהממשלה לא יכולה הייתה להגדיל עוד את הוצאותיה, אפילו לא בתחומים שבהם נדרש גידול מיידי: בזמן שאוכלוסיית ישראל גדלה ב-2% השנה התקציב נותר ללא שינוי. המשמעות היא שנוצר חוסר מבני בתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה וכדומה.

 

כמו כן, נדחו צעדים חיוניים כמו הגדלת קצבאות הנכים, הוספת כספים לתקציבי בתי החולים הממשלתיים, שהמצב בהם מחמיר בשל הגידול באוכלוסייה ובשל מגפת השפעת בחורף הזה.

 

לא ניתן גם להגדיל את התקציבים החסרים לבניית כיתות חדשות, בשל הגידול במספר התלמידים, ולא ניתן להגדיל את הוצאות הממשלה בתחומים חיוניים בהם החקלאות, תשתיות התחבורה ואיכות הסביבה.

 

בחודש החולף הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-26 מיליארד שקל והכנסות הממשלה הגיעו לכ-30 מיליארד שקל. ההכנסות ממס הכנסה ומסי מקרקעין הסתכמו ב-16 מיליארד שקל וההכנסות ממע"מ, מכסים ומסי קנייה בכ-14 מיליארד שקל.

 

במהלך השבוע יבוצעו החישובים המדויקים ולקראת סופו יפורסמו הנתונים הרשמיים. אם יימשך העודף בתקציב גם בחודשים הבאים, צפוי הגירעון לקטון, לפחות באופן זמני עד להקמתה של ממשלה חדשה, אז יעלו על השולחן שוב הצרכים להעביר מיידית כספים למערכת הביטחון, לקיים את ההסכם עם הנכים, לממן את ההסכמים הקואליציוניים שייחתמו ולהגדיל את קצבאות הקשישים, שנשחקו במיוחד בשנים האחרונות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
החשב הכללי, רוני חזקיהו. היעדר תקציב הקטין את ההוצאות
צילום: גיל יוחנן
מומלצים