הפגישה עם נתניהו לא באמת עזרה לסודן
נורמליזציה עם ישראל אמנם עשויה לסייע בהוצאה מרשימת המדינות התומכות בטרור, אבל זה לא מספיק. עיתונאי סודני מנתח את הפגישה באוגנדה
הקולונל עבד אל-פתאח אל-בורהאן(Photo: Reuters)
האם אפשר היה לצפות את הפגישה מעוררת המחלוקת באוגנדה של נשיא סודן, הקולונל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, עם בנימין נתניהו? מצד אחד זו הייתה הפתעה, ולו מפני שישראל חשפה רק בדיעבד את דבר קיומה של הפגישה. מצד שני, אין זו הפעם הראשונה שבכירים משתי המדינות עומדים בקשר. אולם במקרה זה גם התזמון חשוב, והוא עומד בין הנסתר לצפוי: עם פרסומה של עסקת המאה, האמריקנים והישראלים מחפשים סממני נורמליזציה בין ישראל לבין העולם הערבי כדי לשווק את התוכנית. סודן, בשל מצבה הכלכלי הקשה, חשופה ללחצים בשוק הפוליטי הבינלאומי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אל-בורהאן, ועימו גורמים בסודן שידעו על הפגישה, הניחו שהיא תתקיים תחת מעטה של סודיות. בכך הם הפגינו נאיביות פוליטית. סודן איננה מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית שתגרום לישראל לשמור על סודיות המגעים איתה. נתניהו רק רוצה לנצל פוליטית כל פגישה עם גורם ערבי עבור הבחירות בישראל, כדי לזכות שוב במנדט ולהיחלץ מהשערוריות שמאיימות על עתידו הפוליטי.
זאת ועוד, מאז ההכרזה על עסקת המאה היה ברור שנתניהו יפעל לקידומה בתקשורת ובפוליטיקה בצורה זו או אחרת במסגרת ניסיונו להיבחר מחדש, ואת הפגישה בסודן יש להבין על הרקע הזה.
נתניהו לא המתין זמן רב לפני שחשף את דבר הפגישה עם אל-בורהאן, והעמיד את האחרון במבוכה גדולה. הנשיא הסודאני נאלץ לפרסם תחילה הצהרה דרך לשכתו, ולמחרת הוציא הדובר הצבאי הודעה לעיתונות. הדבר מעיד על מידת הלחץ שמפעילים הכוחות הפוליטיים בסודן על אל-בורהאן, המכהן בתפקידו פחות משנה (סודן נמצאת בתקופת מעבר אחרי הדחתו של הגנרל עומר אל-בשיר אשר שלט בה מ-1989 עד 2019). אל-בורהאן הרגיש כנראה שהוא נתון בסכנה פוליטית של ממש, ולכן מיהר להדגיש שראש הממשלה עבדאללה חמדוכּ ידע על הפגישה וכי גם הצבא תמך בצעד הזה.
אל-בורהאן היה חייב להצהיר שראש הממשלה ידע על הפגישה, מפני שהחוקה קובעת שמדיניות החוץ היא בתחום האחריות של הרשות המבצעת. הוא הצהיר גם כי הגורמים האזרחיים בממשלה עודכנו בדבר הפגישה ואין מדובר במעין הפיכה של אנשי הצבא, אולם העניין הסתבך כאשר שר התקשורת ושרת החוץ הודיעו שהממשלה לא ידעה על הפגישה וכי זו לא תואמה איתם מראש.
את הצעד הזה הצדיק אל-בורהאן בטענה כי מדובר ב"אינטרס לאומי עליון (...) סודן נמצאת במצב דחוק ונדרשת לצעד נועז". דבריו אלו נועדו להדוף את הביקורת נגדו, למצוא אוזן קשבת בציבור ולהשתמש במצב הכלכלי הרעוע של סודן כדי לטעון שנדרשת התקרבות לישראל, בוודאי בצל עסקת המאה. בסודן יודעים שהאמריקנים אינם ממהרים להסיר אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור, ולכן היא אינה יכולה לקבל הלוואות וסיוע ממוסדות פיננסיים בינלאומיים.
אבל עלינו לבחון בכנות מה סודן יכולה להרוויח מפגישה עם נתניהו. האם ישראל עשויה להיות הפתרון לבעיות עם וושינגטון? לדידי, יש לשאול שאלה רחבה יותר: האם המדינות שפנו לנורמליזציה עם ישראל אכן פתרו את בעיותיהן ושיפרו את מצבן הכלכלי? התשובה שלילית, והמקרה של דרום סודן, שמאז הקמתה ב-2011 מקיימת נורמליזציה עם ישראל, מראה זאת בפשטות.
במילים אחרות, אם הציבור תולה את תקוותיו בנורמליזציה עם ישראל, אזי צפויה לו אכזבה מרה. מהלך כזה עשוי אמנם לסייע בהסרת שמה של סודן מרשימת המדינות התומכות בטרור, אך הוא לא יפתור את כל בעיותיה המורכבות, ו-וושינגטון ממילא לא תעניק לה דבר מבלי שזו תוכיח התחייבות משמעותית יותר לתהליך הנורמליזציה.
כדי לפתור את בעיותיה, על סודן להפנות את מאמציה לפיתוח. סוגייה מהותית כמו היחסים עם ישראל חייבת לעלות לדיון ציבורי ולא להתנהל מאחורי הקלעים. אם נתעלם לרגע מהמחלוקת לגבי כדאיות הנורמליזציה, האופן שבו אל-בורהאן נפגש עם נתניהו מעלה שאלות וחששות.
הפגישה הזאת יכולה גם להשפיע על היחסים בין הגורמים המרכיבים את ממשלת המעבר. לכן חשוב מאוד להבטיח שקיפות בפני הציבור, בוודאי כעת, בצאתנו אל דרך חדשה. אנחנו חייבים להבטיח את הכנות והשקיפות – רק הן יוכלו להגן על סודן.
- עות'מאן מירע'ני הוא העורך הראשי של העיתון העצמאי א-סודאני. המאמר התפרסם במלואו באתר "א-שרק אל-אווסט". גרסה מקוצרת זו מתפרסמת במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: צאלח עלי סואעד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
נשיא סודן אל-בורהאן
צילום: רויטרס
מומלצים
