שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: שאול גולן

    מעכשיו: בדיקות קורונה - גם למי שלא היה בבידוד ביתי

    פרסום ראשון: כחלק מההיערכות להתפשטות מסיבית של מספר הנדבקים בקורונה, משרד הבריאות נערך לתגבור בדיקות המעבדה לאבחון הנגיף. מי צפוי להיבדק לקורונה ואיך זה מתבצע?

    היערכות לתגבור מערך בדיקות הקורונה בישראל: ל-ynet נודע כי בכוונת משרד הבריאות להורות לצוותים הרפואיים לערוך בדיקות לדיגום קורונה בחולים מסוימים הסובלים מתסמינים אופייניים לקורונה, גם כשלא הייתה חשיפה ודאית לנשא או חולה. זאת בצל ההתפשטות המסיבית של ההדבקה בישראל, ולאור הימצאות דגימה חיובית באחד החולים שלא נחשף באופן מודע לנשא.

     

    הדיון על כך נערך השבוע במשרד הבריאות, בשיתוף מומחים למחלות זיהומיות ואפידמיולוגיה. מקרה ראשון אופייני התרחש שלשום, כאשר למרכז הרפואי סורוקה הגיע חולה בשנות החמישים לחייו, שסבל מתסמינים אופייניים להדבקה בקורונה, למרות שאינו עונה לקריטריונים. חרף זאת, הצוות הרפואי נקט במשנה זהירות, ונטל דגימת קורונה שחזרה חיובית. החולה הועבר לבידוד במתחם הייעודי של בית החולים, ואלה שבאו עמו במגע הועברו לבידוד ביתי.

     

    לאור זאת, ובשל החשש ממקרים נוספים של הדבקה גם כאשר לא הייתה ידועה חשיפה ודאית לנשא או חולה, הועברה הוראה לצוותים הרפואיים, לשקול ליטול דגימות לנגיף הקורונה על פי מצבו הקליני של החולה. בקופות החולים נערכים בימים אלה, לערוך דיגום קורונה גם במרפאות הקהילה, בחדרים מבודדים. 

     

    בתוך כך משרד הבריאות וקופות החולים מתכוננים להרחיב משמעותית את היקפי בדיקות הקורונה בישראל, בעקבות ההנחיה על כך שכל מי שמגיע מחו"ל נדרש להיכנס לבידוד. כחלק מההיערכות, שוקלים במשרד הבריאות לאפשר גם לקופות לבצע בדיקות קורונה במרפאות ובבתי המבוטחים, לצד המשך בדיקות הקורונה על ידי הפראמדיקים.

     

    עד כה, ביצעו הפראמדיקים של מד"א כ-3,200 בדיקות לאבחון נגיף הקורונה. זמן ההמתנה להגעת פראמדיק ממוגן לבדיקה ביתית עומד על כשלושה ימים, ולאור הצורך ההולך וגובר בעוד בדיקות, זמן ההמתנה צפוי להיות ארוך אף יותר. כעת דנים במשרד הבריאות דנו בתגבור מערך הבדיקות.

       

    התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

     

    כחלק מההיערכות נוספו מעבדות נוספות לבדיקת ה-PCR, לאיתור נגיף הקורונה. מדובר בבדיקה משוכללת ומורכבת בה מאותר המטען הגנטי של הנגיף, על סמך תבנית מבנה הנגיף שמגיעה מארגון הבריאות העולמי. בדיקה זו נחשבת לאמינה כמעט ב-100 אחוזים.

     

    תחילה בוצעה הבדיקה רק במעדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות בתל השומר, אולם בשל העומס הרב וקריסת צוות המעבדות, הוכשרו מעבדות נוספות לאיתור הנגיף, בבתי החולים רמב"ם, הדסה, וסורוקה. בהמשך ישקול משרד הבריאות להוסיף מעבדות נוספות שיוכשרו לבדוק את דיגומי הקורונה.

     

      (צילום: דובר מד
    נערכים להגברת קצב הבדיקות(צילום: דובר מד"א)

     

    בתוך כך, בדיונים שנערכו אתמול (ב') במשרד הבריאות עלתה האפשרות לאפשר גם לקופות החולים לבצע בדיקות לדיגום קורונה, במטופלים שאינם בבידוד, ומגיעים למרפאה בתלונות המחשידות להדבקה בקורונה. אפשרות נוספות שעלתה, היא לשלוח את אחות המרפאה למטופלים שבבידוד כשהיא ממוגנת, לבדיקת הקורונה.

     

    הבדיקה היקרה לאיתור נגיף הקורונה, היא אחת המדויקות ביותר בעולם הרפואה, ומבוססת על סדרה מורכבת ביותר של תהליכים שתכליתם – לבדוק האם בדגימה קיימת עדות למטען הגנטי של וירוס הקורונה. את השיטה המורכבת כל כך בה היא מתבצעת פיתחו במשך שנים ארוכות.

     

    מבודדי בית הסובלים מתסמיני חום קוצר נשימה או שיעול, צריכים להתקשר למוקד מד"א 101, שם ישקול הרופא התורן באם יש צורך לשלוח פראמדיק לדיגום קורונה.

     

      (  )

    כך מתבצעת הבדיקה: שלב אחר שלב

    בדיקת הקורונה מתחילה עם הגעת הפראמדיקים של מד"א לביתו של האדם החשוד בהדבקה, כשהם ממוגנים באמצעי מיגון מלאים. מהנבדק נלקחת דגימה מהאף באמצעות מקלון המוכנס למבחנה. זו מועברת אל המעבדה בתל השומר.

     

      (צילום: shutterstock)
    השלב הראשון. דגימה מהאף באמצעות מקלון(צילום: shutterstock)

     

    במעבדה, תעבור הדגימה בדיקה במכשיר הקרוי RT PCR או בשמה המלא: Real Time Polymerizrd Chain Reaction. בבדיקה זו משוכפל המטען הגנטי של הנגיף מהדגימה, לכמות של מיליארד עותקים, ולאחריו נמדד האור שנפלט מעותקים אלה. אם הוא זהה לזה של וירוס הקורונה, הרי שמדובר בהדבקה.

     

      (צילום: shutterstock)
    השלב השני: המטען הגנטי של הנגיף מהדגימה, משוכפל לכמות של מיליארד עותקים(צילום: shutterstock)

     

    אבל התהליך לא פשוט כל כך, משום שנגיף הקורונה הוא "נגיף RNA": בניגוד לתאי הגוף שלנו או לתאי חיידקים, וירוס הקורונה (וגם נגיף האיידס) מכיל מטען תורשתי אחר הקרוי RNA, במקום DNA. הבדיקה המעבדתית בודקת את ה-DNA, ועל כן יש "להפוך" את המטען התורשתי בחזרה מ-RNA, ל-DNA. לצורך כך, משתמשים באנזים מיוחד הקרוי Reverse Transcriptase המייצר תבנית DNA של הנגיף.

     

    מאחר ש-DNA בודד הוא זעיר ביותר, ולא ניתן להבחין בו, יש צורך לשכפל אותו לכמות של מאות מיליונים. כאן מתחילה שרשרת של תהליכים מורכבים במכשיר ה-PCR המעבדתי: במשך כארבע שעות, מחמם ומקרר המכשיר את הדגימה, כשבתוכה אנזימים המפרידים את סלילי ה-DNA ומשכפלים אותם פעמים רבות.

     

      (צילום: shutterstock)
    בדיקה של המטען הגנטי של הנגיף(צילום: shutterstock)

     

    שלב נוסף של הבדיקה כולל סימון של החומר התורשתי שבמכשיר באור פלואורסצנטי. לאחר שהתקבלו כל עותקי החומר התורשתי של וירוס הקורונה, כשהם מסומנים באור, בודק המכשיר כמה מאותו אור פלואורסצנטי משתחרר.

     

      (צילום: shutterstock)
    השוואה של התוצאה לנתוני ארגון הבריאות העולמי בתוכנת המחשב(צילום: shutterstock)

     

    את התוצאה משווה המכשיר באמצעות תוכנת מחשב, לנתונים מערכה של ארגון הבריאות העולמי, ובה נתונים על נגיף הקורונה. התהליך המורכב הזה, אורך ארבע עד שש שעות בסיומו מתקבלת התוצאה המבוקשת שקובעת האם בדגימה אכן ישנה עדות לנגיף הקורונה או לא. אם מתברר כי הנבדק נושא את הנגיף, הוא מועבר לבידוד בבית חולים.

     

     

    ד"ר איתי גל משיב לשאלות הגולשים:

     

     

     

    ייעוץ מקצועי: ד"ר מרב שטראוס, מנהלת המעבדה למיקרוביולוגיה, המרכז הרפואי העמק 


    פורסם לראשונה 25/02/2020 09:16

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דובר מד"א
    בדיקת קורונה
    צילום: דובר מד"א
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים