שתף קטע נבחר

נתוני משרד הבריאות מגלים: איפה בארץ חיים יותר שנים?

דוח חדש של משרד הבריאות: בפריפריה מתים בגיל מוקדם יותר. בוגרי תיכון ואקדמאים מאריכים ימים לעומת בעלי השכלה נמוכה. יהודים חיים יותר מערבים, ונשים יותר מגברים. תוחלת החיים בארץ גבוהה מעט יותר מאשר באירופה

אמור לי לאיזה מגזר ומגדר אתה שייך, היכן אתה גר וכמה שנות לימוד צברת – ואומר לך עד איזה גיל תחיה. דוח של משרד הבריאות מגלה פערים בתוחלת החיים ובשיעורי התחלואה בין המרכז לפריפריה, נשים וגברים, יהודים וערבים.

  

הדוח מתייחס בעיקר ל־2019 ובחלקו ל־2018. תוחלת החיים בקרב נשים גבוהה יותר: 84.8 שנים לעומת 80.9 בקרב הגברים. גם באוכלוסייה הערבית־מוסלמית הנשים חיות יותר: 82.3 שנים לעומת 78 בקרב הגברים. תוחלת החיים של ערביות־נוצריות גבוהה בשלוש שנים מהמוסלמיות. בקרב נשים וגברים ללא מחלות הפער מצטמצם מאוד: במקרה שכזה נשים חיות שלושה חודשים יותר מאשר גברים.  

 

סבתא סורגת  (צילום: shutterstock)
נשים חיות יותר מגברים. במרכז יותר(צילום: shutterstock)

 

זה מה שישפיע על חיים ארוכים:

חיסונים, תזונה וגנים: מה מאריך לנו את תוחלת החיים

מחקר ענק: דיאטה דלת פחמימות עלולה לקצר את חייכם

עד כמה קרוב המדע לפיצוח סוד נעורי הנצח

 

תוחלת החיים של גברים משכילים (לימודי תיכון ואקדמיה) גבוהה ב־7.8 שנים לעומת בעלי השכלה נמוכה יותר. בקרב נשים הפער הוא שש שנים. גברים משכילים מגיעים לגיל 84.5, נשים משכילות חיות עד גיל 87.9. עורכי הדוח מסבירים את הקשר: "עלייה ברמת ההשכלה קשורה לעלייה במודעות לחיים בריאים".

  

יהודים מתים יותר מסרטן, ערבים ממחלות לב

תוחלת החיים היא גם עניין של גיאוגרפיה. בנפת ירושלים היא הגבוהה ביותר: 84.4 שנים. בנפת באר־שבע היא הנמוכה בארץ (81.3). באוכלוסייה הערבית: 82.9 שנים בנפת צפת (הכי גבוהה) לעומת 77.8 בנפת רמלה (הכי נמוכה). בכפר־סבא חיים הכי הרבה מבין הערים הגדולות: 84.5, בעוד בבאר־שבע הכי מעט - 81.1 שנים. ביישובים עם מעל 50 אלף תושבים: במודיעין־עילית תוחלת החיים היא 87.6 שנים לעומת 79 בלבד באום אל־פאחם.

  

התמותה ממחלות לב גבוהה יותר בקרב ערבים, ואילו התמותה מסרטן גבוהה יותר בקרב יהודים. ככל שהיישוב ממוקם נמוך יותר במדד החברתי־כלכלי, כך רמת התמותה ממחלות לב גבוהה יותר. ובסרטן: ככל שהמדד החברתי־כלכלי גבוה יותר, כך התמותה גבוהה יותר. היישובים יוצאי הדופן הם ג'סר א־זרקא וג'דיידה־מכר שבהם שיעורי תמותה מסרטן גבוהים, למרות שהם במעמד חברתי־כלכלי נמוך.

  

השיעור הממוצע של תמותת תינוקות בשנים 2014־2018 עמד על 3.1 ל־1,000 לידות. שיעור התמותה באוכלוסייה היהודית היה 2.4 אחוזים לעומת 5.4 בערבית. ובהשוואה לעולם: השיעור הנמוך ביותר נרשם בפינלנד וביפן - 2 אחוזים.

  

הדוח סקר גם את תחלואת הסוכרת. בגולן יש 70.5 חולים מתוך 1,000 בני אדם, בנפת יזרעאל הרבה פחות: 33.1. ביישובים שבהם גרים מעל 10,000 איש המצב הכי חמור. בג'סר א־זרקא שליד חדרה 138.1 חולים מתוך 1,000 איש. בקלנסווה 122.5, בתל שבע 111.7 ובאום אל־פאחם 110.9.

  

באוכלוסייה היהודית נמצא שתחלואת הסוכרת גבוהה יותר ביישובים במעמד חברתי־כלכלי בינוני עד נמוך. בחלקם גרים רבים מיוצאי אתיופיה (קריית־מלאכי) או מיוצאי בריה"מ (ערד).

  

תוחלת החיים בישראל גבוהה יותר ממדינות ה־OECD. הגברים בארץ חיים 2.5 שנים יותר, והנשים 1.2 ביחס לנשות אירופה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
תוחלת חיים. פער בין מרכז לפריפריה
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים