שתף קטע נבחר

"ניגוד עניינים חריף": דיין בדק את בחינת הרבנות של בנו והעניק לו ציון

נציב התלונות על שופטים ממליץ להדיח את חבר בית הדין הרבני האזורי בירושלים לאחר שהיה בין הבודקים של בחינת ההסמכה לבנו, המקבילה לדוקטורט, תוך שהוא מסתיר זאת מהממונים עליו. הרבנות, שחשפה את הפרשה, פסלה את בחינות הבן והגישה תלונה נגד האב. הנציב קבע: "הדיין שגה קשות; הדבר מטיל צל כבד על כושרו לכהן בתפקידו ועל שיקוליו"

בית הדין הרבני (צילום: עמית שאבי)
בית הדין הרבני(צילום: עמית שאבי)

 

ניגוד עניינים חמור ברבנות הראשית לישראל: דיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים בדק בחינה אליה ניגש בנו לקראת הסמכה לדיינות - תואר המקביל לעבודת דוקטורט לעניין תעסוקה ושכר בחלק ממוסדות השירות הציבורי - תוך שהוא מסתיר זאת מהממונים עליו. היועץ המשפטי של הרבנות, עו"ד הראל גולדברג, שנחשף לעניין, דיווח על כך לנציב תלונות הציבור על שופטים, וזה בדק את העניין והוא ממליץ כעת להדיח את הדיין מתפקידו.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>    

 

בהחלטה שפרסם היום הנציב, שופט העליון (בדימוס) אורי שהם, תוארה השתלשלות האירועים: "דיין, אשר משמש כעורך וכבודק בחינות הסמכה לדיינות מזה מספר שנים, היה שותף לעריכת בחינה לדיינות שאליה ניגש בנו והוא גם זה שבדק את מחברת הבחינה של בנו לצד בודק נוסף. הדיין לא דיווח מראש לגורמים הרלוונטיים על אודות ניגוד העניינים בו הוא נתון, ועל העובדה שבנו ניגש לבחינות לדיינות, והדבר התגלה באקראי על ידי מחלקת הבחינות".

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

בתגובה לתלונה מסר הדיין כי מדובר היה בבדיקה שלישית של כמה בחינות, לאחר ששני רבנים בדקו אותן לפניו, והוא כלל לא ידע שהמחברת של בנו נמצאת ביניהן. "בני הוא אדם עצמאי ובעל משפחה", כתב, "יש לו את העיסוקים האישיים שלו, והוא לא הודיע לי על כך שהוא נבחן". עוד הדגיש כי כאשר בדק את מחברת הבחינה של בנו הוא העניק לה ציון נמוך מהציון שהעניק לה הבודק השני.

 

אלא שבינתיים שלחה הרבנות הראשית לנציב עותק ממכתב ההודעה ששלחה לדיין על הפסקת ההתקשרות עמו לבדיקת בחינות ועריכתן, ובה נכתב כי בעיצומה של הבחינה המדוברת הוא צולם כאשר הוא משוחח עם בנו.

 

הדיין ובנו: נפגשו בהפסקת התפילה

הדיין נדרש להגיב על הסתירה לכאורה בעדותו, וטען כי התמונה צולמה במועד אחר שבו נערכו שתי בחינות מטעם הרבנות. באחת מהן שימש האב כעורך ולכן נכח במקום, ובשנייה נבחן הבן. לדבריו, בשעות אחר הצהריים ניתנה לנבחנים הפסקת תפילה, בשלב זה נפגשו השניים במסדרון ושוחח "שיחת נימוסין שלא ארכה יותר מדקה" – ושם צולמו. הנילון הדגיש כי בכל מקרה מדובר בפרק זמן קצר שבו לא הייתה לו אפשרות לסייע לבנו בתשובות לבחינה שנמשכת כמה שעות, ובפרט כשזו לא נערכה על ידו.

 

לאחר שנודע לו על ההשתתפות של בנו בבחינה, היה נתון הדיין בדילמה, אותה תיאר בתגובתו לנציב התלונות: "הייתי בהתלבטות קשה האם להודיע לרבנות על כך, ואז אפשר שהמבחן שלו ייפסל - דבר שלדעתי אינו צודק לאור הכמות הרבה של החומר וההשקעה המרובה הנדרשת לחזרות לקראת מבחן זה, וכן שרק פעם בשנה אפשר להיבחן על מבחן זה - או להעלים עין. העדפתי את האפשרות השניה מחמת הנימוק שצוין".

 

הדיין ביקש מהנציב להתחשב בכך שהדבר נעשה בתום לב ובחוסר ידיעה, וציין כי הוא סבור שכבר בא על עונשו לאחר לטענתו הדברים הוצאו מפרופורציות והכפישו את שמו במוסדות הרבנות. אלא שלדברי השופט שהם, במסגרת בירור התלונה התגלה כי "התנהלות זו חזרה על עצמה פעם נוספת בעבר", כאשר הדיין בודק מחברת בחינה אחרת של בנו.

 

צל כבד על כושרו של הדיין לכהן בתפקידו"

בהחלטתו קבע הנציב שהם כי היותו של הדיין עורך בחינות הסמכה לדיינות שבנו נבחן בהן מעלה חשש ממשי לניגוד עניינים - קל וחומר כאשר הוא בודק את מחברת הבחינה של הבן ומעניק לו ציון.

 

"כאשר דיין יודע שבנו, במשך שנים כה רבות, לומד לבחינות דיינות - חובה עליו להודיע על כך לגורמי הרבנות, על מנת שלא ייווצר מצב שבו הבן ייבחן במבחן שאביו ניסח, או שהאב יבדוק מחברת מבחן של בנו", נכתב בהחלטה, "למצער, היה על הדיין לברר עם בנו, מבעוד מועד, את מועדי הבחינות אליהן נרשם, ולהימנע מכל טיפול או בדיקת מחברות בחינה, במועדים אלו".

 

"הדבר חמור שבעתיים, כאשר הדיין מסר כי לאחר שנודע לו שבנו אכן השתתף במבחן אותו בדק, הוא התלבט האם להודיע לרבנות על דבר העובדה שהוא בדק את מחברת המבחן של בנו, ובסופו של דבר, החליט שלא להודיע על כך לאיש, ובפועל הסתיר מהרבנות את העובדה שהוא בדק את מחברת המבחן של בנו. הדבר מטיל צל כבד על כושרו של הדיין לכהן בתפקידו, ועל שיקוליו בעת שהוא מצוי בניגוד עניינים כה חריף".

 

השופט שהם הזכיר כי נציבות התלונות כבר קבעה בעבר כי "כל אימת שקיים חשש לניגוד עניינים, הכלל הוא כי 'אם יש ספק - אין ספק' וחובת הגילוי היא מובנת מאליה". לפיכך, כתב, "שגה הדיין קשות כאשר לא הודיע מראש על כך שבנו עוסק בלימודי הדיינות, לבל ישובץ לבדוק או לערוך את המבחנים של בנו", ו"עוד שגה הדיין באופן חמור ביותר כאשר, לאחר שנודע לו שהוא בדק את מחברת המבחן של בנו, הוא העדיף במודע להסתיר עובדה זו, ושלא לדווח לאיש על כך".

 

הנציב מצא, כאמור, את התלונה מוצדקת, והמליץ לוועדה לבחירת דיינים לסיים את כהונתו של הדיין לאלתר. בינתיים פסלה הרבנות חלק מהבחינות של הבן, אך השופט הוסיף כי אם הוא יגיש בעתיד מועמדות לכהן כדיין בבית דין רבני - מן הראוי שהחלטה זו (של הנציב) תובא בפני הוועדה לבחירת דיינים.

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוברות בתי הדין הרבניים
בית הדין הרבני
צילום: דוברות בתי הדין הרבניים
מומלצים