הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות"

מתוך 77 החולים המאומתים במשרד הבריאות, חולים 29 ו-71 נדבקו בישראל, ולא ידוע על מגע שלהם עם חולה מאומת. הם הגיעו באופן עצמאי אל בתי החולים סורוקה ואיכילוב עם תסמינים של חום ושיעול, אך לקח זמן רב עד שבדקו אותם לגילוי נגיף הקורונה, משום שהם לא עומדים בקריטריונים של משרד הבריאות לביצוע בדיקה. אתמול פורסם לראשונה ב-ynet כי בכוונת משרד הבריאות להורות לצוותים הרפואיים לערוך בדיקות לדיגום קורונה בחולים מסוימים הסובלים מתסמינים אופייניים לקורונה, גם כשלא הייתה חשיפה ודאית לנשא או חולה.

(צילום: EPA)

לפי ההנחיות הנוכחיות של משרד הבריאות, בדיקות לגילוי קורונה נערכות רק למי שיש לו סימפטומים וחזר מחו"ל לאחרונה, או בא במגע עם מישהו שחזר מחו"ל, או שיש לו חום ומחלה חמורה בדרכי הנשימה המחייבת אשפוז. גורם במערכת הבריאות אומר היום ל-ynet כי בכדי לקבל אישור לביצוע בדיקה לגילוי קורונה צריך לפנות לגורמים רבים עד שמגיעים לרופא המחוזי, שרק בסמכותו לאשר זאת. הוא סיפר ש"עשרות משטחים נזרקים לפח ביום כי לא מאשרים, רק בגלל שהם לא מתיישבים באופן מדויק עם הקריטריונים של משרד הבריאות". לדבריו,  90% מהבקשות לביצוע בדיקות לגילוי קורונה נפסלות.

מצבו של "חולה 29", עובד מד"א שהגיע באופן עצמאי למיון, הביא לכך שהצוות הקליני במחלקה נקט במשנה זהירות והחליט להכניסו לבידוד. במקביל נשלחה בדיקה לקורונה שתוצאתה החיובית הגיעה למחרת. במקרה של "חולה 71", עברו שלושה ימים עד שאושר לצוות בית החולים לבצע בדיקה לגילוי קורונה. החולה הגיע באופן עצמאי לבית החולים איכילוב עם חשד לדלקת ריאות, הוא אושפז במחלקה פנימית ואחרי כמה שעות שמצבו השתפר הוא שוחרר לביתו. אתמול, שב אותו חולה לאיכילוב בטענה שעדיין הוא לא חש בטוב. החולה אינו עומד בהגדרות משרד הבריאות לביצוע בדיקות הקורונה ולכן לא עשו לו בדיקה לגילוי המחלה. אחרי שרופאה מתמחה התעקשה שהוא יעבור את הבדיקה, אכן נמצא שהוא חולה קורונה.

רופא בכיר באחד מבתי החולים הללו סיפר היום ל-ynet על התסכול של הצוות הרפואי: "אנשים נכנסים למיון, כשיכול להיות שהם חולי קורונה, הצוותים הרפואים שמקבלים אותם לא ממוגנים, הם לא יכולים לעשות להם בדיקות ואחרי שמתגלה שאותו צוות רפואי היה במגע עם חולה הם צריכים להיכנס לבידוד". הוא הוסיף: "הסיבה היחידה לכך שלא מאשרים לבצע בדיקות לגילוי קורונה היא כסף, אם זו הייתה בדיקה שעולה שקל אז לא היו צריכים לבקש אישור מרופאי מחוז". לדבריו, הקריטריונים של משרד הבריאות אינם רלוונטים בשלב זה: "אין מדינה בעולם שבה כל הנדבקים הם מחו"ל. יש הדבקות בקהילה וכך העניין הזה על השיקול המרכזי 'האם חזר מחו"ל', לא נכון". עוד הוסיף כי יש הרבה יותר חולים ממה שידוע למשרד הבריאות "אם לא בודקים לא יודעים".

פרופסור פיני הלפרן, מנהל חדר המיון באיכילוב, אמר הבוקר לאולפן ynet "דלקת ריאות היא מחלה מאוד נפוצה, בוודאי בחורף וזה לא חריג שמגיעים חולים עם דלקת ריאות לחדר המיון, כך שבשלב הראשון מתייחסים אליהם כ'רגילים'. רק כאשר המחלה התקדמה חשבו הרופאים שצריך לבדוק גם את האופציה הזאת ואז זה הסתבר כחיובי".

הוא הוסיף: "אני חושב שאין ספק שכל חולה עם בעיה נשימתית וחום הוא חשוד, וככה אנחנו מתחילים לנהוג החל מהיום, זה אומר שאנחנו מתארגנים לעשות מיון מקדים בחוץ. זה אומר שכל מי שמגיע, לא חשוב עם מה, אם בנוסף למה שהוא הגיע יש לו גם חום ו/או בעיה נשימתית, אנחנו פשוט שמים לו מסיכה על הפנים, אנחנו נכניס אותו לאזור יותר מבודד במיון. אין לאף בית חולים חדרי תת לחץ כדי לטפל בכל חולה עם חום אבל לא צריך, אנחנו שמים אותו בצד, אנחנו ניגשים אליו כשאנחנו ממוגנים וכמו שעשינו בזמן הסארס או בזמן מגיפות שפעת רגילה אנחנו לוקחים בדיקות לאחר מכן ואנחנו מתמגנים כמיטב יכולתנו".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, מסביר כי לא ניתן לבדוק את כל אזרחי ישראל, אך יש למערכת הבריאות יכולת מעבדתית שאינה מנוצלת. "צריך להרחיב ככל האפשר את המעבדות הבודקות, לבדוק איזה מעבדות בישראל יכולות להרחיב את מעגל הקורונה וגם צריך לבדוק איך אפשר להגדיל את התפוקה שלהן, אם זה בכוח אדם או משאבים", אמר. פרופ' לוין מדגיש כי בהסתדרות הרפואית פנו למשרד הבריאות בקריאה להרחיב את התשתית המעבדתית כמה שאפשר "אי אפשר לבדוק כל אדם שמשתעל בקהילה, כמו שעושים בדרום קוריאה, אבל לפחות לבדוק את המקרים שמגיעים לבתי החולים, גם את המאושפזים עם סימנים מחשידים וגם את האנשים שמגיעים ככה פתאום אל פתחי המיון עם תסמינים".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון מסביר כי מערכת הבריאות נמצאת בסוף שלב ההכלה והשאלה היא מתי המחלה תעבור להדבקה בקהילה. לדבריו, בשלב הבא מערכת הבריאות תצטרך לפי תכנית פעולה שכבר קיימת אבל במשרד הבריאות מאמינים שעדיין אין בה צורך. פרופ' דוידוביץ' מסביר מתי נדע שיש לעבור לשלב הבא של הטיפול בקהילה "אם נתחיל לראות שיש יותר חולים שאנחנו לא יודעים מאיפה נדבקו, כמו עם חולה מספר 29, יהיו לכך השלכות על כל ההתקהלויות כמו גם בתי ספר ומרכזים נוספים".

לדבריו של פרופ' דוידוביץ', יש לבצע יותר בדיקות קורונה גם באזרחים שאין להם את הקשר האפידמיולוגי למי ששב מחו"ל "צריך להיות יותר קלים על ההדק עם הבדיקות ולעשות את זה באמצעות מערך מרפאות ייעודיות לזיהוי המחלה. מי שיש לו את הסימנים הקלים יהיו בבידוד בית והמצבים הקשים יותר יהיו בבידוד בבתי החולים. בידוד נשימתי בסיסי, יקבלו תמיכה נשימתית והנשמה בהתאם לצורך".

לעומתו ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בשירותי בריאות כללית אומר "ברור לי תיאורטית שיש חולים שהם א-סימפטומטים והם אפילו לא יכולים לדעת שהם חולים", אך בכל זאת מאמין שמערכת הבריאות עדיין לא קרובה לסיים את שלב ההכלה. ד"ר נצר מסביר מתי זה אכן יקרה "ככל שמספר נשאי וחולי הקורונה יגדל כובד המשקל יעבור לשירותי הקהילה. זו תהיה שעתה של רפואת הקהילה אשר תדרש לנהל את מקרי התחלואה הקלה והבינונית במסגרת המרפאות כאשר שהמטופלים שוהים בביתם ולא במסגרת אשפוז". עוד הוסיף "ככל שנכיל וננהל מקרים אלה בקהילה נפחית עומסים בבתי החולים שיוכלו להתפנות לטיפול במקרים המורכבים והקשים". לדבריו, הנחיות משרד הבריאות האחרונות לבידוד כל השבים מחו"ל הינן מוצדקות ויש לעשות הכל כדי לא לעבור משלב ההכלה לשלב שבו המחלה תתפשט בקהילה.

משרד הבריאות מסר בתגובה כי הוא פועל להגדלת מספר הבדיקות הנעשות מדי יום תוך ביצוע בדיקות בקרב קהלי יעד שונים.

בתוך כך, משרד הבריאות פרסם אחר הצהריים את המקומות והזמנים שבהם שהה חולה 71:

24-26.2: מלון קראון פלאזה אילת.

24.2: מלון קלאב הוטל אילת, ארוחת ערב והופעה במסגרת כנס יד לבנים.

25.2: מלון קלאב הוטל אילת, ארוחת ערב והופעה במסגרת כנס יד לבנים.

1.3: 8:00-11:00: מכון סקר רפואי שיבא תל השומר.

2.3: 12:00-13:00 הצביע בבית ספר יסודי כוכב יאיר, קלפי מס' 1

5.3: 08.00-10.00 מכון "משו"ב" קניון שרונה כפר סבא.

לפי הודעת המשרד, מי ששהה במקומות ובזמנים אלה עליו להיכנס לבידוד, אך לכאורה אם עברו 14 ימים מאז המגע, אין צורך בכך. יש לציין כי בהודעות משרד הבריאות לגבי חולי הקורונה נרשמו טעויות רבות בימים האחרונים. לא התקבלה תגובת המשרד לדברים.