קורונה: די לבידוד גורף ולמגבלות, זמן לעבור לשיגרה בצל המחלה
הקורונה הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה עולמית, לכן הגיעה העת לחשב מסלול מחדש בכל הקשור להתמודדות איתה. זו לא כתקופה קשה שתעבור, אלא כמציאות חדשה שתלווה אותנו עוד זמן רב, אומר ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד מומחה במשפט רפואי ומדיניות בריאות. כך צריכה להיראות שיגרת החיים החדשה בצל המחלה
הגיע הזמן להתקדם ולשנות את האסטרטגיה שנוקטת מדינת ישראל בהתמודדות עם וירוס הקורונה (Covid19). הזמן לשנות את הכיוון בהתמודדות עם פנדמיה, הן מבחינה קונספטואלית והן מבחינת הצעדים הפרקטיים שנוקטת מערכת הבריאות.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
בהתאם לכל המודלים והתחזיות, וירוס הקורונה צפוי להיות חלק בלתי נפרד מחיינו במשך זמן רב, ולכן ראוי להתחיל כבר בשלב מוקדם זה להוביל מדיניות שתומכת בקיום שגרת חיים במציאות של פנדמיה. שיגרה חיונית שמצד אחד תאפשר למערכת הבריאות להתמודד עם תחלואה מתמשכת בעוצמה משתנה, ומצד שני תפחית את החרדה הלאומית ותחזיר את המשק למסלול תפקוד תקין.
כך השתנתה המציאות בימים האחרונים, ואלו הנחות היסוד החדשות:
- וירוס הקורונה ימשיך להתפשט ובשבועות או חודשים הקרובים צפויים לאבחן בישראל עשרות אלפי חולים ונשאים של וירוס הקורונה.
- רוב המכריע מבין החולים צפוי לעבור את המחלה בצורה קלה עד לא מורגשת.
- בהתבסס על מה שקורה במדינות המערב ככל הנראה שמקרי מוות מקורונה בישראל הם רק עניין של זמן (בתקווה שבשיעור נמוך).
- השפעות הפחד מווירוס הקורונה קטלניות לא מפחות מהנגיף עצמו.
- מדיניות של ההגבלות קשות שפוגעות אנושות בשגרת החיים ובפעילות המשק אינה יכולה להתקיים לאורך זמן.
- מציאות מלמדת כי לאורך זמן הציבור מאבד את האמון והסבלנות, ואיתו צפוי לרדת גם שיתוף הפעולה.
אז מה צריך לעשות כדי לעבור את המגפה במינימום נזק בריאותי וכלכלי?
שינוי קונספציה: עד כה ניסתה מערכת הבריאות לשלוט בנגיף באמצעות צעדים דרסטיים, שדה פקטו הובילו לסגירה מלאה וגורפת של גבולות מדינת ישראל. מדיניות מחמירה שהייתה נכונה וטובה לשעתה, אך לא עוד. נוכח המספרים ההולכים וגדלים, כמו גם קיום מקרים של חולים שמקור הדבקתם אינו ידוע, ראוי לבחון מחדש את מדיניות הבידוד הגורף, כמו גם לשקול לקצר את תקופת הבידוד לשבעה ימים (מרבית החולים פיתחו תסמינים בחמשת הימים הראשונים לאחר חזרתם לארץ).
זה הזמן לעבור ממדיניות של "סגירת המדינה", לקיום שיגרה זהירה של טיפול במגפה בצורה מושכלת. כעת, המטרה צריכה להיות איתור חולים (ביצוע בדיקות במספרים גדולים), בידוד נקודתי, וטיפול בצורה ממוקדת.
העברת מרכז הטיפול חולי קורונה לקופות החולים: למדינת ישראל יש נכס לאומי ייחודי ואסטרטגי - הגיע הזמן להתחיל להפעילו במלוא העוצמה במאבק להתפשטות הקורונה.
בכל קופות חולים יש לחזק את הצוותים המקצועיים שיפעלו במתכונת של טיפול או אשפוז בית, ויידעו לתת בו זמנית מענה איכותי לאלפי חולים בפריסה ארצית. עד כה, הצוותים של מד"א עשו עבודה מצוינת, אך בנסיבות החדשות יש להעביר את האחריות לביצוע הבדיקות באמצעות קופות החולים.
כעת כשהווירוס נפוץ גם בקהילה, לצוותים של מד"א אין שום יתרון יחסי על פני הפעלת המערך על ידי קופות החולים. יש לציין, ראוי שבדיקה תתבצע לכל אדם שמתלונן על תסמיני מחלה (בין שהיה בחו"ל או בקרבת אדם חולה, ובין שלא). לא היינו צריכים את "חולה מספר 71", כדי להפנים שאנחנו נמצאים בשלב חדש בו חובה לבצע בדיקה לזיהוי נגיף הקורונה לכל אדם שמציג את אחד מתסמיני המחלה.
במקביל, יש לנקוט בכל צעד שיאפשר למעבדות הקיימות להגדיל דרמטית את נפח הפעילות, ולקצר את זמנים ככל שניתן. כאמור, הרוב המכריע של חולי הקורונה יכולים וצריכים לקבל את הטיפול בקהילה. לבתי החולים צריכים להגיע רק חולים שלבית החולים יש יתרון יחסי בטיפול בהם.
הפחתת החרדה הלאומית: בימים האחרונים החרדה הלאומית הולכת ומתפשטת בקצב הרבה יותר מהיר וקטלני מווירוס הקורונה. התנהלות חרדתית שהשלכותיה על הציבור בישראל מסוכנת לא פחות מהווירוס עצמו. חרדה ציבורית שמתעצמת על רקע דיווחים בלתי פוסקים על בהלת הקורונה בארץ ובעולם, זאת לצד כותרות ענק שמבשרות על כל חולה או נשא חדש שמתגלה בישראל.
אך בזמן שכולם עוקבים באדיקות אחר מספר החולים, נראה שכבר יש בישראל קורבן ודאי ראשון למגפה והוא המשק הישראלי. אפקט הפחד הוא כדור שלג שהחל להתגלגל, תוך שהוא סוחף ומדרדר איתו את המשק כולו. כבר בשלב מוקדם זה ניתן לזהות סממנים ראשונים ששנת 2020 עשויה להיות שנה של מיתון. לפיכך, וכחלק ממנהיגות אחראית כראוי לנקוט בצעדים שבכוחם להוריד את סף הפחד, ולהכניס את המשק כולו למסלול של שיגרה בריאה במציאות של מגפה.
כצעד ראשון, יכול וניתן גם להפסיק את מרתון הדיווחים על כל חולה חדש, ומסלול חייו. כעת כשיש כבר עשרות חולים מאומתית, כשחלק מהם בקהילה וממקור לא מוגדר, הפרסום הופך ללא רלוונטי, ויש בו רק כדי להעצים את הפחד.
ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד מומחה במשפט רפואי ומדיניות בריאות; מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובפקולטות לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
ד"ר איתי גל משיב על שאלות בנושא הקורונה:
לפנייה לכתב/ת 
