אושר מנגנון הפיקוח האלקטרוני למניעת התפשטות הקורונה

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' הודיע הערב (יום א') כי הממשלה אישרה בתום שבע שעות של התייעצויות את מנגנון המניעה האלקטרוני להתפשטות הקורונה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה: לא לתת לשב"כ לעקוב אחרי אזרחים

האישור בממשלה ניתן אחרי שבע שעות של התייעצויות ודיונים קדחתניים שבוצעו באמצעות שיחות וידאו מכמה נקודות. לפי ההחלטה, שאושרה פה אחד, ניתן יהיה להשתמש באמצעים שיוגבלו למשך 30 ימים בלבד ויצריכו אישור של ועדת כנסת. אם ירצו להאריך את השימוש במנגנון המניעה, תתבקש שוב ועדת כנסת לתת אישור למהלך ללא יכולת של הממשלה להאריך את פרק הזמן.

"‏אישרנו עכשיו בממשלה ועם הרבה מאוד סייגים ומנגנוני הגנה מובנים מוסדית, את מנגנון המניעה האלקטרוני להתפשטות הקורונה", אמר השר סמוטוריץ'. "אני יכול להרגיע אתכם חד-משמעית: אין ולא יהיה 'אח גדול' במדינת ישראל, גם לא במסגרת אירוע קיצון כמו זה שאנחנו מנהלים. 

"‏נבהיר את המובן מאליו: עדיין מדובר בצעד קיצוני, שמוצדק רק על רקע המציאות הקיצונית והמסוכנת שאנחנו מצויים בה, ונדרש על רקע אחריותנו להציל חיים של עשרות אלפי אזרחים. וידאנו במנגנון, ונמשיך לוודא, שזה ייעשה רק לשם כך. בתקופה, במנגנונים, בעונשין, ובפיקוח הדוק ומובנה בתוך המנגנון", אמר השר.

ארכיון(צילום: עמית הובר)

מקור משפטי רם דרג הבהיר בהתייחסו לאישור של שב"כ למהלך כי "היכולות הטכנולוגיות של השב"כ לא ינוצלו למטרה פלילית נגד האזרחים. הן ינוצלו רק לצורך הצלת חיים. אזרחים אשר שוהים במחיצת חולים האמורים להיות בבידוד, יקבלו התראה שהם מסכנים את עצמם. זה הכול".

בצמרת המערכת המשפטית דחו את הביקורת הקשה על המהלך בשל העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התיר לערכת הבריאות ולמשטרה להיעזר באורח חסר תקדים בשב"כ על מנת לעקוב ולנטר הדבקה של מי שנמצא בבידוד עקב התפשטות הנגיף.

במערכת המשפטית הבהירו כי לא בכדי היה היועמ"ש מעורב בהסמכה לבצע את הצעד באורח מוגבל, לנוכח העובדה שחוק השב"כ מסמיך את הארגון החשאי לפעוןל רק לשם סיכול הטרור וההגנה על הדמוקרטיה. זאת אחת הסיבות, למשל, שראשי שב"כ מסרבים תמיד לחקור הדלפות לעיתונאים, אלא אם היה כרוך בהן סיכול ביטחוני מובהק.

ל-ynet נודע כי בדיונים עם היועץ המשפטי לממשלה, ביטא ראש השב"כ נדב ארגמן הסתייגות משימוש בארגונו לצורך אזרחי, ומהחשש שהש"כ ייקלע למעורבות בהליכי אכיפה שעלולים לפגוע באמון הציבור במוסד זה. ואולם, מנדלבליט הבטיח לו שהשימוש ביכולות הטכנולוגיות של השב"כ יהיו מוגבלות ומפוקחות על ידי המערכת המשפטית, הכנסת וועדת השירותים החשאיים של הכנסת.

לדברי מקורות משפטיים בכירים, "הובהר שאלה סמכויות שיוענקו לרשויות רק כדי להציל חיים, באמצעות פנייה לאנשים ששהו ליד חולים ולהזהיר אותם שעליהם להיכנס לבידוד. המידע לא אמור להישמר, להיות 'מתויק' ומתויג, או לשמש לתכליות אחרות. הדיונים על ההגבלות לשב"כ, למערכת הבריאות ולמשטרה, שתבצע את האכיפה עדיין בדיונים".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסרה בעקבות ההודעה על שימוש באמצעי מעקב דיגיטליים כי "אנו נמצאים במצב חירום, אבל אין זה אומר שמותר להפוך את מדינת ישראל למדינת מעקב. מתוך ההבנה של הצורך ההכרחי לאסוף נתונים ולפרסם אזהרות, חשוב גם לשמור על הזכות לפרטיות של אזרחי ישראל ולהשתמש רק בכלים מידתיים על-ידי הממשלה. קל לפגוע בזכויות, להחזיר את המצב לקדמותו - יהיה קשה הרבה יותר. אנחנו לא וייטנאם ולא סינגפור, ועל כך גם גאוותנו".  

נתניהו ביקש: הגבלה ל-14 ימים

מי שהוביל קו לפגיעה מינימלית יותר באזרחים היה ראש הממשלה בנימין נתניהו שדרש להגביל את משך השימוש באמצעים ל-14 ימים בלבד כאשר המדינה רצתה בתחילה להשתמש באמצעים למשך 60 יום בלבד. לאחר דין ושיח הוסכם על פשרה של 30 ימים בלבד.

על הדיון הוטל חיסיון ואולם גורמים שנכחו בו אמרו שנתניהו היה רגיש מאוד לפגיעה בפרטיות האזרח. דווקא הייעוץ המשפטי לממשלה היה זה שדרש לתת למדינה כלים אם משתמשים בצעד חריג זה לטובת הצלת חיים.

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "בישיבת הממשלה התקיים דיון ארוך בנושא הסמכת השב"כ לסייע למאמץ הלאומי להתמודדות מול התפשטות נגיף הקורונה.

"הבקשה לסיוע של שב"כ הגיעה ממנכ"ל משרד הבריאות שסיפק חוות דעת מפורטת לחשיבות הצורך הזה ולפעילותו וכן חוות דעת משפטית לנוכח תמונת המצב של המגפה.

"ראש הממשלה לא הסתפק בנוסח המקורי של ההחלטה וביקש להטיל סייגים רבים מאוד כדי לצמצם את היקף המידע, את היקף הנחשפים לו ולהבטיח שלא ייעשה במידע זה שום שימוש זולת למאבק במגפת הקורונה.

"ראש הממשלה ביקש להביא לעיונו נוסח שישקף את כל ההחמרות והסייגים שביקש להכניס. הובהר כי השב"כ לא יעסוק בנושא אכיפה של המבודדים ושל נוהלי הבידוד. בכל מקרה הסמכות לא תעלה על תקופה של 30 יום מרגע שתאושר ההחלטה בוועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון.

ראש השב"כ ארגמן(צילום: אוהד צויגנברג )

השימוש באמצעים נועד בראש ובראשונה אך ורק נגד חולי קורונה ונשאים בקורונה. באמצעות איכון סלולרי יצליחו להתחקות אחרי כל מי שהיה סביבם ושעלול היה להידבק כדי שמשרד הבריאות יפנה אליהם, יעדכן אותם אם יורה להם להיכנס לבידוק.

במקביל אישרה הממשלה תקנות שיאפשרו לשוטרים ופקחים של הרשויות המקומיות להטיל קנס כספי מנהלי בסך 5,000 שקל למי שיפר בידוד ו-3,000 שקל למי שלא ידווח למשרד הבריאות על כך שהוא יודע שהוא חולה, על כך שהוא צריך להיות בבידוד או על חי שהיה בקרבת חולה ולא דיווח. במקרים קיצוניים יותר ינקטו גם צעדים בתחום הפלילי.

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:אמר: "כדי לעצור את התפשטות הקורונה ולהגן על בריאות הציבור, עלינו ליזום כל הזמן ולשנות את דפוס הפעולה השגרתי של גופי ביטחון הפנים ובאמצעות היוזמות שלנו נוכל לנצח במערכה הגורלית הזו".