האם יכולות המעקב המתקדמות של השב"כ ישמשו בקרוב את המדינה במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה? ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר הערב (שבת) כי זאת הכוונה, בארגון מודים כי הנושא נבחן - ויש כבר מי שמביעים התנגדות עזה למהלך הדרמטי.
הצהרת נתניהו הערב
(משרד רה\"מ)
נתניהו מעוניין לבצע עיקוב ואיכון סלולרי של חולים פוטנציאליים בקורונה כדי לוודא שהם לא מפרים את הבידוד ועל מנת לברר עם מי באו במגע. מכיוון שמדובר בהפרת פרטיות, ראש הממשלה היה צריך לבקש את הסכמת משרד המשפטים למהלך. זאת הפעם הראשונה שישראל תבצע איכון סלולרי של אזרחים שלא במסגרת חקירת טרור. בכך, ישראל מאמצת את הצעד שנקטה טייוואן, שבלמה בהצלחה את התפשטות הנגיף. "קשה לאתר את האויב הזה כי הוא חמקמק", אמר נתניהו בהצהרתו מוקדם יותר הערב, "אבל אנחנו יכולים לאתר אותו. קודם כל עלינו לאתר את החולים. אנחנו מאתרים, מפעילים את כל האמצעים שבידינו כולל בקרוב מאוד, מחר בממשלה נקבל החלטה על אמצעים טכנולוגיים. אני קיבלתי פנייה ממשרד הבריאות, היא לא פשוטה, אמצעים דיגיטליים שבידינו, שהשתמשנו בהם למאבק בטרור ואני נמנעתי עד היום, ובכל השנים שהייתי ראש ממשלה, להפעיל את האמצעים האלה בתוך הציבור האזרחי. אבל אין ברירה, אנחנו נאבקים עכשיו במלחמה שהיא מחייבת אותנו לנקוט באמצעים מיוחדים".
"לצורך הדבר הזה ביקשתי הסכמה של משרד המשפטים לצעדים האלה", הוסיף ראש הממשלה, "הם לא פשוטים, יש בהם פגיעה מסוימת בפרטיות של אותם אנשים שנבדוק עם מי הם באו במגע, גם כחולים, מה קדם לזה, מה בא אחרי זה. זה נותן לנו כלי מאוד מאוד אפקטיבי לאיתור האויב, לאיתור הנגיף, ולנסות לבודד אותו, במקום לבודד את המדינה כולה, דבר שנצטרך לעשות עד שנהיה בטוחים, או לבודד בהיקף הרבה יותר גדול, זה הדרך לקבץ את המאמצים שלנו לאותם נגיפים שאנו מזהים".
בנימין נתניהובנימין נתניהו
נתניהו. פנה לשב"כ
(צילום: משרד רה"מ )
זמן קצר אחרי הצהרת ראש הממשלה נמסר מהשב"כ כי "בהמשך לפניית ראש הממשלה ומשרד הבריאות, נבחנת, עם כלל הגורמים הנוגעים בדבר, האפשרות להסתייע ביכולות טכנולוגיות של שירות הביטחון הכללי, במסגרת המאמץ הלאומי למניעת התפשטות מגיפת הקורונה. יודגש כי בכל מקרה אין הכוונה לעשות שימוש ביכולות האמורות לצורך אכיפה או ניטור של הנחיות בידוד". בינתיים, מסתבר שגם המוסד נידב את זרוע הסייבר המתקדמת שלו על מנת לייצר עבור משרד הבריאות תוכנות איכון ומעקב. מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נמסר כי היועץ בחן "מספר צעדים שנועדו לסייע לצמצום ולמניעת הדבקה נרחבת ככל הניתן. במסגרת הבחינה המשפטית הוחלט על הטלת מגבלות שונות על האמצעים שיופעלו, לרבות בהיבטים של תקופת הפעלתם, הפיקוח המשפטי על ההפעלה והשימוש הנעשה במידע שנאסף. זאת, במטרה להגיע לנקודת האיזון הנכונה בין האינטרסים החשובים הרלוונטיים. הפעלת האמצעים תובא לאישור הממשלה ובהמשך לכך גם לאישור ועדת הכנסת הרלוונטית". מהרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים נמסר כי היא לא הייתה שותפה לדיונים בנושא, שנידון על-ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד. "הרשות פנתה בשבוע שעבר למשרד הבריאות על מנת להיות מעורבת בנושא ולהעמיד את מומחיותה בכל הנוגע להיבטי הפרטיות הכרוכים בכך", נמסר. מי שכבר הביע התנגדות למהלך הוא יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ, שפנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לאסור על הפעלת אמצעים טכנולוגיים למעקב אחר חולי קורונה ללא פיקוח פרלמנטרי ומשפטי. "מעקב, איכון, וניטור של אזרחים תוך שימוש במאגרי מידע ובאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, עלול לגרום פגיעה קשה בפרטיות ובחירויות האזרח הבסיסיות", כתב ח"כ הורוביץ, "משום כך אלה צעדים אסורים במדינות דמוקרטיות. גם במצב הנוכחי, אין להפעיל אמצעים חודרניים שכאלה, באופן גורף כלפי המוני אזרחים, ללא פיקוח נאות. כמו כן יש לקבוע כללים ברורים לשימוש במידע המתקבל, ולהגבילו ככל האפשר. אני פונה אליך בבקשה דחופה כי תמנע הפעלת האמצעים הללו בטרם יאושרו ויפוקחו על-ידי ועדה בכנסת. כמו כן יש לקבוע פיקוח צמוד לשימוש באמצעים הללו מטעם גורמים משפטיים בלתי תלויים, ובראשם שופט עליון".
גבר מחזיק סמארטפוןגבר מחזיק סמארטפון
"לשב"כ יש יכולות מאוד מתוחכמות"
(צילום: shutterstock)
עו"ד יהונתן קלינגר, יועץ משפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות, אמר ל-ynet: "איכון סלולרי אפשרי תיאורטית לפי חוק נתוני תקשורת, אבל דורש צו של שופט שיאשר איסוף של מידע על כל מי שחשוד בהפרת הבידוד. הבעיה? צריך חשד סביר ולא ממש אפשר לקבל מידע על כולם כל הזמן מבחינה משפטית, אני מקווה שלא יימצא שופט שיהיה חותמת גומי בנושא הזה". לגבי הכלים שבהם שב"כ עשוי להשתמש אמר עו"ד קלינגר: "אני לא יודע איזו טכנולוגיה יש לשב"כ, אבל המאגרים שיש לו גישה אליהם על פי חוק הם מאגר המיקומים של חברות הסלולר והשיחות. אם הוא יכול או רוצה, הוא יכול לבקש מצלמות אבטחה, אבל בכל מקרה כל אלה דורשים צו שיפוטי. כך גם לגבי גישה למאגר הביומטרי שנכון לעכשיו סעיף הגישה בו עדיין לא נכנס לתוקף. המאגר הנוסף הוא מאגר הנכנסים לישראל, שממנו ייקחו את מספרי הטלפון והפרטים של הנכנסים".

"האם אתם סומכים על הממשלה?"

רן בר-זיק, מפתח תוכנה בחברת ורייזון מדיה ואקטיביסט, צייץ בטוויטר כי "לשב"כ יש יכולות מאוד מתוחכמות של מעקב ועם גישה לתשתית יכולים בהחלט לדעת איפה כל אחד מאיתנו היה ומה הוא עשה. אפשרי למנוע את זה רק על ידי השארת הסלולרי בבית". בר-זיק הוסיף: "חלק מכם ישאלו, ובצדק, האם צריך להיות אכפת לנו מהפרטיות בזמנים קשים אלו. התשובה היא שאף אחד לא מבטיח שישתמשו במידע הזה רק לצרכי בריאות ואם המידע יימחק אחרי שהבעיה תיעלם או שידלוף או ישתמשו בו באופן זדוני. האם אתם סומכים על הממשלה? אני בוודאי שלא". קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, צייצה גם היא: "הודעת רוה״מ לגבי שימוש באמצעים טכנולוגיים שהיו שמורים עד כה למלחמה בטרור: המהלך יתקיים באמצעות תקנות לשעת חירום, עם יכולת מוגבלת לפיקוח מצד הכנסת וגורמים משפטיים. זהו מהלך מדאיג, שכן יכול להוות מהלך ׳חוצה רוביקון׳, שבעקבותיו נשלם מחיר שנים רבות אחרי שהקורונה תעבור אותנו. אני קוראת לראש הממשלה וליועץ המשפטי להנגיש מידע לגבי תכנית העבודה של המעקב הטכנולוגי אחרי אזרחי מדינת ישראל. מי יהיה קבלן המשנה? המשטרה או השב״כ? באילו תנאים יהיה אפשר לאכן מידע של אזרח?".

לא מדינת מעקב

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסרה: "אנו נמצאים במצב חירום, אבל אין זה אומר שמותר להפוך את מדינת ישראל למדינת מעקב". לדבריה, "קל לפגוע בזכויות, להחזיר את המצב לקדמותו – יהיה קשה הרבה יותר. אנחנו לא ווייטנאם ולא סינגפור, ועל כך גם גאוותנו". שוורץ אלטשולר קוראת לבצע את איסוף המידע תוך שמירה על הכללים הבאים: להודיע לכל אזרח שמתבצע מעקב ספציפי אחר נתוני המיקום שלו, או שהוגשה בקשה לגביו; יצירת מנגנון שקוף לאופן הגשת הפנייה לחברות הסלולר; הגדרה מדויקת לגבי ההרשאה לגשת למידע שנאסף, התחייבות לסודיות ומחיקת המידע תוך 21 יום; ואיסור על גישה גורפת של כל שוטר למידע שנאסף או לכל מאגר מידע שלא נמצא בידי המשטרה. גם עו"ד וח"כ לשעבר רויטל סויד הביעה התנגדות. "צריך להתמודד עם נגיף קורונה ולהגן על בריאות הציבור", צייצה עו"ד סויד, "אבל אי אפשר להקל ראש בצעד הדרקוני והחריג שמשרד המשפטים שוקל: שימוש באמצעים טכנולוגיים מיוחדים הוא מרחיק לכת ופוגע בפרטיות של האנשים בכל רמה אפשרית. באיצטלה של מעקב דיגיטלי יידעו עלינו הכל ובלי צו של שופט ובלי פיקוח שיפוטי. טירוף".
 ישיבת ממשלה ישיבת ממשלה
היועמ"ש מנדלבליט
(צילום: אמיל סלמן)
המאבק של טייוואן בקורונה נחשב לסיפור הצלחה - למרות הקרבה לסין, במדינה אובחנו רק כמה עשרות חולים ונרשם מקרה מוות אחד. מה עשתה הממשלה שם? בעקבות התפרצות נגיף הסארס בתחילת שנות ה-2000 הוקם במדינה מרכז לפיקוח בריאות לאומי (NHCC). מרכז זה הפך להיות חלק אינטגרלי בפיקוח וניהול מצבים שבהם יש התפשטות נגיפים, והוא משמש כנקודת הפיקוד המבצעית לטיפול בהתפרצויות. עם התפשטות הנגיף בינואר האחרון, המרכז הזה הקים מרכז פיקוד למאבק בקורונה, שאחראי באופן בלעדי לכל הנוגע לקבלת החלטות ונקיטת צעדים במהלך תקופה קשה זו.
המרכז לפיקוד על המגפה נקט ביותר מ-124 צעדים, הכוללים בקרת גבולות באוויר ובים, זיהוי מקרים חשודים בשימוש בטכנולוגיה חדישה וניתוח ביג דאטה, בידוד של מקרים חשודים, חינוך התושבים תוך הפרכת דיסאינפורמציה והדרכת מוסדות לימוד ועסקים כיצד לפעול.
צעד נוסף שננקט בטייוואן: שילוב מאגר הנתונים של ביטוח הבריאות הלאומי עם מאגר הנתונים של רשות האוכלוסין וההגירה, על מנת ליצור מאגר של נתוני עתק לצורך אנליזה. מהלך זה אפשר לממשלה לזהות מקרים חשודים של קורונה תוך יצירת התראות בזמן אמת במהלך ביקורים קליניים, בהתבסס על היסטוריית הנסיעות של החולה ותסמיני מחלה שפיתח. בנוסף, טייוואן עושה שימוש בסריקת קוד QR על מנת לזהות ולעקוב אחר נוסעים שחזרו ממדינות עם התפרצות רחבה של קורונה בשטחיהן. מי שחזר ממדינות אלו, מקבל מיידית הודעת SMS אוטומטית שעליו להישאר בבידוד ביתי, ומזהיר שהוא נמצא תחת מעקב המתבסס על המיקום הטלפוני על מנת להבטיח שאינו מפר את צו הבידוד. בהכנת הכתבה השתתפו הגר בוחבוט, איתמר אייכנר, יובל קרני וטובה צימוקי