בכיר במשרד הבריאות: "לשים את הקשישים באנטארקטיקה זה לא הפתרון"

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, דחה הבוקר (יום א') את הטענות שנשמעות בציבור בנוגע להקשחת ההסגר שהחילה הממשלה בעקבות התפשטות הנגיף קורונה."אתם רוצים לתת לאנשים הצעירים למות? גם אנשים צעירים מתים מהמחלה הזאת", אמר פרופ' גרוטו בריאיון לאולפן ynet. 

 יש לכם מה לספר לנו על הקורונה? מידע שטרם נחשף? סרטונים או תמונות? כתבו למייל האדום

מוקדם יותר עדכן משרד הבריאות כי מניין החולים בקורונה בישראל עלה ל-945. מספר החולים במצב קשה עומד על 20 ואילו 24 מאושפזים במצב בינוני. מהנתונים עולה עוד כי עד כה החלימו 37 איש מהנגיף וכי מספר המאושפזים בבתי החולים (297) קטן לעומת מספר החולים שהונחו לשהות בבתיהם (344).

פרופ' גרוטו אמר עוד בהתייחסו לטענות על ההנחיות להסגר באוכלוסייה כי "במקומות כמו ניו יורק יש גם צעירים חולים קשה ומתים, לא הייתי מזניח את הצעירים לחלוטין. חוץ מזה שהם מהווים חלק ממעגל ההדבקה. מה? נבודד את הקשישים שלנו לנצח עכשיו? נשים אותם באנטארקטיקה? זה לא הפתרון".

- בבית החולים וולפסון בחולון מאושפז במצב קשה חולה בן 45 ללא מחלות רקע.

"אם אנחנו נראה מספר אלפים של נפטרים, אז אני חושב שיהיו כמה עשרות עד מאות מתוכם שיהיו צעירים כמו הבחור שנמצא בוולפסון, ולכן אסור לנו להזניח את האוכלוסייה הזאת. אם נמשיך את מעגלי ההדבקה אצל הצעירים, אז בחיים לא נוכל להוציא את הקשישים מהבית".

"פעילות כזאת תיקח חודשים, זאת אומרת שנה עד שנה וחצי לשים את הקשישים בבית זה לא פתרון טוב, זה יגרום לנזקים נוספים - בדידות, דיכאון והתאבדויות".

אכיפת התקנות לשעת חירום בשוק הכרמל, הבוקר(צילום: רועי רובינשטיין )

- הזכרת את ניו יורק, הרבה צעירים מאושפזים שם. מה אתם יודעים על השפעת הווירוס על צעירים?

"בסך הכול אפשר לומר שב-99% יש לנו אנשים צעירים שיעברו את זה בקלות, רובם המכריע בכלל לא יידעו שהם חולים, אבל הם יוכלו להדביק ותהיה גם קבוצה אחרת של חולים, ברמה כזאת או אחרת, שלא מחייבת אפילו אשפוז. גם אלה מעגלי הדבקה שיכולים להיות, ובאחוזים הבודדים נוכל לראות גם מקרים קשים בגלל שתהיה כל כך הרבה הדבקה".

- אתה לא חושב ש"הדבקת העדר" היא תהליך נכון כדי לחסן את האוכלוסייה ולהגן על המבוגרים?

"שוב, כרגע אני לא חושב שזה מהלך נכון. יכול להיות שצריך איזה שינוי בהתייחסות למבוגרים וצעירים באיזשהו אופן אחר, אבל כרגע אני לא חושב שללכת למהלך שגם בריטניה ניסתה ללכת אליו ובסוף נסוגה ובצדק זה לתת פשוט לאנשים להידבק ולפתח 'חסינות עדר' זה ממש לא, זה יעלה בדרך בהרבה מאוד קורבנות".

בנוגע להגברת קצב הבדיקות לגילוי הנגיף, אמר פרופ' גרוטו: "במהלך השבוע נגיע לכמות ממש גדולה של בדיקות, 5,000 או עשרת אלפים, אבל אנחנו כמובן לא יכולים לסמוך רק על הבדיקות. הן צעד משלים לפעולות האחרות שאנחנו נוקטים, שהם בעיקר כרגע נושא הסגר והבידוד".

"נגיע לכמות ממש גדולה של בדיקות". פרופ' גרוטו(צילום: אלכס גמבורג)

- אתה מתרשם שעם ישראל הבין את המסר? 

"במקומות מסוימים פחות, רוב המקומות יותר. בסך הכול יש הפנמה, חשוב שנוכל להראות שהמדיניות הזאת מצליחה, ואם אנחנו מצליחים לשמור על קצת גידול - אנחנו יכולים לסמן לנו הצלחה. צריך לזכור שהחולים שאנחנו רואים היום זה לפני הצעדים שננקטו, לכן צריך לתת לכל דבר להשפיע כמה ימים ולכן צריך סבלנות".

- משהו אופטימי שלמדתם בשבוע האחרון.

"יש בעצם כמה מודלים. אחד שאומר 'פרוץ לגמרי', לא עושים שום פעולות וזה באמת מודל שלא עובד. מודל שני זה הסגר והבידוד שנעשה בעיקר במדינות המזרח בצורה יותר טובה, אבל עכשיו גם במדינות אירופה וזה מודל שהוא גם יעבוד, אבל גם פה יש הבדלים ואנחנו צריכים להסתכל על אותם מקומות שהצליחו ואנחנו צריכים ללמוד מהם מה הם עושים.

"יש לנו כל הזמן צוותים שבודקים וחוקרים את זה. יש מדינות כמו יפן שכמעט לא עשתה צעדי בידוד אבל למרות זאת שיעור התחלואה אצלה נמוך, דוגמה אחרת היא גרמניה שאצלה יש המון חולים, מספרים דומים לספרד ואיטליה, ומצד שני יש אצלה שיעור תמותה נמוך".

- מה ההסבר לכך?

"יש לכך כמה הסברים. הסבר אחד אפשרי הוא שגרמניה נמצאת באיזשהו דיליי מהמדינות האחרות ועוד מעט נראה שם הרבה תמותה. אופציה שנייה לגבי גרמניה זה שבאמת עושים שם צעדים יותר נכונים ומושכלים להתמודדות ואופציה שלישית, שגם היא נכונה, שמערכת הבריאות הגרמנית מתמודדת יותר טוב מאשר מערכת הבריאות האיטלקית. אין לי ספק שלמערכת הבריאות בישראל יש את כוח האדם מהאיכותיים בעולם, אז אנחנו צריכים להשתמש במשאב הזה כדי לנצח את המחלה".

- מדברים על קפיצה משמעותית במספר החולים. אתם ערוכים לקלוט חולים נוספים?

"כן, אנחנו בהחלט ערוכים בסך הכול באופן יחסי לגודל האוכלוסייה ומספר החולים הצפוי. יש לנו את הכלים המתאימים, אולי כמו שאמרתי גם המשוכללים בעולם, גם מבחינת היכולת שלנו להיערך להתאים את עצמנו לשעת חירום, לחשוב על פתרונות יצירתיים. יש בישראל את מיטב המוחות שיכולים לעזור לנו בדברים האלה.

"זה מאמץ לאומי, לא רק של משרד הבריאות לבד, שאנחנו חייבים לתכלל ולנהל אותו ואנחנו כבר יוצרים כלים כדי לערב כל מיני גופים שיש להם יכולת חשיבה, יכולת תכנון, יכולת לוגיסטית. את כל הדברים האלה אנחנו נעשה יחד. החשיבות פה היא של הסולידריות וההירתמות, וחשוב לי להעביר מפה מסר לא ללכת למאבקי אגו, זה באמת לא הזמן".

- אתה מדבר על הקרב עם משרד הביטחון?

"לדוגמה. אני לא רוצה להיכנס לנושא הפוליטיקה הכי גבוהה. אני יכול להגיד לך שברמת השטח עם אנשי הרכש והלוגיסטיקה אנחנו עובדים פשוט נפלא. זה אנשים שמכירים אחד את השני, עובדים בצמידות, ואני באמת לא רואה שום תקלה בנושא. חשוב שזה יישמר ולא יתקלקל על ידי מאבקי אגו מיותרים. אין לנו התכתשות עם משרד הביטחון".  

- היית אומר לראש הממשלה להעמיד את שר הביטחון במקום?

"אני לא אומר לראש הממשלה מה לעשות".

בנוגע להתרחשויות בשטחי הרשות הפלסטינית ולדיווח מרצועת עזה על שני חולים בקורונה, אמר פרופ' גרוטו: "אחת מנקודות התורפה זה מה שקורה ברשות הפלסטינית וגם בעזה, וגם לנקודה הזאת צריך למצוא דרך למצוא את המנגנונים של שיתוף פעולה.

"יכול להיות שבשנים האחרונות כל שיתופי הפעולה נחלשו, אבל אני חושב שבתחום הבריאות אנחנו צריכים למצוא את הדרך לעבוד איתם, אחרת כולנו נסבול מהעניין הזה. זה באמת מסר שאני גם מעביר למדינאים וכמובן לכל מי שעוסק בזה בשני הצדדים. הדיבור ברמת השטח מתקיים בצורה גדולה מאשר שהיה בימים לפני המשבר הזה".

- כמה חמור זה יכול להיות?

"בעזה יש לנו אנשי בריאות שעברו הכשרות במדינת ישראל ועברו פעולות משותפות איתנו. אנחנו פשוט צריכים להפעיל את הקשרים עם האנשים האלה ולראות איך אנחנו עובדים יחד ועוזרים אחד לשני. אם כל צד יסתגר ויטפל בתוך עצמו זה לא יעזור. לכן צריך לקרוא פה שוב להגביר את שיתופי הפעולה בין כל הגופים שנמצאים סביבנו".