שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    היריון אחרי פונדקאות: "פחדתי לפתח ציפיות"

    הן עברו אינסוף טיפולי פוריות שלא צלחו, הפלות, אכזבות ותסכול, ופנו להליך פונדקאות. רק אחרי שהפכו לאימהות, פתאום נוצר היריון. "עם כמה שאנחנו שונאות שאומרים 'תירגעי ותיקלטי', ברור שיש קשר לפן הנפשי"

    בין כל תמונות ההורים שמשתגעים עם הילדים בין ארבעה קירות בתנאי הסגר, תמונה אחת באינסטגרם של ירדן הראל שברה את הרשת ואת שיאי האופטימיות, כשהציגה לצד התאומים לני וגפן בני החודש וחצי, את הבטן המתעגלת שלה, לקראת התרחבות משפחתית נוספת והפעם ספונטנית.

     

    עוקביה של הראל ובעלה עומרי נחשפו השנה לראשונה לקושי של השניים להביא ילדים לעולם. אחרי ניסיונות רבים שכשלו, הראל סיפרה כי הם פנו לתהליך של פונדקאות, ובמהלך פברואר האחרון נולדו בנם ובתם. ההפתעה הגדולה הייתה כעת, כשרק כמה שבועות לאחר מכן פרסמה הראל כי הם מצפים להיריון נוסף, הפעם שהיא נושאת ברחמה.

     

    שלושה ילדים בני פחות מארבע 

    את הסטטיסטיקה הזו מכירים מקרוב הדס טסל, בת 34 מתל אביב, מורה בעברה, הנשואה לערן, אמא לדילן בן הארבע, ריין כמעט בת שלוש ורובין בן השנה ושלושה חודשים. היה ברור שהדס תיאלץ לעבור טיפולים, בשל בעיה מולדת בה כל המערכת ההורמונלית שלה מושבתת, ומיד לאחר החתונה, החלה בטיפולים.

     

    בעקבות מספר ניסיונות כושלים והתחושה שהמחיר הפיזי והנפשי שהיא משלמת גבוה, היא פנתה לחברת פונדקאות הפועלת בגיאורגיה. אחרי היריון כימי וגם הפלה, לבסוף נקלט היריון מוצלח אצל הפונדקאית, ממנו נולד הבן הבכור דילן.

     

    הדס טסל וילדיה. "שמחה על הרעש והבלגן בבית"
    הדס טסל וילדיה. "שמחה על הרעש והבלגן בבית"

    לאחר ששבו איתו לארץ, כשהיה בן חודשיים, ניגשה הדס לבדיקה אצל מומחה להפריות. "רק רציתי שיגיד לי מה הסיכוי לדעתו ואם בכל זאת אוכל להרות", היא מספרת. "הייתי שיכורה מאושר כי נולד הילד הנכסף, אז כשהוא אמר שצ'יק צ'ק הוא עוזר לי להיכנס להיריון השתכנעתי להחזיר עובר קפוא. נסעתי לחו"ל אחרי יומיים, שכחתי לקחת את התרופות והניסיון הראשון לא צלח. אחרי חודש, הוא אמר לי 'בואי ננסה פעם אחרונה עם העובר שנשאר', והוא נקלט".

     

    איך הגבתם כשהתוצאה הייתה חיובית?

    "דילן היה רק בן ארבעה חודשים. עשיתי מההתחלה אינספור בדיקות כי רציתי לראות דופק כל הזמן. זה היה היריון מאד מאד יקר. פחדתי לפתח ציפיות, הייתי בהיריון בסיכון, ולא היה ברור מאליו לסיים אותו בידיים מלאות, בגלל שהמערכת שלי לא עובדת טוב.

     

    "ריין נולדה בשבוע 36 בקיסרי חירום, אבל הכל היה תקין והייתה שמחה גדולה. ברור לי שזה קשור לפן הנפשי, עם כמה שאנחנו שונאות שאומרים 'תירגעי ותיקלטי'. חזרתי לחייך ולצחוק, ואז משהו נפתח".

     

    אבל זה לא נעצר שם. בביקורת שגרתית אצל רופא הנשים הוא ראה סיבוך ברירית בעקבות הניתוח הקיסרי שעברה והמליץ לה לטפל בזה, כדי שתוכל לנסות להרות שוב בעתיד. שוב היא נכנסה לטיפולים ושאיבות על מנת להקפיא עוברים, ובאחת מהפעמים שהרחם הראה התאוששות קלה, עדיין עם נתונים כמעט בלתי אפשריים, היא ביקשה בספונטניות לבצע החזרה, ממנה נולד רובין.

     

    ממצב של אפס לאמא לשלושה?

    "גם בימים המטורפים האלו, אני שמחה שהבית מלא ברעש ובלגן. לא האמנתי שיהיו לי שלושה ילדים בני פחות מארבע, אבל ניסים קורים. מאז שהבת שלי נולדה אני אמא במשרה מלאה וחיה את החלום עכשיו.

     

    המשפט "כשתירגעי זה יקרה" מעצבן

    "אנחנו היינו מהזוגות הלא מוסברים", משתפת נורית סיון, בת 44, מורה ליוגה מקיבוץ גלאון. "הפסקנו לספור את מספר הניסיונות שעשינו. פנינו לפונדקאות, גם שם היינו כמעט שנתיים בתהליך. בסוף זה צלח ונולד בן שהיום בן שלוש.

     

    "הוא היה צמוד אליי במנשא בד כל הזמן ואחרי שלושה חודשים התחלתי להרגיש שלא נוח לי והייתי מאד עייפה. הייתי כבר בת 42 וממש לא חשבנו על אופציה של היריון. לא בדקנו גם כשהמחזור איחר. בשלב כלשהו נכנסתי לפחדים שזה היריון מחוץ לרחם שזה דבר שחוויתי והלכתי לרופא, שם גיליתי שיש היריון עם דופק - דבר שלא קרה לי מעולם. לצד ההפתעה והשמחה, זה היה מלווה בהמון חרדה, בגלל הגיל וכי לא היו לנו נסיונות מוצלחים בעבר. ההיריון היה קשה מבחינה רגשית. עד שבוע 18 לא קניתי בגדי היריון".

     

    נורית, הראל, בן ורומי (צילום: אלבום פרטי)
    נורית, הראל, בן ורומי(צילום: אלבום פרטי)

    איך את מסבירה את זה?

    "אחרי שבן נולד התחלתי לטפל בעצמי. תמיד סבלתי מכאבים חזקים בזמן הביוץ, עשיתי ניתוח להסרה של מיומה וביקשתי שעל הדרך יבדקו אם יש לי אנדומטריוזיס (המצאות תאי רירית הרחם מחוצה לו - ק.נ.ו). זה דבר שמאד קשה לאבחן ורק ככה זה התגלה והתאים האלו נוקו. אין לדעת אם זה העניין או משהו פסיכולוגי, אבל פחות משנה אחרי הניתוח נכנסתי להיריון.

     

    "אני מרגישה שזה שילוב של מצב רוח שהשתנה, שטיפלתי בעצמי, לצד תזונה ויוגה. כשרומי, היום בת שנתיים, נולדה בניתוח קיסרי, הייתי בהיי מטורף עם תחושת אושר, שמחה ופורקן. שמו אותי בחדר התאוששות ולא הפסקתי לצחוק".

     

    איך הגיבו מסביב להפתעה הזו?

    "היו בהלם. כששלחתי תמונה של אולטרסאונד ללא מילים, בקבוצה של ההורים, שגם עברו איתנו את הפונדקאות בגיאורגיה, היו בטוחים שזה היריון של עוד פונדקאית כי לנו לקח הכי הרבה מכולם להיכנס להיריון. מסביב היו מלא שהגיבו שזה היה להם ברור, שאחרי שיוולד לנו ילד, זה יקרה באופן טבעי. המשפט 'כשתירגעי זה יקרה' מעצבן. זה הדבר שאת הכי רוצה אבל לא האמנתי שזה יקרה לי. אני מורה ליוגה ויודעת להרגיע את עצמי אבל זה משהו מעבר. זה לקח כל כך הרבה שנים, אז בגיל 42 מי חולם בכלל?

     

    "ההיריון הוא לא המטרה"

    אלינור רוזן שוורץ, עורכת דין לענייני משפחה, מהוד השרון ובעלה רועי, הם הורים של אורי בן החמש, טליה בת הארבע, הילה בת השנתיים ומתן בן החצי שנה. אורי נולד בפונדקאות בגיאורגיה אחרי כמה שנים של טיפולים בארץ והבנה שצריך לנסות משהו אחר.

     

    "כל הפרופסורים הכי ידועים אמרו שאם אנחנו רוצים ילד עם הגנטיקה שלנו, צריך ללכת לפונדקאות", אומרת אלינור. "היה מישהו שאמר לי - 'מהרחם הזה לא ייצא כלום'". אופטימיים אחרי לידתו של אורי, הם פנו שוב להליך הפונדקאות, התבקשו להמתין ובזמן הזה החלו שוב בטיפולים. עדכנו אותם שהעוברים שנוצרו לא היו מספיק חזקים להקפאה וכדי להשתמש בהם בכל זאת החזירו אותם לרחמה של אלינור. למרבה הפלא היא נקלטה וכך נולדה טליה.

     

    קיראו עוד:

    הפונדקאית שהפכה ל"דודה" של הילד

    "הודעתי לבן זוגי שאהיה אמא איתו או בלעדיו"

    הכנה ללידה - הצד של הגבר

     

    הם לא עצרו שם, וכעבור שנתיים נולדה הילה, מהחזרת העוברים הקפואים שנותרו מהסבב ממנו נולד אורי. בן הזקונים הגיע במפתיע באופן ספונטני וחתם את המסע. "אני אדם מאמין, נסתרות דרכי האל", משתפת אלינור. "המסר שלי הוא שהמטרה היא לא להיות בהיריון, הכי חשוב זה להחזיק ילד בידיים, לא משנה הדרך לשם. אני מגדלת ארבעה ילדים צמודים ואפילו עכשיו, ברגעי הקורונה, אני אומרת תודה לאל שיש לי אותם, איזה מזל שאני בסגר עם המשפחה".

     

    מנקודת מבטך, זה בכלל משנה איך ילד מגיע לעולם?

    "הרבה שאלו אותי בהתחלה האם הרגשתי אהבה יותר גדולה לטליה כי אני ילדתי אותה, אבל התשובה היא שאין הבדל. כשראיתי את אורי, על אף שנולד במצוקה נשימתית ואושפז בשבועיים הראשונים בטיפול נמרץ והכל היה דרך אינקובטור - ראיתי את האור של החיים שלי. אם לא היה אותו, כלום לא היה קורה. זה המסע שהייתי צריכה לעבור".

     

    "להצלחה אבות רבים ואילו הכישלון יתום"

    "מהניסיון שלי, של מאות זוגות שפנו להליך של פונדקאות, היו זוגות בודדים שנכנסו להיריון בעצמם לאחר מכן", מעיד ד"ר מיכה באום, מנהל בנק הזרע בבית החולים שיבא תל השומר וחבר הנהלה ביחידה להפריה חוץ גופית מדיקל סנטר הרצליה. "בהנחה שהאינדיקציה לפונדקאות מלכתחילה הייתה נכונה, אחרי ניסיונות חוזרים של טיפולי פוריות, הזרעות והליכי IVF (הפריה חוץ גופית - ק.נ.ו), מדובר בסיכויים של פחות מאחוז מהמקרים שבו זה קורה. זהו אינו מצב שכיח".

     

    "קיים מגוון רחב של בעיות שמפריעות לכניסה להיריון" (shutterstock) (shutterstock)
    "קיים מגוון רחב של בעיות שמפריעות לכניסה להיריון"(shutterstock)

    איך זה בכל זאת קורה פתאום, דווקא אחרי שמביאים ילד לעולם בפונדקאות או לעיתים לאחר אימוץ?

    "קיים מגוון רחב של בעיות מכניות שמפריעות לכניסה להיריון, הכוללות בין השאר את שריר הרחם או הרירית, מיומות שלוחצות ומעוותות את חלל הרחם, ריריות דקות אשר אינן מתעבות על רקע התערבויות תוך רחמיות, או כתוצאה מעמידות קולטני הרירית להורמון האסטרוגן. בנוסף, ממצאים כגון נוזלים בחצוצרה, בעיות בהשרשה, הפלות חוזרות ולסיום, בעיות פוריות על רקע בלתי מוסבר שלא אותרה בהן הסיבה.

     

    "פונדקאות נותנת פיתרון לבעיות מכניות של רחמים לא תקינים ופחות תפקודיים. בנוכחות עוברים באיכות טובה, אשר מקורם בביצית ובזרע תקינים ואיכותיים, הפונדקאות יכולה לתת מענה. לעיתים, קורה שהעובר 'הטוב' מגיע ועל אף המגבלות בכל זאת מוצא פינה מתאימה להשרשה ברחם וכל השאר היסטוריה.

     

    "בנוסף לגורמים המוכרים לרפואה הקונבניונאלית קיימים משתנים ומרכיבים אשר מוכרים פחות ובהם מרכיבים נפשיים הכוללים: לחץ, דאגה וחששות. לאלו כנראה, מרכיב שלילי בכל הקשור להשגת היריון. כאשר משתנים שליליים אלו נסוגים, נפתחת הזדמנות להשגת היריון עצמוני.

     

    "אלו אינם דברים מבוססים מדעית, אבל אין ספק שהרוגע והשלווה הינם מרכיבים תורמים וחשובים. להצלחה אבות רבים ואילו הכישלון יתום, אולי זהו צירוף מקרים או שזוהי השפעה עקיפה בכך שאין התעסקות בנושא שמסייעת להצלחה".


     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    נורית סיוון: "הפסקנו לספור את מספר הנסיונות שעשינו"
    צילום: אלבום פרטי
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים