שתף קטע נבחר

צילום: דוברות הדסה עין כרם, AFP

תמיכה נפשית במחלקות, פי 3 פניות: המצוקה הפסיכולוגית שנלווית לקורונה

בבתי החולים מפנימים שלמגפה יש גם היבט נפשי, וניסיון ההתאבדות של מאושפז בפוריה הוא דוגמה לכך. בביה"ח העמק החלו בטיפול אישי וקבוצתי של פסיכולוגים ופסיכיאטרים. בער"ן מדווחים על עלייה לכ-1,400 פניות ביום, שני שליש מהן מגיעות מנשים: "דרוש מערך היגוי פסיכיאטרי לאומי"

 

ד
ד"ר מדר. "שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון"(צילום: דוברות בית החולים העמק)

 

ניסיון ההתאבדות של חולה קורונה בן 34 הבוקר (יום ג') במרכז הרפואי פדה פוריה, חידד את הצורך בסיוע נפשי לנדבקים, המתמודדים לא רק עם המחלה אלא גם עם השפעותיה הסביבתיות והנפשיות. לחרדה הקיומית מתווספים הפחד מפני נידוי, אובדן פרנסה, בריאות שאר בני המשפחה ועוד.

 

מבית החולים פדה פוריה נמסר אחר הצהריים כי החמיר מצבו של המטופל שקפץ מחלון מחלקת הקורונה, והוא מוגדר כעת קשה מאוד. הוא עבר ניתוח ומאז מורדם ומונשם. בני משפחתו מקבלים עדכונים מהמוסד הרפואי.

לית דניאל (צילום: דוברות בית חולים העמק)
האחות גלית דניאל מ"העמק". יש ערך לתג והתמונה(צילום: דוברות בית חולים העמק)
  

הנושא מטריד מן הסתם בתי חולים בכל רחבי הארץ, אחד מהם הוא המרכז הרפואי העמק בעפולה. מנהלת השירות לרפואה משולבת פנימית ובריאות הנפש בהעמק, ד"ר עינת מדר, בנתה תוכנית לטיפול אישי וקבוצתי במאושפזים במתחם הקורונה, בשילוב פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.

 

 

 

לדבריה, "השכיחות של תופעות כגון חרדה ודיכאון גבוהה במיוחד בקרב מטופלי הקורונה, וזה לא מפליא נוכח העובדה שהם מבודדים ממשפחתם וסביבתם הטבעית", הסבירה. "התמודדות עם מחלה שנתפסת מאיימת במיוחד גורמת לחשש גדול. החולים במתחם הקורונה מדברים על אובדן שליטה.

 

"חולה אחד סיפר על זה שהוא לא מסוגל לישון, כי הוא חושב רק על הקורונה, והוא חרד בגלל הקוצר נשימה. יש ביניהם שחשים תחושות אשמה קשות על כך שהם נדבקו, ושבגללם המשפחות שלהם בסכנה. לחלקם יש ילדים, ולחלקם גם נכדים, תינוקות, שהם דואגים להם. הם מדוכאים גם מדברים שלא היה להם זמן להתעסק איתם עד עכשיו, כי היו עסוקים ביום יום. התחושות שלהם מאוד קשות.

 

"לשמחתי, לאחר כמה מפגשים טיפוליים שערכנו בשבוע האחרון עם חולי קורונה, ראינו שיפור ניכר במצב הרוח, ובהתאמה חל שיפור גם במצב בריאותם. זה מחזק את מה שאנחנו יודעים, על הקשר ההדוק שקיים בין גוף לנפש, ולכן חשוב לנו להגיע לכמה שיותר מטופלים".

 

מגפת הקורונה - כתבות נוספות:

 

בבית החולים ציינו כי בנוסף לסיוע הנפשי, ביצעו אנשי הצוות מהלך נוסף לחיזוק הקשר והעלאת המורל של המטופלים. אנשי הצוות נכנסים למחלקה כשהם ממוגנים מכף רגל ועד ראש, והחולים אינם רואים כיצד הם נראים. בשל כך, לכל אחד מאנשי הצוות יש כעת תג על המדים, עם שמו ותמונתו. "הדבר מסייע ליצירת קשר בין הצוות לבין החולים, והפחתת חרדה", אמרו.

 

במקביל מפרסמה עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נתונים שמהם עולה כי הלחץ והחרדה בציבור הישראלי כתוצאה מהתפרצות הנגיף גוברים באופן משמעותי: מדובר בעלייה של כ-300% במספר הפניות לקו החם לעזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט. בשבועיים האחרונים מתקבלות מדי יום יותר מ-1,400 פניות, מתוכן כ-200 באמצעים הדיגיטליים.

 

כ-60% מסך הפניות מסווגות על ידי אנשי המקצוע כחרדה וכמצוקה נפשית - החל באנשים שלא מבינים עד הסוף את ההנחיות, דרך קשישים החוששים לחייהם וכלה בצעירים שעתידם המקצועי והכלכלי מעורפל והם חרדים לקיומם.

 

כ-30% מהשיחות מסווגות כבדידות של אנשים בכל הגילאים, שעל רקע המצב זקוקים ביתר שאת למישהו לדבר איתו. שני שליש מהפניות הן של נשים ושליש של גברים.

 

בער"ן אומרים כי אנשי המקצוע שלהם נערכים לפניות שיעסקו באובדן, אבל ושכול נוכח מקרי התמותה והעלייה במספר החולים שבמצב קשה עקב נגיף הקורונה.  

 

 

 

 

 

 

לפי המנהלת המקצועית של ער"ן, ד"ר שירי דניאלס, מגיעות לקו החם ולשירות המקוון עשרות אלפי פניות, בהן לא מעט כאלה של אנשים המתמודדים עם מצוקות נפשיות חריפות גם בימי שגרה: "עבור רבים מהם, הרגשות הקשים אינם חדשים אלא בעיקר מועצמים על רקע האתגרים ההולכים ונערמים. קשה מכל הוא הבידוד, שמנתק אותם מגורמי טיפול קריטיים".

 

לדבריה, בשבועיים וחצי האחרונים בלבד התקבלו בער"ן 443 שיחות עם תוכן אובדני, ובעשרות מקרים הופעל נוהל חירום מציל חיים. "הסיכון לאובדנות לרוב יורד בתקופה שבה קיים איום חיצוני המאיים על החברה, אבל הוא עולה לאחר חלוף האיום. נראה כי בניגוד לתקופות של מלחמות ומתח ביטחוני, במשבר הנוכחי הסיכון לאובדנות לא פוחת".

 

מנהלת שירות עבודה סוציאלית במרכז לבריאות הנפש באר יעקב, עמית נחום, טוענת שניסיון ההתאבדות בפוריה הוא רק פתיח למה שעלול לפקוד אותנו בימים הקרובים: "המציאות היום יומית התערערה ברמה האישית, המשפחתית, החברתית והקיומית. תחושת חוסר האונים וחוסר הוודאות, לצד מחלה שיש בה איום ממשי על החיים, מעלה את רמת הדחק והחרדה".

 

היא ממליצה למבודדי הקורונה ולבני משפחותיהם לשים לב לסימנים מקדימים כגון אמירות שמבטאות מצוקה, הסתגרות, תוקפנות חריגה.

 

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית, ד"ר צבי פישל, הדגיש שאין להזניח את הרכיב הנפשי בהתמודדות מול נגיף הקורונה: "יש לתת מענה כבר עכשיו לנזקים העלולים להתפתח. אנו חוזרים וקוראים לממשלה להקים לאלתר מערך היגוי פסיכיאטרי לאומי, ומפצירים בציבור לא להסס להשתמש במוקדי השיחה והצ'ט של ער"ן וסה"ר".

 

במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוברות בית החולים העמק
סיוע לחולים בבית החולים העמק
צילום: דוברות בית החולים העמק
מומלצים