שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    צילום: דוברות הדסה עין כרם, AFP

    בגלל הקורונה: צה"ל ייאלץ לעכב את הרפורמה המהפכנית שתכנן

    הצבא ייאלץ להסתדר בשנתיים הקרובות עם מה שיש, מכיוון ששיקום המגזר האזרחי מנזקי המגפה חשוב יותר - גם לביטחון. בנוסף, צה"ל נערך לסיכול האיום של סינוואר לסחוט סיוע לעזה באמצעות רקטות. הקורונה עשויה להשפיע על משך המערכה הבאה ומספר האבידות, אבל יש גם נקודות אור. גורם צבאי: מסוגלים לבצע 50 אלף בדיקות קורונה ביממה

    בשנים האחרונות נערך צה"ל למלחמה פעילה בשתי זירות, לצד בלימה בחזית לחימה שלישית ואחריות להגנה, הצלה וחילוץ של האוכלוסייה האזרחית בחזית העורף. תרחיש זה התהפך כעת על ראשו. אמנם צה"ל לא "נלחם" בקורונה, אבל הוא בהחלט "תומך לחימה" בכל הנוגע למתן סיוע לאזרחים להתמודד עם השלכות המגפה, ולצד הפגיעה התקציבית עלולות להיות לאירועי החודש האחרון השלכות חמורות.

    אביב כוכבי ותמיר ידעי (צילום: דובר צה
    תוכנית "תנופה" עוררה ציפייה, אבל תתעכב. כוכבי בבני ברק(צילום: דובר צה"ל)

    יחיא סינוואר (צילום: shutterstock)
    "לא ניתן לו לסחוט את ישראל באמצעות רקטות". סינוואר(צילום: shutterstock)

    איראן נגיף קורונה נשיא חסן רוחאני ישיבת ממשלה (צילום: AP, Office of the Iranian Presidency)
    איראן מתקדמת לפצצה באיטיות. רוחאני(צילום: AP, Office of the Iranian Presidency)

    נגיף הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

     

    צה"ל, יש לציין, נערך לאפשרות שיצטרך לקבל אחריות מלאה על כל מה שקשור להתנהלות האוכלוסייה בזמן המגפה. במקביל, הוא מקפיד לשמור על מוכנות מלאה ללחימה בזירות האחרות. במה שקשור לעזה, מדובר אפילו על מוכנות מוגברת. בינתיים, נראה שבעקבות המגפה נפגעו בניין הכוח הצה"לי, שעמד לעבור מהפך דרמטי, והמוכנות של צה"ל ללחימה בטווח הארוך. כשנכנס אביב כוכבי ללשכת הרמטכ"ל, הוא הביא עמו שלל רעיונות מהימים שהיה סגנו של קודמו, גדי איזנקוט. במשך שנה, יזם כוכבי סיעורי מוחות, עבודות מטה ודיונים אינטנסיביים שתרמו לגיבוש תוכנית העבודה הרב-שנתית (תר"ש), שנקראה "תנופה" והייתה אמורה להביא לשינוי כמעט מהפכני בדרך שבה צה"ל נלחם.

     

    תוכנית זו הייתה אמורה להביא לשיפורים דרמטיים ביכולות התמרון הקטלניות של צבא היבשה של צה"ל בסדיר ובמילואים, ושל היכולת של צה"ל לפעול כמערכת רב-זרועית משולבת; לשפר בצורה ניכרת ובסיוע בינה מלאכותית את יכולות האיסוף, העיבוד והערכת המודיעין, לבנות 'בנק מטרות' צה"לי גדול ועשיר ולקדם בצורה משמעותית את יכולות הסייבר בהגנה ובהתקפה. במסגרת התוכנית, היה אמור חיל האוויר לקבל מסוקי סער ומטוסי תדלוק חדשים, וכן תוספת למערך הקרב במקום מטוסי 15-F שכבר הזדקנו – שינויים שהיו צריכים לקרות כבר מזמן. חיל הים היה אמור לרכוש שתי צוללות חדשות שיחליפו את ה"דולפין" הישנות שפג תוקפן, ולקבל ארבע ספינות שטח מדגם "מגן".

     

    ביצועה של התוכנית אמור היה להתחיל עם אישור תקציב המדינה לשנת 2020 ולהמשיך בחמש שנות התקציב הבאות. המקור התקציבי העיקרי לרכש עבור חיל האוויר תוכנן להיות תקציב הסיוע האמריקני, אולם שאר מרכיבי תר"ש "תנופה" היו מתוכננים לעלות למשלם המיסים הישראלי 30 מיליארד לשנה (החל מיולי 2020), מלבד עלות הקיום השוטף. כל זאת, בנוסף ל-4 מיליארד שקל לשנה במשך עשר השנים הבאות, שראש הממשלה רוצה לדרוש לקראת הכנות למלחמה אפשרית עם איראן.

     

     

     
     מעבדה לזיהוי נגיף הקורונה בצה
    היכולות קיימות, אך משרד הבריאות לא משתמש בהן. מעבדת הקורונה של צה"ל(צילום: דובר צה"ל)

    תוכנית "תנופה" והעקרונות שעליהם היא מבוססת עוררו התלהבות רבה ותקוות לא רק בצה"ל ובמערכת הביטחון, אלא גם בציבור הרחב, בעיקר בקרב משרתי המילואים. אולם, כדברי הפתגם העממי הוותיק, "האדם מתכנן ואלוהים צוחק". המגפה אולי תדעך בתוך שלושה-ארבעה חודשים, אבל השלכותיה על תוכנית בניין הכוח של צה"ל ועל הכושר ההתקפי שלו בזמן מלחמה עלולות להיות הרסניות בעקבות הבור התקציבי העמוק שבפניו ניצבת ממשלת ישראל.

     

    מקור תקציבי נוסף שעלול להצטמצם חלקית הוא תקציב הסיוע האמריקני. המשמעות היא שצה"ל יצטרך לוותר על חלקים ניכרים מתר"ש תנופה כדי לשמור על הליבה - המוכנות להסלמה שתוביל למערכה בעזה, או למלחמה בצפון ובעזה במקביל. צבא היבשה בסדיר ובמילואים עלול להידרש לצאת למערכה הבאה כשהוא הרבה פחות קטלני ופחות מאומן מכפי שיכול היה להיות. כתוצאה מכך תתארך המלחמה הבאה, וככל שהיא תימשך יותר זמן, כך יעלה מספר האבידות בעורף ובצבא. במצב כזה, גם אם תושג הכרעה בשדה הקרב והניצחון הצבאי יהיה חד-משמעי, התוצאה הכללית תגרום ל'חמיצות' בציבור הישראלי ותכרסם באפקט ההרתעה שיהיה לתוצאות המלחמה על אויבינו.

     

    הסקטור האזרחי - בראש סדר העדיפויות

    למרות זאת, בטווח הקרוב ישראל צריכה לתת עדיפות מכרעת בהקצאת המשאבים שלה לסקטור האזרחי, להתמודדות עם המגפה ועם הגל השני שעשוי לפקוד אותנו בחורף הבא, ובעיקר לחילוץ המשק והמפרנסים מן השיתוק והמצוקה הכלכליים. חולשה תברואתית ומצוקה כלכלית מתמשכים עלולים לפגוע בקיום בכבוד, במרקם החברתי וברצון של אזרחי המדינה הנושאים בנטל והיצרניים להמשיך לחיות בה.

    תרומות דם בצה
    הקורונה תמשיך להעסיק את הצבא. הרמטכ"ל תורם דם, מרץ(צילום: דובר צה"ל)

    הכנת חבילות סיוע כלכלי בצה
    חיילי צה"ל מובילים חבילות סיוע לנזקקים(צילום: מוטי קמחי)

    אריזות משלוחי מזון בבני ברק (צילום: מוטי קמחי )
    (צילום: מוטי קמחי )

    בנוסף, בכל הקשור לביטחון, חשוב לזכור כי חולשה ומצוקה לאורך זמן מכרסמים בהרתעה כלפי האויבים ומגדילים את הסיכון הביטחוני הנשקף למדינה שחלק ניכר מצבאה מתבסס על מילואים. בהקשר זה צריך להיות ערים להתכנסותה של ארה"ב בהנהגת טראמפ בתוך עצמה וצרותיה, וייתכן שאי אפשר יהיה לסמוך עליה ביום צרה. גם את זה רואים באיראן, בלבנון ובעזה.

     

    מכל הסיבות הללו, שיקום המגזר האזרחי נמצא בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. צה"ל יידרש להסתדר בשנתיים-שלוש הקרובות עם מה שיש, כלומר עם הרבה פחות כסף ממה שציפה לקבל. לא רק שכוכבי נדרש לבצע בדחיפות התאמות בתר"ש תנופה כדי שביצועה יתפרס על פני יותר מחמש שנים, אלא שהוא יצטרך לקחת בחשבון שהמגפה תמשיך להעסיק את הצבא במישרין ובעקיפין למשך שנה לפחות, עד שיימצא חיסון.

     

    צה"ל יצטרך להקצות הרבה יותר משאבים לחיל הלוגיסטיקה והטכנולוגיה, לפיקוד העורף ולאמ"ן, על חשבון – למשל – מערכות פיקוד ושליטה דיגיטליות יקרות לצבא היבשה. כל אלה, מבלי לפגוע בליבה, שהיא המוכנות למלחמה או למערכה רבתי שעלולה להיפתח בהפתעה בצפון, בדרום וביו"ש, או אפילו למקרה שאיראן תתקרב ליכולת גרעינית צבאית שתחייב את ישראל לפעול.

     

    שלוש הזירות המרכזיות

    הקשב של צה"ל וקהילת המודיעין ממוקד כעת בשלוש זירות: עזה, תוכנית הגרעין האיראנית והקורונה. בעיני צה"ל, המסוכנות של שאר הזירות פחתה בעקבות המגפה. עזה נמצאת בראש סדר האיומים מכיוון שחמאס עלול לנסות לאתגר את ישראל אם ייקלע למצוקה. בפיקוד דרום משתפים פעולה עם המאמץ הלאומי לסייע לעזה מתוך הבנה שהתפרצות המגפה שם תגלוש, כמעט בוודאות, לתוך שטח ישראל.

     

    יחיא סינוואר ()
    חמאס עלול לשגר רקטות כדי להסית את הזעם לישראל. סינוואר מתעטף בבכאפייה

    זליגת המגפה מעזה לישראל יכולה להתרחש בשני אופנים: הראשון, אזרחים עזתים ירוצו לגדר לבקש עזרה וידביקו את תושבי העוטף, והשני, שחמאס יתקוף את ישראל כדי לקבל סיוע נוסף או להסית את זעם ההמונים ממנו. לעת עתה אין סימן שתרחיש זה אכן קורה. גורם ביטחוני בכירי התייחס בשיחה עם ynet לאיומים שהשמיע יחיא סינוואר ואמר כי "מדינת ישראל לא תאפשר למנהיג חמאס לסחוט אותה באמצעות רקטות", והוסיף שהתגובה לכל התגרות תהיה מהירה וחריגה בנוקשותה.

     

    כהכנה לאפשרות שהתרחיש יתממש, צה"ל הגדיל את נוכחותו לאורך הגבול וסביב היישובים צמודי הגדר, ומשתמש לשם כך בכמות הלוחמים הגדולה שעומדת לרשות פיקוד דרום. לאחרונה גדלה מצבת הכוחות מאוד בעקבות עוצר היציאות שהוכרז ביחידות הקדמיות. כמו כן, מערך המודיעין עמל על ייצור עוד ועוד מטרות ברצועה עבור חיל האוויר ומערך הארטילריה, ובאוגדת חוד אחת לפחות ממשיכים באימונים לשמירה על כשירות.

     

    הנושא השני שמדאיג את ישראל הוא סדרת הצעדים שאיראן עושה, באופן איטי אך רצוף, לעבר היכולת להרכיב מתקן נפץ גרעיני. האיראנים מפרים את הסכם הגרעין עם המעצמות באופן לא בוטה, וכך מתקדמים באיטיות לעבר הפצצה. קהיליית המודיעין מקדישה לעניין זה תשומת לרבה, וצה"ל נערך.

     

    גורם צבאי: מסוגלים לבצע 50 אלף בדיקות ביממה

    ולמרות הכל, חשוב להגיד גם שיש מקום לאופטימיות. הסיבה לכך היא בעיקר האופן המהיר והיעיל שבו השכילו בצה"ל להשתנות ולהסתגל למצב החדש שיצרה המגפה, ולסייע למגזר האזרחי בכל תחום שהתבקש. צה"ל עשה זאת מבלי לוותר על המוכנות והכוננות לביצוע משימות הביטחון השגרתיות, ומבלי ששיעור הנדבקים בקרב אנשיו יעלה. כמו בכל ארגון גדול בחודש מרץ, גם בצבא שרר במשך ימים אחדים בלבול רב, שהוביל לטעויות ושגיאות שגרמו לתפקוד זמני לקוי. אולם, מעודד לראות עד כמה הצליח הצבא להבהיר לחייליו את המצב ולגייס מהם משמעת הנובעת ממוטיבציה. הפקודות חלחלו כלפי מטה ובוצעו במהירות.

     מעבדה לזיהוי נגיף הקורונה בצה
    הצבא התאים את עצמו למצב החדש. מעבדת הקורונה של צה"ל(צילום: דובר צה"ל)

    יתרה מזאת, הצבא הוכיח שהוא יודע לא רק להגדיל ראש, אלא גם להשתמש במשאבים העומדים לראשותו בגמישות מחשבתית וביצירתיות. למשל, מי שמספק היום מודיעין אפידמיולוגי למשרד הבריאות ולראש הממשלה היא יחידה של אמ"ן שהוקמה אד-הוק מאנשים בכמה דיסציפלינות. דוגמה נוספת היא המעבדה המיוחדת לבדיקות קורונה בקרב החיילים, שצה"ל הקים במסגרת חיל הרפואה כבר בחדש מרץ. כושר התפוקה של מעבדה זו ויכולות אחרות של צה"ל חורגות כעת הרבה מעבר לצרכי הצבא.

     

    כבר בשבוע שעבר אמר לי גורם צבאי בכיר כי צה"ל, באמצעים העומדים לרשותו בלבד, מסוגל בהתרעה של 12 שעות לבצע 50 אלף בדיקות ביממה. אמנם לא ראיתי את המעבדה ואת ערכות הבדיקה הצה"ליות במו עיניי, אך איני מטיל ספק באמינות האדם שעמו דיברתי בעניין זה. השאלה היא מדוע משרד הבריאות אינו עושה שימוש במה שככל הנראה מוצע לו. את השאלה הזו נשאיר ליום שאחרי המגפה, כשאפשר יהיה לברר עובדות בקור רוח ולא מהבטן. בינתיים, הודות למפגן היכולות של צה"ל להתאים את עצמו ואת תפקודו למצב החדש, אנחנו רשאים לחגוג את חג הפסח בהרגשה שלפחות עניין קיומי אחד, הביטחון, נמצא בידיים טובות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דובר צה"ל
    התוכנית תתעכב, אבל יש גם נקודות אור. הרמטכ"ל כוכבי
    צילום: דובר צה"ל
    מומלצים