חביב אוחיון: "כדורגל זה הדבר שהכי חסר לי בעולם"
חצי שנה אחרי הפציעה הקשה בצווארו, שוער הפועל חדרה פרסם פוסט באינסטגרם: "במשך כל התקופה הזאת התמודדתי עם קשיים שלא ידעתי שקיימים"
חצי שנה מאז הפציעה הקשה שעבר בצווארו - ובעיצומו של תהליך שיקום ארוך - שוער הפועל חדרה, חביב אוחיון, פרסם היום (חמישי) פוסט באינסטגרם.
"שואלים אותי הרבה מתי או אם אני אחזור לשחק כדורגל וזאת גם הייתה השאלה הראשונה שלי כשיצאתי מהניתוח", כתב, בין השאר, אוחיון. "לשחק כדורגל זה הדבר שהכי חסר לי בעולם ואני הכי מתגעגע אליו וקשה לי לחשוב שאולי זה לא יהיה חלק מהחיים שלי יותר. אני אחרי חצי שנה של שיקום והדרך עוד לפניי והיא ארוכה. אני אמשיך לעבוד קשה ולהתקדם בתקווה שאגיע הכי רחוק שאפשר ושיום יגיע וכל זה או הרוב יהיה מאחוריי".
מתגעגע לכדורגל. חביב אוחיון(צילום: ההתאחדות לכדורגל)
"הרופאים אמרו שהסיכוי שאחזור לתפקוד מלא נמוך מאוד, סיכוי של 5-6% שאוכל להזיז את הרגליים וספק אם הטווח תנועה בידיים ישתפר או שאר הנזקים שנגרמו מהפציעה יהיו מאחוריי יום אחד. במשך חודש נכנס רופא כל בוקר, בדק את התחושה והרפלקסים וביקש שאנסה להזיז את הרגליים וזה לא צלח. ככה כל יום ראיתי את הרופא יוצא עם פרצוף מאוכזב".
"הגעתי לשיקום אחרי חודש ששכבתי במיטה, הפרופסור הראשי בדק אותי ואמרתי לו שנראה לי שאני מזיז את הבוהן ברגל, הוא הסתכל עליי ואמר שאני צודק. מיום ליום התעוררו עוד מקומות בגוף, הורידו אותי עם מנוף לכיסא גלגלים, ההרגשה הייתה מוזרה ולאט לאט התחלתי להבין עוד קצת על המצב. התחלתי שיקום אינטנסיבי שלא מתמקד רק בללמוד ללכת מחדש, השיקום מתמקד בלהגיע לתפקוד יום יומי ועצמאי עד כמה שאפשר".
"במשך כל התקופה הזאת התמודדתי עם קשיים שלא ידעתי שקיימים. למזלי הייתי מוקף במשפחה שלי שלא עזבו אותי לשנייה ובלעדיהם כנראה שלא הייתי מגיע למקום שבו אני היום".
"זכיתי להמון תמיכה מאוהדי ואנשי כדורגל מכל הארץ, מאנשים שלא הכרתי ופשוט רצו לחזק. תודה על הביקורים, המחוות המרגשות, ההודעות והדאגה, אני אוהב אתכם ומודה לכם על הכל!".
לפנייה לכתב/ת 
חביב אוחיון
צילום: פרטי
מומלצים
