איך הבידוד משפיע על אוצר המילים של הפעוטות?
המצב משפיע גם על הפעוטות כשפתאום סדר יומם השתנה והשפה שהם שומעים במהלך היום. איך כל זה ישפיע על אוצר המילים שלהם? ד"ר הילה גנדלר-שלו חוקרת את הנושא וממליצה להורים על דרך להתייחס לסוגיית המסכים ולשיחות שמנהלים בבית
במהלך החודש האחרון החיים השתנו מקצה לקצה. הורים נמצאים עם הילדים 24 שעות ביממה בבית, מצב שמשפיע על מצב הרוח של כולם. במחקר הבינלאומי "מילים ראשונות", שנערך בימים אלו על ידי ד"ר הילה גנדלר-שלו בשיתוף פעולה עם ד"ר רמה נובוגרודסקי, נשאלת השאלה האם הריחוק החברתי משפיע על התפתחות השפה של פעוטות.
"מחקרים מראים שככל שילדים חשופים ליותר שפה המופנית אליהם, כך אוצר המילים שלהם גדול יותר", מסבירה ד"ר גנדלר-שלו, חוקרת במעבדה לחקר התפתחות שפה של ד"ר רמה נובוגרודסקי בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה ומרצה בסמינר הקיבוצים. "אוצר המילים של ילדים שנמצאים בסביבה בה לא משוחחים איתם קטן מאוצר המילים של ילדים שמשוחחים איתם. נוסף על כך, קיימות עדויות לכך שצפייה ממושכת במסכים משפיעה לרעה על גודל אוצר המילים של ילדים".
לדברי ד"ר גנדלר-שלו, "הריחוק החברתי יצר במשפחות מסוימות מצבים שמקשים מאוד על ההורים לקיים אינטראקציות משמעותיות עם הילדים שלהם. למשל, במשפחות בהן שני ההורים עובדים מהבית או מחוץ לבית, או במשפחות בהן יש מספר ילדים צעירים מאוד וההורה נדרש לטפל בכולם בו זמנית. נוסף על כך מורכבות המצב הרגשי של הורים שנמצאים בחל"ת או פוטרו ועשויים להיות טרודים בענייני היום יום, דבר שעשוי להקשות על הטיפול בילדים. כל זאת, עוד לפני שהתייחסנו למצבים של הורים שנדבקו מהנגיף.
"קיימת השערה שהממצאים יצביעו גם על תוכן שונה של אוצר המילים של פעוטות שרכשו שפה בזמן ימי הקורונה לעומת פעוטות שרכשו שפה בזמני שיגרה. ילדים עסוקים בלמידת העולם שסביבם, ואוצר המילים שלהם כולל מילים שקשורות לתחומי העניין שלהם. כך למשל, בימי שיגרה אוצר המילים המוקדם של ילדים יכלול מילים כמו 'פארק', 'גן שעשועים' ו'ים'. פעוט שרוכש שפה בימי השיגרה יכול לבקש ללכת לגינה או לים ויש לו מוטיבציה להשתמש במילים אלו ולהוסיף אותן לאוצר המילים שלו. כיום, ייתכן ומילים אלו יופיעו באוצר המילים המאוחר יותר".
במאמר שפורסם אצלנו לפני שלוש שנים, סיפרת על המחקר המעניין בנושא התפתחות השפה. מה נעשה כבר במסגרת המחקר ומה עוד מתוכנן?
"המחקר הראשון, שהיה חלק מסדרת מחקרי 'מילים ראשונות', היה במסגרת לימודי התואר השני והדוקטורט שלי באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' אסתר דרומי. מטרת המחקר הייתה להתאים את שאלון ההורים הבינלאומי MB-CDI לשפה העברית וליצור נורמות להתפתחות הלקסיקון של פעוטות דוברי עברית.
"מחקר הנורמות הסתיים לפני שנתיים ובזכותו יש לנו היום נורמות להתפתחות אוצר המילים של פעוטות דוברי עברית בני שנה עד שלוש. בזכותו גם ניתן להשתתף במחקרים בינלאומיים ולהשוות את התפתחות השפה העברית לשפות אחרות.
"אחרי שמחקר הנורמות הסתיים בקיץ האחרון התארחתי במעבדה לחקר התפתחות השפה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. שם, בשיתוף פעולה עם ד"ר וירג'יניה מרצמן, חוקרת בינלאומית להתפתחות שפה, ובמימון של מועצת המנהלים של שאלוני MB-CDI הבינלאומיים, הוחלט ליצור פלטפורמה אינטרנטית של השאלון שתשמש אנשי מקצוע וחוקרי שפה דוברי עברית. התפרצות נגיף הקורונה והדחיפות שבאיסוף נתונים במהלך תקופת הריחוק החברתי גרמו לנו להאיץ את התהליך ולהעלות לאוויר את הכלי האינטרנטי כבר עכשיו".
בימים אלו ד"ר גנדלר שלו אוספת נתונים למחקר שבודק את השפעות הריחוק החברתי על התפתחות שפה של פעוטות דוברי עברית. "קיימת חשיבות רבה לאסוף נתונים ממאות ואף אלפי הורים", היא אומרת. "מחקר זה מתקיים במספר ארצות במקביל ולמאמץ לאיסוף נתונים בעברית הצטרף גם צוות מהטכניון".
לדבריה, "מחקרים מראים שבגיל הרך ישנה חשיבות גדולה לתקשורת דיאדית של הורה-ילד. ההורה קשוב לתחומי העניין של הילד ומשוחח איתו. הם יוצרים תקשורת סביב חפצים או אירועים ששניהם קשובים אליהם, תוך כדי שההורה אומר את שם החפץ או מתאר את האירוע. מצבים אלו מעודדים את התפתחות אוצר המילים של התינוק. בעוד שבמסגרת ביתית אינטימית מצבים של תשומת לב משותפת להורה וילד מתרחשת לעיתים קרובות, אינטראקציות מסוג זה יותר נדירות במסגרת משפחתון או גן.
"קריאת ספרים, שירה עם ילדים ומשחק משותף גם הם מעודדים את התפתחות השפה של הילד. ההורה מצביע על תמונות ומשוחח עם ילדו. גם הילד מצביע על האיורים ומנסה להגות את המילה המתארת אותם. ילדים מנסים 'לקרוא' בספר ולספר להורה סיפור מוכר.
"כל אלה מעודדים את ההתפתחות של אוצר המילים ומתאפשרים יותר במסגרת הבית מאשר במסגרת הגן. כלומר, הורים הנמצאים בתקופה זו בבית, והם פנויים למשחק, קריאת ספר ושיחות עם ילדם עשויים לעודד את התפתחות השפה של הילד בתקופה זו יותר מאשר בימים שלפני הקורונה. אולם, נשאלת השאלה האם ההורים אכן פנויים לעשות את כל הפעילויות הללו?"
קראו עוד:
רגרסיה אצל ילדים - דווקא עכשיו
הורים מגלים מה יעשו ביום שאחרי הקורונה
קיימות עדויות לכך שצפייה ממושכת במסכים משפיעה על גודל אוצר המילים של ילדים - מה אפשר לעשות עם המידע הזה בתקופה כה לחוצה?
"ישנם מחקרים רבים שמראים שצפייה מרובה בסרטונים, מעל שעתיים ביום, גם אם התכנית מותאמת לגיל התינוק, קשורה לאוצר מילים מצומצם. למעשה, פעוטות שצופים בסרטונים יושבים באופן פאסיבי מול המסך. מצב זה אינו מאפשר להם להיות עסוקים בחקר העולם סביבם או בתקשורת עם אנשים.
"יחד עם זאת, חשוב לציין כי לא נמצאו הבדלים באוצר המילים של ילדים שחשופים לזמני מסך קצרים יותר. כמובן שממצאים אלו לא מתייחסים לצפייה במסכים תוך תיווך של מבוגרים או למשחקים דיגיטליים. יכולה להתקיים אינטראקציה עם מבוגר תוך כדי צפייה בסרטון, למשל, ריקוד ושירה עם המבוגר בהתאם לנצפה על המסך או משחק דיגיטלי אינראקטיבי משותף. מחקרים מדווחים שפעילויות מסוג זה יכולות להוות בסיס טוב לאינטראקציה ואף להעשיר את שפתו של התינוק".
כמה זמן כדאי להקדיש לנושא השפה ביום, במיוחד עכשיו?
"השפה היא חלק בלתי נפרד מחיינו. לכן, בכל אינטראקציה עם הפעוט יש לנו הזדמנות להעשיר את שפתו. למעשה, חשוב לשוחח עם הפעוט, לא רק בזמן משחק או קריאת ספר, אלא גם כאשר אנחנו עסוקים בפעילויות יום יומיות.
"למשל, כאשר עורכים את השולחן לפני הארוחה ניתן לשוחח עם הפעוט על כלי המטבח שאנו מניחים על השולחן, על הירקות שחותכים, על הגבינה ואולי אף לספור כמה צלחות יש. כאשר אנחנו מלבישים את התינוק ניתן לדבר על פרטי הלבוש, על הצבע שלהם ועוד. חשוב גם להאזין לתינוק, כמובן, ולאפשר לו להגיב לדיבור המופנה אליו".
האם ההשפעה של התקופה על התפתחות השפה של פעוטות תשפיע לטווח ארוך?
"במחקר שלנו מעוניינים לא רק בשאלה האם יש הבדלים בהתפתחות אוצר המילים של פעוטות שרוכשים שפה בתקופה ימי הריחוק החברתי, אלא גם בשאלה, במידה וימצאו הבדלים, האם הבדלים אלו ימשיכו להופיע גם לאחר שנחזור לשגרה.
"ידוע שגודל אוצר המילים מנבא יכולות אקדמיות בגיל מבוגר יותר. מחקרים מצאו שילדים שאוצר המילים שלהם בסביבות גיל שנתיים דורג מתחת לאחוזון 25 בהשוואה לבני גילם הפגינו יכולות אקדמיות חלשות יותר בגיל בית הספר. בעקבות ממצאים אלו ישנן מדינות בהן משקיעים משאבים רבים בתכניות התערבות להעשרת אוצר המילים של פעוטות הנמצאים בסיכון. למשל, בארה"ב משקיעים משאבים בהדרכת הורים הנמצאים במצב חברתי-כלכלי נמוך. בתכניות התערבות אלו מדגישים בפני ההורים כמה חשוב לשוחח עם הפעוטות, לקרוא להם ספרים, לשחק איתם ולשיר איתם.
"חשוב לזכור שהמצב בו אנו נמצאים היום הוא מצב זמני. כאשר נחזור לשיגרה, הילדים שלנו יחזרו למסגרות שלהם, סבא וסבתא יחזרו לבקר והילדים שלנו ימשיכו להפגש עם חברים. נשאלת השאלה האם יהיו השפעות לריחוק החברתי ואם כן, האם ישנה תקופה קריטית להשפעות אלו? את כל אלו אנחנו בודקיים בימים אלו"
להשתתפות במחקר - היכנסו לאתר "מילים ראשונות"
לפנייה לכתב/ת 
