הקורונה עוד תוביל לשירות לאומי לערבים
המגפה הולידה שת"פ נדיר עם הממסד בישראל, כולל המשטרה והצבא. אולי בעתיד נראה צעירים ערבים בשירות במד"א, בכיבוי, ברווחה ובשיטור קהילתי
במרחק הזמן עשוי משבר נגיף הקורונה להסתמן כנקודת תפנית חיובית במערכת היחסים בין הממסד השלטוני לציבור הערבי בישראל. החודש האחרון שיקף זאת באמצעות מגוון מפגנים לא שגרתיים, ובראשם השתלבות ותרומה של האזרחים הערבים למאמץ הקולקטיבי (דבר שבולט בעיקר בפעילותם במסגרת מערכת הבריאות); התנדבות חברתית רחבה, שחלק ממנה הופנה גם לטובת תושבים יהודים (למשל הצעת הסיוע של ראשי רשויות ערביים לתושבי בני ברק); ובעיקר שיתוף הפעולה הלא שכיח בין גורמים ממסדיים, במיוחד גורמי ביטחון, לבין הציבור הערבי, דבר שבלט בהקשר של המשטרה ופיקוד העורף של צה"ל - גופים שיחסה המסורתי של החברה הערבית כלפיהם טעון וחשדני.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
נוכח איום הקורונה, שלא מכיר בקווי התיחום האתניים והרעיוניים, ניכרת נכונות לשים בצד, לעת עתה לפחות, את המחלוקות הפוליטיות ולהתמקד בעשייה אזרחית משותפת. מבחינת החברה הערבית היה זה ביטוי מובהק לשאיפת רוב האזרחים להעמיק את ההשתלבות בכלל מישורי העשייה במדינה.
גם גופי הממסד השלטוני מפגינים רצון בהידוק הזיקה לציבור הערבי, דבר שמתבטא במיוחד בקשר עם ראשי הרשויות המקומיות, ובנוסף ניכר מאמץ גובר - אם כי עדיין לא מושלם - לייעול ההסברה עבור החברה הערבית, דבר שבא לידי ביטוי בתרגום נרחב של הנחיות ובהפקת סרטי הסברה שמוצגים באתרי משרדי הבריאות וביטחון הפנים ובזה של פיקוד העורף.
התוצאה לכך היא רמת ציות גבוה יחסית של הציבור הערבי להנחיות הממשל, אם כי ברקע נשמעות כל העת טענות לקיפוח בכל הנוגע להיקף הבדיקות הנעשות בחברה הערבית (דבר שלפי הנטען עלול להסוות שיעור נשאות גדול יותר בקרבה מכפי שמדווח עד כה).
עוד על הקורונה והחברה הערבית:
- החברה הערבית מגיבה, אך סיר הלחץ מבעבע
- "מאות מגעים פוטנציאליים": חשש להתפרצות ביישובים ערביים בצפון
- קורבן ראשון במגזר הערבי: סמיחה דיאב נכנעה לקורונה
במבט לעתיד, ייתכן כי מעז ייצא מתוק. אפשר שמתוך משבר הקורונה מתבסס בהדרגה דגם מוצלח של "שירות לאומי" או "שירות קהילתי" - מונח טעון פחות ונוח יותר לעיכול מבחינת החברה הערבית בישראל - שיסייע להעמקת שילוב האזרחים הערבים בעשייה במדינה ובגיבוש זיקותיהם כלפיה. מבחינת הציבור הערבי, משבר הקורונה חידד את חשיבות הפעילות במסגרת גופים העוסקים בסיוע אזרחי, וייתכן שגם סודק חלק ממחסומי העוינות והחשדנות המסורתיים הקיימים כלפי מנגנוני ממסד השלטוני, מיוחד גופי הבטחון שבו.
ייתכן אפוא שמשבר הקורונה יוליד מבט אחר של החברה הערבית כלפי גיוס חובה של צעירים לגופים דוגמת מגן דוד אדום, שירותי כיבוי והצלה, שירותי הרווחה, הבריאות, השיטור והחינוך הקהילתיים, וייתכן שבהמשך אף למשטרה, ואולי אף לפיקוד העורף.
כבר עתה יש קולות בחברה הערבית שטוענים כי יש לבחון בחיוב מהלך שכזה, שאינו טעון בהכרח כמו גיוס לצבא, ועשוי לתרום להתמודדות עם תחושת התלישות הבסיסית הרווחת בקרב חלק ניכר מהצעירים הערבים, המהווים 43% מהחברה הערבית בישראל, ו-22% מהם אינו עובד או לומד.
כך, דווקא בעת משבר חריף ביחסי יהודים וערבים בישראל - על רקע מפל הציפיות ותחושת הדחייה שחשים אזרחים ערבים רבים בהקשר הפוליטי - אפשר שמשבר הקורונה מציג דגם אופטימי לפיתוח יחסי שתי החברות במדינה.
מומלץ שהדבר ישולב במסגרת תחקיר אסטרטגי מעמיק ורב-ממדי שנדרש בישראל בעקבות משבר הקורונה, והכרחי שיוביל לתמורות יסוד במגוון היבטים, ובכללם יחסי יהודים וערבים.
- מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, ורכז פרויקט המאבק נגד אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל במכון ה-INSS
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מיכאל מילשטיין
מומלצים
