שתף קטע נבחר

"מבצע המאה"

עוזרים לחולייה הכי חלשה: במסגרת פרויקט "ושמרת" חולק בחמישי האחרון ציוד מגן לעובדי מאה מוסדות גריאטריים, רובם בפריפריה, כמו גם חבילות שי מ"שטראוס" להעלאת המורל. עסקים שרוצים לתרום לפרויקט מוזמנים להצטרף

בשיתוף "ושמרת"

 

פרויקט "ושמרת" רשם בחמישי האחרון את אחד משיאיו: משעות הבוקר המוקדמות יצא לדרך "מבצע המאה", במסגרתו יצאו מחמ"ל הפרויקט בבית יהושע עשרות משאיות ומכוניות פרטיות עם ציוד מגן למאה מוסדות גריאטריים מתוך כ־300 מוסדות בפיקוח המדינה.

 

"ושמרת" הוא מבצע חירום לאומי שהושק כדי למנוע הדבקה המונית במוסדות הגריאטריים, שעלולה ליצור שני אסונות: אלפי קשישים חולים, שמכונות ההנשמה לא יספיקו עבור כולם, וכן סכנה לנטישה המונית של העובדים, שיותירו את הקשישים ללא מענה.

הר של קופסאות (צילום: אלדד רפאלי )
הר של קופסאות. מתנדבים ממיינים ומעמיסים את הציוד בדרך למוסדות. (צילום: אלדד רפאלי )

במסגרת הפרויקט, שלו שותפים היזם החברתי ואיש העסקים רוני דואק, קרן שיינברג, צ'ק פוינט, "ציונות 2000", "שיתופים", "הקרן למיזמים לאומיים", "ידיעות אחרונות" ו־ynet – ואליו הצטרפה כבר שורה מכובדת של חברות גדולות, קיבלו אתמול מאה המוסדות 40 אלף קרטונים של מסיכות כירורגיות, 80 אלף קרטונים של כפפות, 40 אלף קרטונים של חלוקים חד־פעמיים ומאות ערכות פינוק של "שטראוס" לצוותים. מאות מתנדבים ארזו את החבילות והסיעו אותן אל המוסדות. לדברי מנהלי המיזם, מסלול החלוקה אתמול התמקד בפריפריה: המוסדות הקטנים ביותר והרחוקים ביותר.

 

בעוד שבימים רגילים אנו שומעים עליהם רק כשבמוסדות מתגלים מקרים נקודתיים של התנהגות לא הולמת, בתקופה זו כולם כבר מבינים שהמטפלים והמטפלות במוסדות לקשישים הם הלוחמים בחזית, המשפחה השנייה. אורנה חנניה, תושבת קריית־גת ואמא לשישה, מטפלת בקשישים בבית האבות הסיעודי "איתני גת" שבקיבוץ גת כבר 25 שנה. מדי יום היא יוצאת לעבודה בארבע וחצי בבוקר - בתחושת שליחות.

אורנה חנניה.  (צילום: אלדד רפאלי)
אורנה חנניה. (צילום: אלדד רפאלי)

"כל המטפלים משקיעים מעל ומעבר בדיירים. אלה ההורים שלנו. הסבא וסבתא שלנו", היא מספרת, "בדרך כלל זה הבית השני שלנו, ובתקופה הקשה והמורכבת הזו זה הבית הראשון שלנו. לצד הטיפול בצרכים הרגילים, משפחות הדיירים מתקשרות אלינו לניידים האישיים, אנחנו מקשרים בין כולם בווידיאו ומשקיעים המון בשיחות עם קשישים שרואים פחות את הקרובים בגלל הסגר. אנחנו אוהבים את העבודה אבל השכר נמוך ואין לנו זכויות. אם היה ועד, אולי השכר היה הולם יותר. אני בכלל קוראת לעצמי מתנדבת. אני מרגישה שאנחנו, המטפלים, בתחתית. בכנסת ובממשלה לא סופרים אותנו, ולא ברור למה: הרי הם בעצמם גם יזדקנו. גם ההורים שלהם יזדקנו. כשזו המציאות, היחס מהאנשים של 'ושמרת' באמת מחמם את הלב ולא מובן מאליו".

נער פורק סחורה באחוזת ראשונים (צילום: אלדד רפאלי)
נער פורק סחורה באחוזת ראשונים(צילום: אלדד רפאלי)

כשהיא נשאלת אם היא מפחדת מהמגפה, אורנה עונה: "בוודאי, אבל גם אם חלילה תהיה פה התפרצות של קורונה, אני מודיעה לך שאנחנו נמשיך לעבוד 24 שעות ביממה. בחיים לא אצא לבידוד. נקבל עם הדיירים ביחד את הטיפול ונישאר איתם. אף איש זר לא ייכנס לפה".

 

ארגונים עסקיים ואנשים שמעוניינים לתרום לפרויקט מוזמנים להיכנס לאתר .

  

בשיתוף "ושמרת"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים