משרד הבריאות הודה: נתוני הבדיקות שפורסמו - אינם סופיים
בכיר במשרד הודה כי עדיין מתבצעות בדיקות לתוצאות שהתקבלו מהמטושים הפגומים שנחשפו ב-ynet. גם בנתוני הערים שפורסמו התגלו פערים: 504 חולים בת"א ביום שני, והיום - 491: "יש גם טעויות, אנחנו מתקנים את זה", אמר. התנועה לחופש המידע: דרוש מנגנון שקיפות
"אם נבין שהתוצאה לא תקינה – אנשים יקבלו טלפון אנשים ויתבקשו לחזור על הבדיקה". כך הודה היום (חמישי) מוריס דורפמן, ראש חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות, בשיחה עם כתבים בהמשך לחשיפת ynet על ערכות המטושים הפגומות שסופקו לקופות החולים ולמד"א.
דורפמן הוסיף כי "אנחנו בודקים האם להחלפת הצבע יש משמעות מבחינת התוצאות", והבהיר כי החל מיום שישי הבא יתקיימו בדיקות קורונה לחשודים בהדבקה רק בקופות החולים, וכבר בחמישי המוקד של מד"א לקביעת תורים ייסגר. "היעד שנציב לקופות החולים להחזרת תשובה הוא לא יהיה יותר מ-24 שעות. מהרגע שהתקשרת להזמין בדיקה ועד שקיבלת תוצאה באפליקציה".
בתוך כך, התייחס דורפמן גם לטענות הקשות שעלו נגד משרד הבריאות בימים האחרונים בדבר הסתרה והצגת מידע בו נמצאו פערים משמעותיים לעומת מידע שהוצג בשלב קודם לכן. הבוקר פרסם המשרד את נתוני התחלואה בערים, לאחר שבמשך יותר מיומיים לא עשה זאת, מה שעורר חשד וטענות בדבר הסתרה של מידע.
אחד מסימני השאלה שעלו לאחר פרסום הנתונים הוא כיצד נתוני תחלואה בעיר מסוימת היום נמוכים יותר מהנתונים באותה עיר ביום חמישי, שכן בכל מקרה נתון סך כל החולים מאומתים בעיר מסוימת כולל את מספר המתים.
על פי הנתונים של יום שני, בתל אביב-יפו היו 504 חולים מאומתים בסך הכל, והיום היו 491 חולים בלבד. "הרבה פעמים אנחנו יכולים להגיד למשל שהיו 100 חולים, ואז לגלות שהיו פחות מ-100, או 110 חולים", אמר דורפמן. "יש תהליך טיוב של הנתונים. זו לא טעות ולא שיקרנו לכם. אנחנו כל הזמן עובדים", אמר. דורפמן ציין כי "יש גם טעויות, יש דברים שאנחנו מגלים. אנחנו לומדים ומתקנים את זה. עשינו טיוב לכל המאגרים ולכן עצרנו כדי לטייב את הנתונים. לכן לא פרסמנו את נתוני הערים במשך יומיים".
עוד אמר כי "כשעברנו מאפס לאלף וחיברנו עשרות מעבדות שלכל אחת מהן תהליכי עבודה שונים לגמרי וחיברנו את כולן אלינו, זה לא תהליך פשוט וגם הייתה עקומת למידה. זה שהמעבדה מזרימה אליי מידע, אז בהתחלה הכל נראה טוב, ולוקח זמן להבין שיש בעיה".
דורפמן גם הודה כי הנתונים של מספרי הבדיקות שמתפרסמים אינם סופיים. "אנחנו יודעים את מספר הבדיקות ב-99% רק 72 שעות לאחר מכן. שם אני מרגיש מאוד בנוח", אמר. "למה אנחנו מוציאים יום אחרי? השאלה היא למה העיתונאים מבקשים אותם יום אחרי. בדרך כלל יום אחרי הנתון הוא גבוה בכמה מאוד. זה נותן פרוקסי".
מנגד, גורם במשרד הבריאות סיפר אתמול כי "יש בעיה טכנית במאגר", וגורם אחר סיפר כי העיכוב מתרחש משום שבמשרד "לא רוצים לקחת סיכון". יצויין כי מוקדם יותר השבוע פרסם המשרד פעמיים נתונים שגויים: ביום שני פירסם מספר מונשמים גבוה במיוחד, וביום שלישי בערב פורסם נתון חריג של מניין המתים, שהצביע על עלייה חדה של 16 נפטרים מאז עדכון הבוקר. בשני המקרים הוציא המשרד תיקון לנתונים שלדבריו הם הנתונים העדכניים.
סקר: רוב הציבור לא מאמין בנתוני משרד הבריאות
מסקר אינטרנטי של התנועה לחופש המידע שבדק את עמדותיו של הציבור באשר לנתוני משרד הבריאות בזמן הקורונה, שבו השתתפו 1,249 משיבים, עולה כי מרביתם סבורים כי המידע הקיים אינו מספק ואמין (73.3%). יותר ממחצית הנשאלים (56.1%) השיבו כי הם לא יודעים למי לפנות בשאלות הנוגעות לקורונה.
עוד עולה מנתוני הסקר כי מרבית המשיבים סבורים שהמחסור הרב במידע לציבור בתחום הקורונה הוא בנוגע לנתונים שעל גביהם מתבססות החלטות הממשלה (75.6%), ומידע לצורך בחינה ומחקר (73.5%). מנתוני הסקר עולה גם כי רמת האמון במנהלי המשבר נמוכה (23.9%) ומנגד, רמת הציות של האזרחים גבוהה (95.8%).
בעקבות ממצאי הסקר שיגרו עו"ד רחלי אדרי-חולתא, מנכ"לית התנועה, ועו"ד רבקי דב"ש, לשעבר ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, פנייה ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, וכתבו כי "תוצאות עמדות הציבור מעידים על כך שהדרישה לשקיפות טובה ואיכותית יותר, אינה נחלתם של מומחי השקיפות בלבד. כמו כן, ניכר הקשר בין רמת האמון לרמת שביעות הרצון מהנגישות למידע, והצורך בגורם מקצועי שירכז את הנגשת המידע לציבור באופן מקצועי". השתיים דרשו, בין היתר, לפרסם נתונים מלאים ומהימנים ולבנות אסטרטגיה ברורה בדבר שקיפות מידע.
לפנייה לכתב/ת 
