שתף קטע נבחר

בג"ץ המסתננים: מבחן ראשון לקואליציית האחדות

לאחר קביעת בג"ץ כי קיצוץ שכר מסתננים במסגרת "חוק הפיקדון" אינו חוקתי, נחשפו שוב הפערים הפוליטיים. בליכוד מתחו ביקורת על החלטת בית המשפט ואילו בכחול לבן בירכו

ב"ימינה" מאתגרים את הליכוד בעקבות פסיקת בג"ץ היום (חמישי) בעניין מבקשי המקלט, והודיעו כי יגישו שתי הסתייגויות לחוקי הרוטציה שיכללו פסקת התגברות להתמודדות עם הפסקה בנוגע לפיקדון המסתננים. פסילת סעיף הפיקדון על ידי בג"ץ העלתה שוב עד כמה הממשלה המתגבשת בעייתית בכל הנוגע לתפיסת עולם.

 

חתימה על ממשלת אחדות ()
מבחן לקואליציית האחדות. נתניהו וגנץ

מבקשי מקלט מסתננים דרום תל אביב (צילום: רויטרס)
פסקת בג"ץ בנוגע למסתננים הדגישה שוב את חילוקי הדעות בין הליכוד לכחול לבן(צילום: רויטרס)

עם פרסום פסילת הסעיף, בימין מתחו ביקורת נוקבת על ההחלטה בעוד שבכחול לבן בירכו עליה. ח"כ גדעון סער מהליכוד: "החלטת בג"ץ בנושא חוק הפיקדון של המסתננים היא שגיאה חמורה. היא פוגעת באחד הכלים האפקטיביים האחרונים שנותרו לעידוד יציאת מסתננים מהארץ". סער פירט כי הגיש הצעת חוק לפסקת התגברות לנושא המסתננים.

 

אלא שבדיוק באותו זמן פרסם ח"כ אסף זמיר מכחול לבן, השותפה העתידית של הליכוד, הודעה אחרת המבטאת עמדה שונה לגמרי: "טוב שבג"ץ קיבל את ההחלטה הזו. לא ראוי ולא הגון למנוע מבני אדם שכר שהרוויחו כדין. בעקבות משבר הקורונה מהגרי עבודה נותרו ללא רשת ביטחון סוציאלית וההחלטה היום תסייע להם לצלוח את התקופה הזאת".

 

זמן קצר לאחר מכן החליטו ב"ימינה", המפלגה שעוד לא מחויבת לקואליציה המתגבשת, לאתגר את ההרכב הנוכחי של הימין בכנסת והודיעו כמו סער כי יקדמו פסקת התגברות באמצעות שתי הסתייגויות שיוגשו לעניין סעיף הפיקדון.

 

"אנו משוכנעים כי חברי הכנסת של הליכוד והסיעות החרדיות בוועדה יתמכו בהסתייגויות האמורות, יעמידו את בג"ץ במקומו כפי שהתחייבו במהלך מערכת הבחירות, ויאפשרו למדינה לממש את מדיניות ההגירה של המדינה היהודית ולהוציא את המסתננים בחזרה לארצותיהם", אמרו בימינה.

 

פסקת ההתגברות שמבקשים חברי כנסת בליכוד לקדם יחד עם ימינה, עשויה להביא רוב בכנסת. ככל שהדבר יעלה להצבעה בליכוד יצטרכו להכריע האם הם נאמנים לדרך של הימין או לעקרונות ההסכם עם כחול לבן.

 

ל-פי חוק עובדים זרים, מ-1 במאי 2017 חלה חובה על מי שמעסיק עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו פיקדון חודשי בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן, שיוחזר לו רק כשיעזוב את הארץ. מתוך סכום זה 16% משולמים על ידי המעסיק (רכיב המעסיק) ואילו 20% מנוכים משכרו של העובד (רכיב העובד). עובדים זרים וארגונים שונים עתרו לבג"ץ וביקשו לבטל את הסדר הפיקדון או חלקים ממנו.

 

בית המשפט העליון פסק ברוב דעות כי רכיב העובד, להבדיל מיתר רכיבי הסדר הפיקדון, פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של עובדים אלו שמשכורתם היא לרוב קניינם היחיד והיא לרוב מתחת לשכר המינימום. בהקשר זה צוין כי על פי הנתונים שהציגה המדינה, התועלת מניכוי "רכיב העובד", קרי יצירת תמריץ לעידוד יציאה מרצון מישראל, היא מוגבלת בהיקפה. זאת, נוכח הירידה במספר המסתננים שעזבו את ישראל מאז נכנסה הוראת החוק לתוקף, וכן נוכח העובדה שהרוב המכריע של המסתננים שהופקד עבורם פיקדון ועזבו את הארץ עזבו למדינות מערביות, כך שהקשר בין עזיבתם ובין הפיקדון מוטל בספק.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים