העליון קבע: פעולות תג מחיר - מעשי טרור מאורגן
נדחה ערעורם של צעירים שהואשמו בהצתת רכבים פלסטיניים, זריקת רימוני גז וריסוס כתובות נאצה: "מעשי טרור במסגרת ארגון טרור". השופט מזוז: "הפעולות מהווה סכנה לשלום הציבור ורצון לכפות עמדות קיצוניות על הציבור הרחב בדרכי אלימות והטלת פחד"
בית המשפט העליון דחה אתמול (ראשון) את ערעורם של מספר צעירים שהורשעו בביצוע פעולות תג מחיר, וקבע כי הן מהוות "מעשי טרור במסגרת ארגון טרור". על פסק הדין חתומים השופטים מני מזוז, ענת ברון והמשנה לנשיאה חנן מלצר. השופט מזוז כתב כי "עקב ההיסטוריה של העם היהודי, הרוויה ברדיפות, יש לנו מחויבות מיוחדת למאבק במעשי רדיפה וגזענות".
"מדיניות הענישה בעבירות על רקע אידיאולוגי-לאומני-גזעני היא מדיניות מחמירה, שתכליתה מתן ביטוי לסלידת החברה בישראל ממעשים מסוג זה", הוסיף השופט מזוז. הוא גם ציטט מפסק דין של השופט אליקים רובינשטיין: "מה שלא רצינו לאורך תולדותינו שיחווה יהודי בתפוצות, אל יארע בתוכנו". עם זאת, הוא הקל בעונשו של אחד מחברי החוליה, לאור השיקום המרשים שעבר בכלא, והפחית מעונשו שישה חודשי מאסר בפועל.
מדובר בערעור של שלושה אחים ועוד שני צעירים יהודים, שביצעו במשך מספר שנים פעולות שונות שכונו "תג מחיר". פעולות אלה כללו בין היתר פגיעה פיזית בפלסטינים, הצתות רכוש השייך לפלסטינים כמו מבני מגורים וכלי רכב, זריקת רימוני גז וריסוס כתובות כמו "ד"ש מעצורי ציון" על רקע מעצר חשודים בפרשת דומא.
נגד החמישה הוגש כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי מרכז, אך לאחר תחילת המשפט שלושת האחים הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו הם הודו והורשעו, ונגזרו עליהם עונשים חמורים שנעו בין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל ופיצוי כספי לקורבנות. בעקבות הסדר הטיעון הורשעו שאר הנאשמים.
האחים ערערו לבית המשפט העליון, בעיקר על הקביעה כי מעשיהם בוצעו כחלק מארגון טרור, אך השופט מזוז בחן את ההגדרות בחוק למונח "ארגון טרוריסטי", קבע כי פעולות תג מחיר מהוות מעשי טרור והסביר את ההבדל בינם לבין ארגון פשיעה. לדבריו, "אף שהגדרת 'ארגון טרוריסטי' מתייחסת לחבר אנשים 'המשתמש בפעולותיו במעשי אלימות', הרי שיש לפרש את השימוש באלימות לעניין זה כמתייחסת לאלימות בהקשר של טרור - ולא לכל אלימות עבריינית באשר היא".
"בהתאם לכך", הוסיף מזוז, "נקבע בפסיקה כי ייחודו של ארגון טרוריסטי בא לידי ביטוי בין היתר בכך שמניעיהם של אנשי הארגון הם אידיאולוגיים, ומטרתם אינה עבריינית גרידא, אלא מכוונת להשגת יעד של שינוי מדיניות".
מזוז הוסיף: "אין צורך להכביר מילים בדבר חומרת העבירות שבהן הורשעו המערערים, כל אחד לפי חלקו. מעשים אלה טומנים בחובם, לצד פגיעה בחפים מפשע, גם סכנה לשלום הציבור ורצון לכפות את עמדותיהם הקיצוניות על הציבור הרחב בדרכי אלימות והטלת פחד, באופן המערער את סדרי המשטר הדמוקרטי. המערערים עשו דין לעצמם בנטילת החוק לידיים וביצוע פיגועי נקם בחפים מפשע".
בשנת 2013, במסגרת המאבק בפעילי "תג מחיר", שר הביטחון לשעבר משה יעלון הכריז על כך שמעשי "תג מחיר" ותכנונם יוגדרו כ"התאגדות בלתי מותרת". מדובר בסעיף בחוק נגד פעילות טרור, שעד להחלטת יעלון היה שמור לפעילי טרור איסלאמיים. סעיף זה אפשר לעצור את הפעילים למשך זמן ארוך יותר, למנוע מהם פגשיה עם עורכי דין במהלך חקירה, לעצור אותם עד תום ההליכים ולהחרים מהם רכוש. בלשכת יעלון הבהירו אז כי הצעדים יופנו לא רק נגד מבצעי המעשים בשטח - אלא גם נגד יוזמי הרעיון, מפיצי האידיאולוגיה והמממנים זאת.
את המערערים ייצגו עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, עו"ד חי הבר ועו"ד יהודה שושן. השלושה מסרו בתגובה: "יש לברך על ההפחתה בתקופת המאסר. אנו שמחים שבית המשפט ראה את ההליך השיקומי המשמעותי שעבר המערער, וקיבל את הטענה כי דעתם של אנשים יכולה להשתנות. למרות ההחלטה עדיין אנו סבורים כי טעה בית המשפט על כך שהותיר את ההרשעה בעבירה של 'חברות בארגון טרור'. מדובר בהחלטה שגויה, מכל הבחינות, וודאי מבחינה משפטית". עו"ד קידר הוסיף: "מצער שבית המשפט העליון לא מאפשר את שיקומם של מי שעברו עבירות ביטחוניות לא מהחמורות, ומפלה אותם משאר האסירים שבעבירות חמורות יותר זוכים להקלה בעונש".
לפנייה לכתב/ת 
