שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    התגלה החור השחור הקרוב ביותר לכדור הארץ

    חור שחור המרוחק כ-1,000 שנות אור מכדור הארץ התגלה על ידי צוות אסטרונומים במצפה הכוכבים בצ'ילה, הגילוי פותח צוהר למציאת חורים שחורים רבים שככל הנראה נמצאים בגלקסיית שביל החלב

    צוות אסטרונומים מהמצפה האירופי הדרומי (ESO) ומכונים נוספים, גילה את החור השחור הקרוב ביותר למערכת השמש. כל כך קרוב שהחור השחור הוא צלע אחת במערכת משולשת של כוכבים שניתן לראות בעין מחצי הכדור הדרומי, ללא משקפת או טלסקופ.

     

    החור השחור HR 6819 (צילום: AP)
    החור השחור HR 6819(צילום: AP)

     

    החור השחור התגלה באמצעות טלסקופ במצפה הכוכבים לה-סילה של ESO בצ'ילה על ידי מעקב אחר שני כוכבי הלוויה שלו. צוות האסטרונומים שמצא עדויות לאובייקט הבלתי נראה שקיבל את השם HR 6819, טוען שמערכת זו יכולה להיות רק קצה הקרחון, שכן באמצעות השיטה בה הוא התגלה ניתן למצוא בעתיד הקרוב חורים שחורים נוספים.

     

    איך מגלים חורים שחורים במערכות כוכבים

    גילוי החור השחור מתבצע באופן הבא: על פי הערכת המדענים כיום, כ-60 אחוזים מהכוכבים ביקום מהווים חלק ממערכת בינארית (זוגית) או מרובת כוכבים. מערכת בינארית של כוכבים, היא מערכת המורכבת משני כוכבים - הנעים סביב מרכז כובד משותף. במערכת כזו, כל כוכב משפיע ומושפע מההתנהגות הדינמית של בן זוגו ומסלול הכוכבים נקבע לפי מרכז הכובד המשותף, שנמצא יותר קרוב לכוכב בעל המסה הגדולה מהשניים.

     

    בתצפיות ארוכות טווח, ניתן להבחין בכוכבים או במערכות כוכבים המסתובבים לכאורה סביב חלל ריק. במבט מכדור הארץ הכוכבים ייראו כמתנדנדים סביב נקודה בחלל, ללא בן לוויה נראה לעין. מיקום הכוכב הנראה נמדד לאורך זמן, וכך מתגלה שמיקומו משתנה, כתוצאה מהשפעת הכבידה של מקבילו. מיקום הכוכב נמדד שוב ושוב ביחס לכוכבים הרחוקים יותר, וכאשר יש את כל הראיות והנתונים שזוהי מערכת בינארית או מרובת כוכבים - אך ללא גוף נראה שיסביר את התופעה - יכולים החוקרים לשער שבמערכת אכן קיים חור שחור או כוכב נויטרונים ברמת וודאות גבוהה. השלב הבא הוא יישום של אותה מתמטיקה המשמשת לגילוי כוכבים בינאריים רגילים כדי להסיק את המסה של בן הזוג החסר, על אף שהכוכב יכול להיות לעיתים מאוד אפלולי, ולא ניתן לגילוי בדרך ישירה.

    אלביראו - כוכב כפול בקבוצת סיגנוס. שימו לב לניגודיות בצבע הכוכבים הבולטת בין השניים (צילום: Cristian Cestaro)
    אלביראו - כוכב כפול בקבוצת סיגנוס. שימו לב לניגודיות בצבע הכוכבים הבולטת בין השניים(צילום: Cristian Cestaro)

     

    שיטה זו משמשת גם לאיתור כוכבי לכת חוץ-שמשיים (אקסו-פלאנט) המקיפים כוכב. עם זאת, הדרישות לביצוע מדידה עבור כוכבי לכת כאלו מאוד מורכבות, בשל ההבדל הגדול ביחס המסה בין הכוכב לכוכב הלכת המקיף אותו.

     

    במקרה של מערכת הכוכבים HR 6819 בו התגלה החור השחור, החוקרים הבחינו בהתנהגות חריגה שאינה אופיינית למערכת זוגית. קיומו של צלע שלישית בלתי נראית – חור שחור שמסתו כיום כ-4 מסות שמש - שמשפיע על המערכת כולה, מסביר את השינויים הללו.

     

    יש לציין כי 4 מסות שמש זוהי מסתו הנוכחית. חורים שחורים בסדר גודל כזה נוצרים על ידי קריסת כוכבים מאסיביים, שמסתם ההתחלתית נעה בין 20-100 פעמים מסת השמש.

    חור שחור (צילום: MCT)
    חור שחור(צילום: MCT)

    קבוצת הכוכבים בה התגלה החור השחור

    החור השחור התגלה בקבוצת כוכבים "טלסקופ" (Telescopium), קבוצה די זניחה ולא מוכרת, הנראית בכיפת השמיים הדרומית של כדור הארץ. היא מורכבת מכוכבים שנגזלו מקבוצות "עקרב", "כתר הדרום" (קורונה אוסטראליס) ו"קשת". זוהי קבוצה קטנה בעלת כוכבים עמומים בלבד וקשה לצפייה עבור צופים בחצי הכדור הצפוני. מישראל ניתן לראותה בלילות הקיץ בסמוך מאוד לאופק הדרומי. 

     

    האסטרונום הצרפתי "דה-לה קאי" ששהה שנתיים בכף התקווה הטובה (בדרום אפריקה), ליקט במאה ה-18 כוכבים מקבוצות אלה וייסד קבוצה חדשה כמחווה לטלסקופ הראשון של גלילאו גלילי. פחות מ-300 שנים אחרי, תתגלה בקבוצת "טלסקופ" מערכת כוכבים עם חור שחור שלא צריך טלסקופ כדי לראות אותה.

    מפה זו מציגה את מרבית הכוכבים הנראים לעין ללא עזרה בתנאים טובים והמערכת HR 6819 עצמה מסומנת בעיגול אדום. את החור השחור לא ניתן לראות אך את שני הכוכבים הנוספים המרכיבים את המערכת ניתן לראות מחצי הכדור הדרומי בלילה חשוך וצלול גם ללא משקפת או טלסקופ.  (קרדיט: ESO, IAU ו- Sky & Telescope)
    מפה זו מציגה את מרבית הכוכבים הנראים לעין בתנאים טובים והמערכת HR 6819 עצמה מסומנת בעיגול אדום. את החור השחור לא ניתן לראות אך את שני הכוכבים הנוספים המרכיבים את המערכת ניתן לראות מחצי הכדור הדרומי בלילה חשוך וצלול גם ללא משקפת או טלסקופ. (קרדיט: ESO, IAU ו- Sky & Telescope)
     

     

    אסטרונומים זיהו עד היום רק כמה עשרות חורים שחורים בגלקסיה שלנו, שכמעט כולם מקיימים אינטראקציה חזקה עם סביבתם.. מדענים מעריכים כי לאורך שנות חייה של גלקסיית שביל החלב, מיליוני כוכבים נוספים קרסו לחורים שחורים כשסיימו את חייהם. הגילוי הנוכחי מספק רמזים למקום בו עשויים להיות החורים השחורים הנסתרים הרבים של שביל החלב.

     

    האסטרונומים במצפה הכוכבים בצ'ילה מאמינים כי תגליתם עשויה לשפוך מעט אור על מערכת כוכבים זוגית נוספת שנקראת LB-1, ועשויה להיות גם היא משולשת.

     

    מערכת LB-1 נמצאת קצת יותר רחוק מכדור הארץ, אך עדיין די קרובה מבחינה אסטרונומית, ולכן סביר להניח שקיימות הרבה יותר ממערכות אלה. על ידי מציאתם ובחינתם, אנו יכולים ללמוד רבות על היווצרותם והתפתחותם של הכוכבים הנדירים המתחילים את חייהם עם מסה גדולה ממסת השמש ומסיימים אותם בפיצוץ סופרנובה המותיר אחריו חור שחור.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    החור השחור שהתגלה
    צילום: AP
    מומלצים