שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כך חגגו במסעדות ובברים ברחבי תל אביב בסוף השבוע

    בלי ישיבה, על ספסלים ברחוב ועל שפת המדרכה: המסעדות והברים בתל אביב חזרו לחיים. בעל מסעדה בשוק לוינסקי: "אנשים צמאים לחזור לשגרה ועסקי האוכל זקוקים לחזרה לשגרה"

     

    צפו: חוגגים בשוק לוינסקי

     

    על המזרקה, בעמידה ברחוב ועל כיסאות מתקפלים שסחבו מהבית - המסעדות ובתי הקפה עדיין סגורים לישיבה, אבל זה לא הפריע לאלפי מבלים לחגוג בסוף השבוע ברחבי תל אביב - ביום שישי האחרון תל אביב נראתה כמו מסיבת רחוב אחת גדולה. היו ברים שפתחו חלון בוויטרינה והגישו אלכוהול בכוסות פלסטיק; היו מסעדות שהגישו אוכל בקופסאות קרטון; מחוץ לחמארות בשוק לוינסקי התקהלו קבוצות שהיו סגורות בבית יותר מדי זמן, עם כוס בירה קרה ביד, כמעט כמו פעם; וכיכר דיזנגוף הפכה לאתר פיקניק.

     

    כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

    שוק לוינסקי, יום שישי (צילום: גיל אבירם)
    שוק לוינסקי, יום שישי האחרון(צילום: גיל אבירם)

     

    כך חגגו ביום שישי את ביטול הגבלת ה-100 מטרים, מבלי לחכות לאור ירוק מהממשלה לפתיחת המסעדות: ההנחיות אומרות שאי אפשר לשבת במסעדה? הצחקתם אותם: "לה שוק" בכיכר דיזנגוף, "שאטו שועל" בכיכר רבין ו"בנדיקט" מכרו סלסילות פיקניק עם בקבוקי יין, בירה ואוכל. אי אפשר להוציא את השולחנות החוצה? לא קרה כלום: לעמוד בחוץ מותר, וכך גם לשבת על המדרכה ולנשנש פיתה טעימה. העיר ללא הפסקה התעוררה לחיים.

     

    "אני חושב שההשתחררות מהפחד התחילה בליל הסדר, אחרי שאנשים ראו שהמנהיגים שלנו, אלה שהטילו עלינו את הסגר והאיסור לראות את ההורים, אינם נשמעים לדרישותיהם", אומר עופר אפשטיין, מבעלי הבר "פימפנלה" באזור שוק לוינסקי. "ההתנהגות שלהם גרמה לאנשים להבין שזה לא כזה נורא ושהפחידו אותם סתם".

    חוגגים בכיכר דיזנגוף (צילום: תיקי גולן)
    חוגגים בכיכר דיזנגוף(צילום: תיקי גולן)

    לא תהיה קטסטרופה

    ביום שישי האחרון, הדבר היחיד שרמז על כך שקרה כאן משהו בחודשיים אחרונים, זה המסכות על הפנים, שרק מעטים הקפידו לחבוש אותן. מתחם לוינסקי היה הומה אדם, עד כדי כך שהיה קשה לפלס דרך על המדרכות העמוסות. בתי הקפה, המסעדות והברים אומנם נותרו סגורים לישיבה של לקוחות, אבל הגישו אוכל ומשקאות טייק אאוי.

     

    "אוכל מחור בקיר זה האוכל הכי טעים", אומר השף יוגב ירוס, שלפני הקורונה ערך ב"פימפנלה" ערבי שף, ובמהלך החודשיים האחרונים עשה יחד עם הצלם דן לב סדנאות בישול אונליין CIY סטייל - cook it yourself. עבור ה"חור" בקיר שפתחו ב"פימפנלה" הוא בנה תפריט פיצות שאפשר יהיה לקחת טייק אווי, לשלוח במשלוח או סתם לאכול בעמידה ברחוב כפי שעשו ביום שישי האחרון מאות אנשים.

    פימפנלה, שוק לוינסקי (צילום: גיל אבירם)
    פימפנלה, שוק לוינסקי(צילום: גיל אבירם)
     

    לפיצות של יוגב הצטרפו מספר מנות בפיתה של השף בועז פלד, שף של מסעדת Neni באמסטרדם, שמצא את עצמו תקוע בארץ אחרי ביקור מולדת, בשל סגירת השמים: "פתחנו אתמול, וזה נראה מוצלח ביותר למרות שזה לא מתקרב לפתיחה האמיתית שאנחנו מצפים לה", אמר פלד בשישי בצהריים בשיא החגיגות, "לא בטוח שזה יחזיק לטווח הארוך אבל היינו חייבים פתרון ביניים".

     

    בתוך הבר בלוינסקי עבדו עם מסכות וכפפות, והגישו דרך החלון קוקטיילים לצד פיתות ופיצות. עופר אפשטיין הוא אחד משבעת השותפים שפתחו את המקום: "המצב היום גרם לנו להבין שהשכונה ממש זקוקה לנו, כי תל אביב היא עיר מאוד חברתית ומצד שני גם מאוד מנוכרת, ואנשים כאן מחפשים את הקשר האישי במקומות השכונתיים הקטנים שמספיקים להם תחושת שייכות".

     

    לא חששתם מהידבקויות כשיש התקהלות ליד החלון של אנשים ששותים ערק?

    "אני חושב שהיום רוב האנשים כבר מבינים שזו לא תהיה קטסטרופה כפי שציפו בהתחלה. חוץ מזה, בין הדלפקים שלנו יש מרווחים ואנחנו מגישים אוכל עם כפפות ומסכות. אפשר גם לראות בבירור שאנשים הפנימו את המצב ועומדים קצת יותר רחוק אחד מהשני. הייתה חבורה שהגיעה עם כיסאות מתקפלים וישבו על המדרכה. אני חושב שכל בן אדם צריך להיות אחראי על הדאגה לבריאותו וכל בעל עסק צריך לדאוג לזה שהוא יעמוד בדרישות והנחיות".

    בר בלוינסקי (צילום: גיל אבירם)
    בר בלוינסקי: חוגגים כאילו לא הייתה קורונה(צילום: גיל אבירם)
     

    אבל שלא תחשבו לרגע שציבור החוגגים הופקר לבלות בלי הפרעה: בשעות אחר הצהריים הגיעה לאזור שוק לוינסקי ניידת משטרה וחילקה דוחות אזהרה.

     

    "התקשרתי היום לפיקוד העורף כדי לוודא מה החוקים המדויקים ומה מותר או אסור לי לעשות", סיפר אפשטיין, "ואמרו לי שמהרגע שמכרתי את המשקה או את האוכל בטייק אווי, אני לא אחראי על מה שבן האדם עושה ברחוב. כשביקשתי את זה בכתב אמרו שאין צורך ושהמשטרה יודעת מה מותר".

     

    תפתחו שוב במתכונת הזאת?

    "בהחלט, אנשים צמאים לחזור לשגרה והעסקים זקוקים לחזרה לשגרה. פשוט חייבים שייתנו הוראות הגיוניות. עד שזה יקרה אנחנו נפעל באותה מתכונת".

      

    הנחיות מבלבלות

    אבל אפשטיין אינו היחיד שמבקש הוראות הגיוניות: גם השפית אביבית פריאל, שפית ובעלים של מסעדת "אוזריה", הרגישה שהיא מבולבלת מההוראות, וגם אליה הגיעה הניידת.

    אוזריה (צילום: גיל אבירם)
    אוזריה בשוק לוינסקי: מבולבלים מההנחיות(צילום: גיל אבירם)
     

    "ההרגשה שלי היא שהמשטרה לא באמת יודעת מה עליה לאכוף", אומרת פריאל, "ואני גם מבולבלת, כי מה הבדל ביני לבין הקניוניום? הכל נורא פלואידי ולא קונקרטי, אז כל אחד נותן את הפרשנות שלו, כולל השוטרים".

     

    השוטרים שהגיעו לאכוף את ההנחיות היו קשובים?

    "מאוד, זה הרגיש שהם בעצמם מבינים היטב את המצב הקשה שבו אנחנו נמצאים, ושכל יום שאנחנו פותחים, גם אם זה רק פעם בשבוע לכמה שעות, זה רק כדי לשלם לעוד ספק ולמנוע קריסה של עוד עסק".

     

    איך זה הרגיש לפתוח אחרי כל כך הרבה זמן?

    "מאוד התרגשנו, קמתי בבוקר עם פרפרים בבטן. אני גם לא כועסת על השוטרים כי אני יודעת שהם באו למלא את תפקידם, אבל אני באמת לא מצליחה להבין למה זה כן בסדר שבכל רמזור בתל אביב יש התקהלות של 20 אנשים שעומדים אחד על השני, וזה לא בסדר שמישהו עומד ליד החלון של המסעדה שלי ושותה בירה. אני עובדת עם ספקים קטנים והמשך קיומם תלוי בי".

     

    אין חשש מהדבקה עם כל ההתקהלות הזאת כאן?

    "אני כל הזמן בדילמה ביני לבין עצמי אבל עשינו את הכל לפי ההוראות. עשינו מנות טייק אווי בקונוסים, חסמנו את הכניסה למקום, הגשנו את האוכל דרך החלון והבירה נמזגה ממתקן נייד ליד הדלת. אפילו לא הבאנו עובדים, רק שני בני משפחה שבאו לעזור".

     

    זקני העיר חוגגים כמו אחרי הניצחון במלחמה

    אם במסעדות עוד ניסו לשמור על ההנחיות ועבדו עם כפפות ומסכות, בשתי החמארות הוותיקות שפועלות סמוך אליהן, היה נראה שהחיים ממשיכים כרגיל, או לפחות כמו הסעודה האחרונה לפני קץ העולם.

    מתי המקלל, שוק לוינסקי (צילום: גיל אבירם)
    אצל מתי המקלל עסקים כמעט כרגיל(צילום: גיל אבירם)
     

    בכניסה ל"פאב של יעוב אורפלי" אמנם מנעו את הכניסה פנימה, אבל על המדרכה בחוץ הצטופפו לקוחות שלגמו בירה קרה ושרו שירים נוסטלגיים. הבעלים של המקום, יעוב, ישב בפנים על כיסא וצפה במתרחש בחוץ, בעוד בנו פיקד על המזיגה מאחורי הבר, בלי מסכה ובלי כפפות.

     

    "פתחנו היום לא בשביל הפרנסה, אלא רק כדי לפתוח", אומר אודי, בנו של יעוב. "המקום שלנו קיים כבר 35 שנה, אני מאחורי הבר הזה כבר 10 שנים. מה שאת רואה בחוץ זה אנשי הגרעין ששותים כאן בירה כבר 30 שנה. אנשים גדלו כאן".

     

    והאנשים נראו שמחים מתמיד: התחבקו , שרו, הקישו לחיים וחגגו כאילו לא הייתה קורונה מעולם. את רוחם של אנשי הברזל, שום וירוס לא ישבור.

     

    גם בחמארה המפורסמת של "מתי המקלל" שממול העניינים נראו כמעט כמו עוד קבלת שבת רגילה: אנשים עמדו צמודים זה לזה, שתו בירה ונשנשו. מאחורי הדלפק עמדו בנו של מתי ונכדו, שהצהירו כי "לוינסקי עבד כרגיל כל הזמן הזה, אף אחד כאן לא באמת סגר. אנחנו פה 50 שנה, למה שנוותר?"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל אבירם
    חוגגים בתל אביב
    צילום: גיל אבירם
    מומלצים