שתף קטע נבחר

 

גם צדיקים מתים בקורונה: אלוהים לא חייב לכם

אלוהים הוא לא סוג של כספומט שתפקידו לספק את מה שאנו חושקים בו. מי שמחפש אלוהים מסוג כזה, פשוט לא במקום הנכון. ההיסטוריה היהודית והאנושית מלאה באנשים טובים שסבלו ומתו טרם זמנם. המחשבה שביצוע איזושהי פעולה או מלמול טכני תפעל כמו תוכנית כבקשתך - זו כבר מיסטיקה ולא יהדות

אנשי חסד שנפגעו בקורונה קשה, רבנים וראשי ישיבות שנפטרו, ובאופן כללי מחיר כבד לציבור שהאמונה מנחה את אורחות חייו בארץ ובעולם: בתוך כל השבר הזה, ניתן להגיד כי פטירתו של הרב ישעיהו הבר זצ"ל מנגיף הקורונה, היוותה אתגר אמוני לרבים. נוכח כל אלה, יש להבהיר נקודה חשובה - זה לא עובד ככה.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>

 

בעולם היהודי אנחנו לא רואים באלוהים סוג של כספומט שתפקידו לספק לנו את מה שאנו חושקים בו. מי שמחפש אלוהים מסוג כזה, פשוט לא במקום הנכון. ההיסטוריה היהודית והאנושית מלאה באנשים טובים שסבלו ומתו טרם זמנם.

 

קראו עוד בערוץ היהדות:

 

הסיבה שבגינה אנו מקיימים מצוות וגומלים חסדים איננה עקב הבטחה שכך חיינו יהפכו להיות טובים יותר בעולם הזה (למרות שפעמים רבות כך אכן מתרחש), אלא פשוט מפני שזהו הדבר הנכון לעשות. את ההבטחות שנכתבו בתורה כתגמול למעשים טובים, כדוגמת "למען יאריכון ימיך" (על כיבוד הורים) יש להבין במשמעות העמוקה של חיבור לחיי הנצח, כפי שדורשים זאת חז"ל: "ליום שכולו ארוך".

 

צדיק, ורע לו

לעיתים ניתן להבחין בקשר ישיר בין התנהגות נאותה לבין תגמול (מה שמכונה בלשון תורת הקבלה, "הנהגת המשפט"), אולם לצד זה קיימת התנהלות ייחודית שבה מדרגה חדשה מופיעה ואיננה מבחינה בדרכה בעולם הזה בין צדיק לרשע ("הנהגת הייחוד").

 

הרב חגי לונדין (צילום: הוצאת קורן)
הרב חגי לונדין(צילום: הוצאת קורן)

 

אנשים (גם דתיים) מעט מתבלבלים, ומתנים את התנהגותם הטובה בכך שיזכו לשפע שמיימי כלשהו, ולא פעם מתאכזבים שאין זה כך ("צדיק ורע לו"). ובהקשר הזה גם נושא הסגולות והקמעות זוקק חידוד: ביהדות ישנה אפשרות לעשות מעשים מסוימים או לומר תפילות מסוימות במצבי מצוקה, אולם הרעיון הוא שבזכות מעשים או מילים אלה האדם מבטא את רצונו להיות טוב יותר, דבר שגורם לשינוי רצוני, אישיותי והתנהגותי. כאשר האדם משתנה – לעיתים הוא גם יראה שינוי במציאות הממשית (ולעיתים לא).

 

המחשבה שביצוע איזושהי פעולה או מלמול טכני תפעל כמו תוכנית כבקשתך - זו כבר מיסטיקה ולא יהדות. בין כה וכה, הבעיה בהתניית מעשים טובים בקבלת תגמול מיידי, איננה רק מפני שפעמים רבות אין זה כך - אלא בעיקר עקב כך שהתניה זו מפתחת בנפש קטנוניות, אינטרסנטיות ואף הסרת אחריות.

 

עשייה חיובית, זה מה שחשוב

אנו מצויים בימים היסטוריים. ימי הקורונה הם ימים מובהקים לטיפוח אישיות שמתנהלת "לשם שמים", מצד האמת הצרופה. הקורונה פוגעת ללא הבחנה בין דת, לאום, גזע, מין והתנהגות מוסרית. זו הזדמנות לכל אדם לקיים את מה שהוא מאמין בו בלי ציפייה לשכר או חשש מעונש, אלא מתוך שיקול דעת, לימוד, התייעצות וניסיון חיים - שזהו המעשה הטוב והישר; או במילים אחרות, שזה מה שאלוהים רוצה ממנו.

 

כל אדם סופו למות, במוקדם או במאוחר. השאלה היא לא כמה שנים חיינו בעולם הזה, אלא מה עשינו בשנים האלו. על פי חז"ל, כאשר אדם יתייצב מול אביו שבשמים בבוא יומו, הוא יאמר סוג של וידוי הכולל בתוכו את הפסוק "שמעתי בקול ה' אלוהי. עשיתי ככל אשר ציוויתני".

 

לא נאמר "הצלחתי ככל אשר ציוויתני", אלא "עשיתי ככל אשר ציוויתני". אדם לא מצווה "להצליח" בעולם הזה, אלא לעשות כמיטב יכולתו. זה לא הדבר החשוב ביותר בחיים, אלא הדבר היחיד שחשוב בחיים.

 

אדם, כדוגמתו של הרב הבר זצ"ל, מילא את חייו באור ובחסד - וזה הדבר שחשוב. מאות אנשים חבים לו את חייהם. מה יכול לבקש אדם יותר מכך? מעבר לזאת, אנו מאמינים כי הוא יקבל את שכרו בעולם הבא.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הוצאת קורן
הרב חגי לונדין
צילום: הוצאת קורן
מומלצים