שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פרצה לדיירים סרבנים: החלטה של בית המשפט עשויה לעצור פרויקטי תמ"א 38

    פסק הדין קבע כי הסדרת מקומות חניה בתוך שטח החלקה עבור הדיירים הקיימים, מחייבת הסכמה של כל הדיירים - כאשר ליתר הנושאים נדרש רוב של שני שלישים. במרבית הפרויקטים נדרש אישור דומה, כך שסרבנים יוכלו לטרפד פרויקטים

     

     

    פרצה לדיירים סרבנים: פסק דין של השופטת לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בת"א אשר ניתן לאחרונה (27 באפריל) מאיים על אישורם של פרויקטים חדשים מסוג תמ"א 38/1 ופותח פרצה לדיירים סרבנים לטרפד פרויקטים, מבלי שיופעל עליהם חוק הדייר הסרבן המאפשר את קידום הפרויקט כאשר יש רוב של שני שליש מבעלי הזכויות.

     

    שירת הברבור של תמ"א 38: שיא במספר ההיתרים ב-2019

    למרות משבר הקורונה: ההחלטה על ביטול תמ"א 38 לא תשתנה

    דו"ח המבקר: צניחה ברכישת הדירות הציבוריות ב-2019

     

    מדובר בפרויקט של חברת אקו סיטי ברחוב בני משה 9-11 הכולל 16 דירות בבנייני רכבת. בעלי הדירות המערערים מחזיקים בדירה בבניין כאשר יתר בעלי הדירות הסכימו לפרויקט התמ"א. לפי ההסכם, הפרויקט צפוי לכלול את חיזוק המבנה מפני רעידות אדמה, תוספת שטחים לדירות הקיימות לרבות ממ"דים ותוספת מרפסות לחלק מהדירות. עוד כולל הפרויקט בניית 14 דירות חדשות, וכן חניון רובוטי – אשר מיועד לשרת את שני הבתים המשותפים וכולל בסך הכול 49 מקומות חניה - 18 עבור הדירות החדשות ו- 31 לשימוש יתר בעלי הדירות בבית המשותף ובבית המשותף הסמוך על בסיס "מקום פנוי". דירת המערערים ממוקמת בקומה הראשונה של הבית המשותף, בסמיכות לתאי הקליטה ולשבילי הגישה למתקן החניה האוטומטי, אשר מיועד לשמש הן את הבית המשותף והן את הבית המשותף הסמוך.

     

    פרויקט תמ"א. הצמדת חניה לדירה הוחרגה מהחוק (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    פרויקט תמ"א. הצמדת חניה לדירה הוחרגה מהחוק(צילום: Gettyimages)

     

    המערערים הגישו ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב יפו, אשר במסגרתו התירה, בהתאם לסמכותה, את מימוש הפרויקט למרות התנגדותם לביצועו, כאשר במרכז הדיון עמדה סוגיית הסדרת מקומות חנייה במסגרת הסכם בין היזם לבין בעלי הדירות.

     

    על החלטה זו ערערו המתנגדים לפרויקט לבית המשפט המחוזי אשר כאמור הפך את ההחלטה. בהחלטת המחוזי קבעה השופטת ביבי, כי במסגרת פרויקט המתבצע בהתאם לתמ"א 38, לא נדרש בהכרח להוסיף מקומות חנייה לדירות הקיימות, ככל שלא הייתה להן חנייה קודם לכן, אלא שיש רק להשלים את תקן החנייה, בהתאם לתוספת הבנייה מכוח התמ"א וכן להוסיף את החניה שנגרעה, במידה שנגרעה, כתוצאה מתוספת הבנייה. המשמעות של החלטת השופטת היא כי נושא הצמדת החניות אינו נתון לשיקול דעת המפקחת ולא מתאפשר לרוב של שני שליש מהדיירים לכפות את קיום ההסכם. "ההחלטה בדבר בניית מתקן החנייה אשר ישמש את שני הבתים המשותפים, באופן שיחייב הקנייה הדדית של זיקות הנאה – חורגת ממתחם ההחלטות עליהן חולש חוק החיזוק ובהתאמה לכך, חלות עליה הוראות, המחייבות הסכמת רוב מוחלט של כל בעלי הדירות בכל אחד מהבתים המשותפים. על כן, לא ניתן להוציא לפועל הפרויקט במתכונתו הנוכחית – קרי עם החניון כפי שהוא מתוכנן", לשון ההחלטה.

     

    החלטה זו מערערת את חוק הדייר הסרבן בפרויקטים מסוג תמ"א 38/1 שבהם יש הצמדה של חניות, ובכך מחליש את כוחו של סעיף 5 לחוק החיזוק, המאפשר קידום פרוייקטים על סמך הסכמת שני שליש מהדיירים בלבד. המשמעות היא שבכל הקשור לנושא החניות והצמדתן יש צורך ב-100% הסכמה של בעלי הדירות.

     

    עו"ד משה רז-כהן, ממשרד רז-כהן, פרשקר ושות' המתמחה בהליכי התחדשות עירונית, אמר על ההחלטה, כי "מאחר שכמעט בכל פרוייקט תמא 1/38 מסדירים מקומות חניה לדיירים, פסק הדין יוצר הכבדה ממשית, מעתה ואילך, על האפשרות לאכוף פרוייקט על דיירים סרבנים. מדובר בפסיקה קשה עבור יזמי התמ"א ועבור מרבית הדיירים אשר מעוניינים בקידום פרוייקטים מסוג זה. על מנת להתמודד עם הקושי ייתכן שצריך יהיה לתקן את החוק".

     

    לדברי רז-כהן, "השופטת לימור ביבי בהחלט מוערכת מאוד בקרב עורכי הדין אולם הפרשנות שבה נקטה אינה היחידה האפשרית. בית המשפט העלה נימוקים בעלי משקל לפרשנות הרואה בהצמדה לדיירים עניין זר שמחוץ לסעיף 5 לחוק החיזוק. אולם נראה כי פרשנות אחרת הייתה הולמת יותר את מטרות חוק החיזוק. אמנם חוק החיזוק קובע כי הצמדת מקומות חניה לדירות החדשות ניתנת לביצוע ברוב של שני שלישים. מכך למד ביהמ"ש על דרך השלילה שיש צורך בהסכמה של כלל הדיירים להצמדת חניות לדירות הקיימות. אולם בחוק החיזוק נעדרים עוד הרבה אלמנטים. כך למשל קבוע בו שהדירות שתבנינה תהיינה בבעלות הדיירים, ובכל זאת קבע בית המשפט העליון שניתן לאכוף ברוב של שני שלישים התקשרות עם יזם שיקבל את הבעלות בדירות החדשות, וכך עוד עניינים טבעיים רבים שעולים מתוך סדר דברים סביר של פרוייקט, ודי ברוב של שני שלישים כדי לאכפם אף שלא הוגדרו במפורש בחוק. נראה אפוא כי אין לקבוע כי כל פרט שהושמט מסעיף 5 הוא בגדר הסדר שלילי שטעון הסכמה של כל הדיירים. גישה כזו, תביא להכבדה בלתי אפשרית על עסקאות תמ"א".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים