שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: AFP, מוטי קמחי

    הווירוס שתקף: 10 דברים שאנחנו יודעים על נגיף הקורונה עד כה

    העקומה שוטחה ונראה שנגיף הקורונה מדביק פחות אנשים. עם זאת הוא ממש לא הולך להיעלם בחודשים הבאים ואולי בשנים הקרובות, בעיקר עד שיימצא לו חיסון. זה בדיוק הזמן לסכם את כל מה שאנחנו יודעים על הווירוס החמקמק

    הוא אחד הנגיפים המדבקים ביותר שידועים לאדם: איש לא ציפה שנגיף הקורונה בתוך שבועות ספורים, ידביק עולם שלם, ואין יום שחולף ללא הפתעה חדשה על מעלליו. מהערכות של "סתם שפעת", הבינו מרבית המומחים, שמדובר בנגיף קטלני שקשה להתגבר עליו, אבל מנגד אמצעי מיגון בסיסיים חוסמים אותו בקלות ומפחיתים משמעותית את שיעור ההדבקה.

     

    משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

     

    בעבר, ארכו שנים ארוכות עד שעולם המדע הצליח להתגבר על מגפות, לאחר לימוד אינטנסיבי על פעילות הווירוסים. הפעם, בזכות המדע המתקדם, בתוך שלושה חודשים הצטבר ידע עצום על הנגיף, דרכי פעולתו, והחיסונים שככל הנראה יביאו למיגור המגפה. הנה מה שאנחנו יודעים על הנגיף עד כה:

     

    1. המעבדה החשודה

    סין עדיין מכחישה, אולם בבית הלבן בוושינגטון מתעקשים שנגיף הקורונה חמק ממעבדה סינית. חלק מההאשמות קובעות שמדובר בנגיף מהונדס, אולם הדעה הרווחת בקרב מדענים היא שהנגיף מתוחכם מדי מהיכולת האנושית להנדס אותו באופן מלאכותי. בסין ממשיכים להתעקש שהנגיף לא יוצר במעבדה, ואינו תוצר של "טעות עבודה", והדגישו שמגפת הקורונה פגעה קשה ביותר בסין, שם פרצה המגפה לראשונה.

     

     В медицинской лаборатории. Фото: shutterstock ()
    מאיפה הגיע וירוס הקורונה?

     

    2. המקור הוא כנראה עטלף

    על פי ההערכות הרווחות, מקורו של נגיף הקורונה, בהנחה שהסינים צודקים והוא אינו מוצר מדף, הוא בעטלפים. ולכל הפחות, העטלפים היוו חלק משמעותי בשרשרת ההדבקה. על פי הנחת העבודה, הווירוס התפשט דרך עטלפים, בעלי חיים בעלי 1,300 מינים, מה שהופך אותם ליונקים השניים עלי אדמות במגוון שונות תתי המינים (הראשונים בהם הם מכרסמים).

     

    עטלפים נמצאים בכל מקום על כדור הארץ, ותוחלת החיים שלהם ארוכה. תנאים אלה, יחד עם מבנה גופם התעופתי, הופך אותם ל"גן עדן" להתפשטות וירוסים והפצתם. על פי ההערכות, העטלפים גם פיתחו מנגנוני הגנה מפני וירוסים. התעופה מגבירה את חילוף החומרים שבגופם ואת טמפרטורת הגוף, בדומה לעליית חום אצל בני אדם ויונקים אחרים, מה שמשפר אצלם את תפקוד מערכת החיסון ההופכת עמידה לווירוסים.

     

    אולם בהנחה שאכן מדובר בעטלף שהיווה חלק משרשרת ההדבקה בנגיף, עדיין לא ברור כיצד עבר הווירוס מעטלפים לבני אדם, שהרי בעיר ווהאן שבסין, שם תוארה ההדבקה הראשונה, לא נוהגים לאכול עטלפים (וגם לא מרק עטלפים). אחת ההנחות היא שהפרשות העטלפים הדביקו בעלי חיים אקזוטיים אחרים, אותם נוהגים הסינים לצרוך.

      

    3. הכתר של הקורונה

    אחד הגורמים המשמעותיים שמביא להדבקה של הקורונה את תא הגוף, הוא אותו כתר (שעל שמו נקרא הווירוס). מדובר במעטפת חלבונים, חלקם נראים כ"קוצים" - Spikes - המסייעים לנגיף להיצמד לתא גוף האדם באמצעות קולטנים של גבי תאי גופנו. ללא כתר כזה, לא יכול הווירוס להדביק. כשאר הווירוסים, גם נגיף הקורונה חסר כל חיים משלו – כשהוא מחוץ לתא חי.

     

    באמצעות אותם "קוצים", או "כתר", נגיפי הקורוונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב השני, בו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם, הוא ה-DNA המצוי בגרעין.

     

    קורונה (צילום: Shutterstock)
    קוצי הקורונה(צילום: Shutterstock)

     

    4. תסמיני המחלה

    עד לא מזמן, מקובל היה לחשוב שמחלת הקורונה דומה מאוד למחלת השפעת, וכוללת תסמינים אפשריים של חום גבוה, שיעול, קוצר נשימה, חולשה, צמרמורות, כאבי גרון, בחילות, הקאות, שלשולים וכאבי בטן. שני התסמינים השכיחים ביותר עם זאת, הם חום ושיעול יבש, בהם לוקים מרבית הנדבקים.

     

    עם זאת, ככל שחולף הזמן, מתגלים עוד תסמינים חדשים ומפתיעים, ובהם פריחות ואדמומיות בעור, אודם באצבעות כפות הרגליים, מחלת כלי הדם, קווסאקי וכשל רב מערכתי. שני האחרונים מופיעים אצל ילדים.

     

      (צילום: AFP)
    הנגיף פוגע במערכות הגוף(צילום: AFP)

     

    5. מה הנגיף עושה בגוף

    ממצאים אחרונים מגלים שנגיף הקורונה עצמו אינו זה שהורג אותנו, אלא תהליך הרסני ביותר של מערכת החיסון שמתחילה "להשתולל" בתהליך הקרוי"סערת ציטוקינים" או בשמו הרפואי "היפרציטוקיניה".

     

    מדובר בתגובה חיסונית המובילה לשרשרת תהליכים הרסניים בגוף ולמוות כתגובה לזיהום. הציטוקינים הם חלבונים זעירים המשמשים מתווכים בין זרועות מערכת החיסון לבין הגוף. עם חדירת נגיף הקורונה דרך דרכי הנשימה, מתחילה מערכת החיסון להזרים תאי דם המסתערים על הנגיף שחדר לתא הגוף.

     

    המטרה הראשונית של מערכת החיסון היא טובה: להשמיד את הנגיף, אבל באופן לא ברור עדיין, גורם הנגיף להפעלת יתר של תאי הדם הלבנים, שבמקום להתמקד בנגיף, הורסים באופן נרחב גם את תאי הגוף. הריאות עוברות תהליכי דלקת ותמט, לחץ הדם נופל, הלב עובר תהליכי דלקת עד שאינו עומד בעומס ועובר דום לב.

     

    6. חולי מחלות רקע נפגעים יותר

    אצל אדם בריא, ההדבקה בנגיף הקורונה היא לרוב קלה מאוד. אלא שבחולים הסובלים ממחלות רקע, ובפרט סוכרת, מחלות ריאה ומחלות לב, קיימת פגיעה בכלי הדם, בתפקוד הלב ובריאות. התגובה הדלקתית אצלם סוערת כל כך שאינה מאפשרת להם לשרוד, והם לוקים באי ספיקה נשימתית ודום לב.

     

    אישה מבוגרת עם מסכת מגן נגד קורונה (צילום: Shutterstock)
    המסכות עוזרות. גם לחובשים אותן וגם לאנשים ליד(צילום: Shutterstock)

     

    7. המסכות עובדות

    משרד הבריאות מיאן תקופה ארוכה להמליץ על עטיית מסכות, זאת חרף נתונים שהראו כי הן מונעות הדבקה. במדינות מזרח אסיה כבר בשלבים הראשונים של המגפה, חייבו התושבים שלא היו נתונים בסגר, לצאת אך ורק עם מסכה על פניהם.

     

    במשרד הבריאות נזכרו מאוחר, ורק לפני כשבועיים החלו לחייב עטיית מסכה ולקנוס את הסרבנים. עכשיו כבר ברור – המסכות המכסות היטב את הפנים, מונעות מנגיפי הקורונה להדביק. המסכה הבנויה מכמה שכבות, דוחה בשכבה החיצונית את רסיסי הרוק המגיעים אל הפנים, ובשכבה הפנימית ביותר, סופגת את הלחות מהבל הפה, ואת הטיפות שאמורות להדביק את הסביבה.

     

    8. הסכנה האמיתית לחולים הקשים

    המחקרים האחרונים הולכים וחושפים תופעה מדאיגה אצל חולי הקורונה: בניגוד לחשיבה עד כה שתלתה במכונות ההנשמה את הכסף הגדול, מתוך המחשבה שהחולים סובלים בעיקר מאי ספיקה נשימתית ובצורך בהנשמה מלאכותית, מראים הנתונים שמרבית החולים המונשמים מתים בסופו של דבר, וההידרדרות המשמעותית מתרחשת לא בשל בעיות הנשימה.

     

    על פי ההערכות כיום, גורם נגיף הקורונה לתהליכים מואצים של היווצרות קרישי דם קטלניים. קרישי דם כאלה מצטברים בכלי הדם המוחיים וגורמים לשבץ מוחי גם אצל צעירים בשנות השלושים והארבעים לחייהם. הקרישים מצטברים גם בריאות, בלב ובכליות וגורמים לאי ספיקת מערכות. לפיכך, החלו לאחרונה לטפל בחולי הקורונה כבר בשלב מוקדם, בנוגדי קרישה הממיסים את הקרישים הקיימים ומונעים את היווצרותם של קרישי דם קטלניים חדשים.

     

    50 ()
    מכונות הנשמה. לא בטוח שצריך

     

    9. התרופות שעוזרות ולא עוזרות

    הראשון היה נשיא ארה"ב טראמפ, שהתגאה בתרופה הידרוכלורוקווין נגד מלריה, שהייתה אמורה להיות ההפתעה בטיפולים נגד נגיף הקורונה. אלא שעוד ועוד מחקרים מוכיחים שהתרופה אינה מסייעת לחולי קורונה ואינה מונעת תמותה. גם התרופות האחרות, הן האנטי ויראליות והן האנטי דלקתיות, לא הראו שיפור משמעותי במצבם של החולים.

     

    מה בכל זאת עוזר? ככל הנראה, שילוב של כמה טיפולים בו זמנית, עד שתימצא התרופה המדויקת שמחסלת את הווירוס. נכון להיום, מטפלים בחולים לא בפרוטוקול אחיד, אלא בשילוב תרופתי, כל בית חולים לשיטתו. על פי המקובל, כולל הטיפול הנשמה מלאכותית, תרופות נוגדות קרישה, תרופה אנטי ויראלית (כמו רמדסיביר שהראתה תוצאות חיוביות חלקיות בלבד), וגם עירוי של נוגדנים שהופקו מתרומות פלסמה של חולי קורונה שהחלימו.

     

    10. שאלת השאלות: מתי החיסון יהיה מוכן

    עשרות חברות פועלות במרץ בחודשים האחרונים במירוץ להכנת החיסון שימנע הדבקה בקורונה. שלוש חברות כבר החלו בניסויים הקליניים בבני אדם, וצלחו את השלב הראשון, הוא שלב הבטיחות, עם תוצאות ראשוניות מעודדות מאוד. אבל הדרך לסיום הכנת החיסון היא ארוכה.

     

    לרוב לוקח כ-10 שנים לפתח חיסון חדש. אולם על פי הערכות חלק מהמפתחים, החיסון עשוי להיות מוכן כבר בספטמבר או אוקטובר הקרובים. אולם אז יתחיל המכשול החדש: כיצד מייצרים במהירות מיליארדי מנות חיסון. עדיין לא ברור עוד מה המינון המדויק שנדרש למניעת הדבקה ולכמה זמן הוא יעיל. אלה שאלות שעולם המדע יוכל להשיב עליהן רק בשנים הקרובות. בינתיים, ניאלץ להמשיך לשמור על ריחוק חברתי, היגיינה, ומסכות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: MCT
    מה אנחנו יודעים על הקורונה
    צילום: MCT
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים