לקראת הכרעה: השאלות והתשובות על האפשרות לסיפוח ישראלי
מה רוצה נתניהו ולמה הסכים גנץ? איך זה בכלל יתבצע? מה יעשה טראמפ? איך יגיבו בעולם הערבי? ברקע ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו, כל התשובות לשאלות הבוערות לקראת החלת הריבונות
מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו נחת היום (רביעי) בישראל כשהנושאים המרכזיים שעומדים על הפרק הם "עסקת המאה" של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ והכוונה הישראלית לספח את בקעת הירדן ויישובים ביהודה ושומרון. מה כוללת התוכנית? עד כמה זו החלטה ישראלית? ואיך יגיבו הפלסטינים ומדינות העולם? מדריך ynet לשאלות הבוערות.
מה היקף הסיפוח שמתכננת ישראל?
על פי עסקת המאה, ישראל תוכל להחיל ריבונות על 30% משטחי יהודה ושומרון, כאשר בשלב הראשון הריבונות תוחל על בקעת הירדן, צפון ים המלח ובהמשך כל היישובים הישראליים ביו"ש ולאחר זמן תיערך פעימה שנייה של החלת ריבונות ביו"ש.
נזכיר כי מיד לאחר הצגת עסקת המאה הודיע נתניהו כי ישראל תספח מיידית את בקעת הירדן וכל היישובים הישראלים ביהודה ושומרון. אלא שההצהרה שלו התנפצה עוד באותו הערב לאחר שחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, דרש מנתניהו לדחות את הסיפוח עד לאחר הבחירות בישראל. קושנר גם הבהיר שצריך להמתין לתשובת הפלסטינים לפני שמבצעים מהלך חד צדדי כזה. כפשרה ישראל וארה"ב הקימו ועדה שתפקידה למפות את השטח כך שבהמשך השטחים שישראל תספח לא יהיו על חשבון המדינה הפלסטינית העתידית, דהיינו לא על חשבון שטחי A. הוועדה המשותפת כבר החלה בעבודת המיפוי שלה אך היא נכנסה להקפאה בשל משבר הקורונה.
מה רוצה נתניהו ולמה הסכים גנץ?
על פי הסיכום בין נתניהו וגנץ, סוגיית החלת הריבונות על חלקים ביהודה ושומרון תוכל לעלות לדיון ולאישור בממשלה ובכנסת החל מ-1 ביולי השנה.
גנץ הצליח להכניס להסכם הקואליציוני סעיף לפיו בכל סוגיית הריבונות ועסקת המאה – "ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יפעלו בהסכמה מלאה של ארה"ב, לרבות לעניין המפות מול האמריקנים ובהידברות בינלאומית בנושא. כל זאת תוך חתירה לשמירה על האינטרסים הבטחוניים והאסטרטגיים של מדינת ישראל ובהם הצורך בשמירה על היציבות האזורית, שמירה על הסכמי השלום וחתירה להסכמי שלום עתידיים".
הנוסח "הידברות בינלאומית" ו"חתירה לשמירה על האינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים ובהם הצורך בשמירה על היציבות האיזורית ושמירה על הסכמי השלום" מתייחס לשאלת סיפוח בקעת הירדן והחשש בכחול לבן שתביא למשבר חריף ביחסים עם ירדן ואף לביטול הסכם השלום. גנץ רצה להבטיח בהסכם שלא יהיו צעדים נמהרים מצידו של נתניהו שיגרמו למשבר ביחסים עם ירדן.
איך זה אמור להתבצע מבחינה חוקית-משפטית?
כמו החלת הריבונות הישראלית על ירושלים בשנת 1980 והחלת החוק הישראלי על רמת הגולן שחוקק בשנת 1981 – ממשלת נתניהו מתכננת להחיל את הריבונות על שטחים ביהודה ושומרון בהחלטת ממשלה ולאחר מכן בחקיקה בכנסת. לנתניהו יש רוב גדול להעביר סיפוח, כך שמשוכת הכנסת לא תהיה הבעיה. הבעיה האמיתית תהיה הקהילה הבינלאומית.
מהי עמדת הממשל בארה"ב? האם היא יכולה להשתנות?
בתוך הממשל האמריקני מתנהל קרב על אוזניו של טראמפ בשאלת הסיפוח הישראלי. בראש מחנה המצדדים בסיפוח מקסימלי עומד שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן שמשפיע מאוד על טראמפ. מנגד, ראשי קהילת הבטחון והמודיעין של ארה"ב מזהירים את הנשיא מהשלכות של מהלך סיפוח נרחב מחשש שיפגע ביציבות האיזורית. גורמים נוספים בממשל מתריעים בפני טראמפ שסיפוח ישראלי בשלב הזה ישים קץ לסיכוי שהפלסטינים יחזרו לשולחן המו"מ ויסכימו לדון על עסקת המאה.
מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו חוזר ומבהיר שהחלטת הסיפוח היא בסופו של דבר החלטה ישראלית, אך לא בטוח שפומפאו מתלהב ממהלך סיפוח ישראלי רחב מדי, כזה שיפגע ביציבות האזורית, ביחסים עם ירדן והפלסטינים, ישים קץ לעסקת המאה ויפגע גם במאמצי ארה"ב לגייס קואליציה נגד איראן. ולכן, לא מן הנמנע שפומפאו ינסה להגיע להסכמות עם נתניהו על מהלך סיפוח סמלי דווקא בגוש עציון ולא בבקעת הירדן שכן גוש עציון גם נמצא בקונצנזוס הישראלי וסיפוח שלו לא יהווה עילה לשבירת הכלים מבחינתה של ירדן.
אפשרות נוספת היא שפומפאו ינסה להגיע להבנה עם נתניהו על היקף הסיפוח אך יבקש ממנו שהמהלך ייושם במועד מאוחר יותר, דהיינו לאחר הבחירות בארה"ב בנובמבר 2020.
איך ישפיעו הבחירות בארה"ב על העיתוי?
בחוגי הימין בישראל יש הטוענים שדווקא בגלל הבחירות בארה"ב טראמפ ירצה שישראל תחליט על סיפוח עוד לפני הבחירות, כדי להראות הישג בפני האוונגליסטים. אבל מאידך, אם האמריקנים יגיעו למסקנה שתוצאת הסיפוח תהיה מהומות בעולם הערבי וערעור היציבות, טראמפ ואנשיו עשויים להגיע למסקנה שמדובר במהלך מסוכן וילחצו על נתניהו לעצור אותו, מה גם שהדבר עלול להיתפס ככישלון בתחום יחסי החוץ דבר שיפגע בטראמפ בבחירות לנשיאות.
בישראל יש מי שסבורים שטראמפ שלח את פומפאו לישראל כדי להבין מה בדיוק נתניהו מתכנן כדי להגיע איתו להבנות מוקדמות. אם האמריקנים ילחצו על ברקס הסיפוח נתניהו תמיד יוכל, כדרכו בעבר, להפיל את התיק עליהם.
נתניהו יעדיף להחיל את החוק הישראלי לפני הבחירות בארה"ב, מתוך הנחה שתחת ביידן הוא לא יוכל לבצע שום מהלך. כמו כן אם החוק הישראלי יוחל לפני הבחירות, ביידן לא יוכל לדרוש מישראל לתקן אותו, אלא רק יוכל להגיד שארה"ב מבטלת את ההכרה בסיפוח. במצב כזה, נתניהו יכול גם לבנות על וטו אמריקני של ביידן במידה ויהיה נסיון להטיל סנקציות על ישראל במועצת הביטחון. ביידן לא יוכל להעניש את ישראל על החלטה שהתקבלה בגיבוי של נשיא אמריקני.
מה יכולות להיות ההשלכות של הצעד?
לכאורה יש כאן פוטנציאל לעימות מדיני חריף, אולי חסר תקדים, בין ישראל לבין הקהילה הבינלאומית, שתראה בסיפוח חציית קו אדום. יש הגורסים כי מרבית העולם עלול להתייחס לישראל מרגע זה כאל מדינה מצורעת שיש אף לנקוט נגדה סנקציות, בדומה לרוסיה אחרי סיפוח חצי האי קרים.
מאידך, בעבר היו לא מעט גורמים שאיימו על ישראל וארה"ב שאם יעשו כך וכך – השמיים יפלו, ובפועל לא קרה כלום. הדוגמה הטובה ביותר היא העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, השבוע לפני שנתיים. ביקורת הייתה, גינויים היו, אך דבר לא באמת השתנה. גם אחרי ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל ברמת הגולן, מלבד גינויים לא קרה כלום. כך גם לאחר החלת החוק הישראלי על רמת הגולן והחלת הריבונות על ירושלים בעבר הרחוק יותר.
איך הפלסטינים נערכים לאפשרות של סיפוח?
מחר תתכנס ההנהגה הפלסטינית ברמאללה ותציג את התוכנית שלה בתגובה לסיפוח. לפי התוכנית, הפלסטינים מאיימים כי סיפוח חלקי או מלא הוא קו אדום ויוביל מיד לביטול כל ההסכמים שנחתמו בין אש"ף לישראל וביטול ההכרה בה. האיום הפלסטיני המרכזי כלפי ישראל הוא ביטול התיאום הביטחוני. הפלסטינים מאיימים גם בביטול כל ההסכמים שאש"ף חתם עם ארצות הברית.
הצעדים הפלסטיניים במקרה של קידום מהלכי הסיפוח יכללו ודאי אור ירוק להפגנות אלימות. הפגנות דומות שנערכו בשנים האחרונות, בעקבות ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת שגרירות ארה"ב אליה, לא יצרו מומנטום שלילי משמעותי בשל המצב הכלכלי הטוב יחסית ברשות הפלסטינית.
מהי עמדת מדינות ערב ומה הן יכולות לעשות?
עד כה לא נשמעה התבטאות פומבית רשמית מצד נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי או מלך ירדן עבדאללה לגבי מה יעשו אם ישראל תספח. שר החוץ של איחוד האמירויות הביע דאגה מסיפוח ישראלי.
בתסריט הכי דרמטי, מצרים וירדן יכולות לבטל את הסכמי השלום ולנתק את היחסים. אבל ההערכה בישראל היא שלא יעשו צעד קיצוני כזה כי ההסכמים פועלים לטובתם. כאן יש תפקיד חשוב לדעת הקהל בעולם הערבי. אם נראה הפגנות סוערות ברחוב הערבי – צריך לקחת בחשבון שיהיו לכך השלכות על הממשלות ובמיוחד על סעודיה, מצרים וירדן. מנגד, לא בטוח שסיפוח ישראלי בעידן קורונה בכלל יעניין את הרחוב הערבי שיותר ויותר סולד מהפלסטינים.
כיצד יגיבו באירופה?
שרי החוץ של האיחוד האירופי יתכנסו ביום שישי לשיחת זום כדי לדון בגיבוש מדיניות אירופית מוסכמת - כיצד יש לנהוג אם ישראל תספח חלקים מיהודה ושומרון. כמה מדינות, בהן צרפת, בלגיה, לוקסמבורג, שבדיה וספרד, דוחפות להחלטה שתעביר לישראל מסר מאיים שלפיו אם תבצע סיפוח ביהודה ושומרון האיחוד ינקוט נגדה בצעדי ענישה כלכליים.
מבחינת האיחוד האירופי, סיפוח שטחים נחשב "גיים צ'יינג'ר", דבר שמנוגד לחוק הבינלאומי ושאי אפשר לעבור עליו לסדר היום. ההחלטות של האיחוד חייבות להתקבל בקונצנזוס מלא, ומכיוון שביחס לישראל יש פיצול בין חברות האיחוד יהיה לו קושי רב להגיע להסכמה על סנקציות חריפות מדי. אולם, גורמים מדיניים בכירים אומרים שאין להקל ראש בצעדים שיינקטו נגד ישראל וכי המדינה יכולה להינזק מתגובה אירופית לסיפוח.
איך ישתנו חיי התושבים?
עד כה, ההתנחלויות היו תחת ממשל צבאי ולא הוגדרו באופן רשמי כשטח ישראל. אם אכן תחליט הממשלה להחיל ריבונות על השטח - המצב ישתנה.
עד כה הריבון בשטחי יהודה ושומרון היה הצבא, וליתר דיוק - אלוף פיקוד מרכז. כל אישור להקמת מרפסת, פתיחת עסק ורכישת בית היו מתבצעים מול המנהל האזרחי שבשליטת הצבא. כל חוק שחוקק בישראל היה חייב לעבור התאמה בדמות צו החתום על-ידי אלוף הפיקוד, כדי שיוחל בפועל גם בשטחי יהודה ושומרון. ברגע שתהיה ריבונות, משרדי הממשלה ומערכת המשפט יצטרכו לבצע התאמות.
נקודה משמעותית נוספת היא רכישת דירה. כרגע כל רכישת בית מחוץ לקו הירוק נרשמת במנהל האוכלוסין בטאבו הירדני ולא בטאבו הישראלי כפי שקורה בכל הארץ. לדבר יש משמעות כלכלית גדולה: העובדה שרוכשי דירות ביו"ש לא יכולים לרשום את הנכס שבבעלותם בטאבו בישראל גרמה לחלק מהבנקים לא להעניק להם משכנתאות, בגלל הסיכון העתידי של הנכס. בנוסף, מבנים והתנחלויות ביו"ש היו חשופים לתביעות מצד ארגוני שמאל על כך שהם נמצאות על קרקעות של פלסטינים.
לפנייה לכתב/ת 
