שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "הבנות שלנו הפכו לחברות הכי טובות"

    כשדסי ונדב החליטו לעבור לגור ביחד, הילדים לא עשו להם חיים קלים, אבל עם הזמן הדברים התחילו להסתדר. "היו הרבה רגעים של חשדנות, מתח, קנאה וחוסר פירגון, אבל תמיד הדגשנו שזה מצב נתון"

    כשדסי פפרמן הגיעה להיפגש לראשונה עם ילדיו של בן זוגה, נדב דסטה, היא ישבה באוטו, ליד הבית, התקשרה לבנה ואמרה לו שהיא מפחדת לעלות למעלה. "היינו במערכת יחסים ארבעה חודשים והחלטנו שהגיע הזמן", מספרת פפרמן. "הבן שלי הרגיע אותי, ואמר לי - 'תעלי ותהיי את', וכך היה".

     

    נעים מאוד

    הכירו את דסי פפרמן (39), אמא של אריאל (כמעט 18), נעה (13), מאיה (6) מורה, מטפלת בתטא הילינג ומנטורית למציאת זוגיות. נדב דסטה (40), אבא של עילאי (11), ליהי (10), מנהל שיווק. בזוגיות - שנתיים וחצי.

     

    דסי פפרמן ונדב דסטה (צילום: שי בראל)
    "קבענו כללים ביחד"(צילום: שי בראל)

    "הכרנו דרך חברה משותפת שהעלתה פוסט בפייסבוק שהיא מחפשת חדר בריחה במרכז", מספרת פפרמן. "כתבתי לה שיש אחד בפתח תקווה. אחר כך ראיתי שנדב ענה לה וגם כתב שיש אחד בפתח תקווה והיא ביקשה ממנו פרטים. ישר תייגתי אותו בתגובה שלה אליי, ושאלתי אותה למה יש פה אפליות. הוא ענה משהו מצחיק והתחיל שרשור צחוקים בינינו, עד שחברה שלי אמרה שאנחנו חייבים להיפגש, ואכן נפגשנו".

     

    המפגש הראשון עם הילדים

    פפרמן: "היה מלחיץ לפני אבל כשנכנסתי אליהם הביתה, עילאי התייחס אליי חמש דקות והלך לענייניו, ולילוש הייתה ידידותית יותר וקשקשנו יחד".

     

    דסטה: "עשיתי איתם שיחת הכנה לפני. הייתי גרוש כבר שש שנים וזו הייתה פעם ראשונה שהם הכירו בת זוג שלי. אמרתי להם שיש לי בת זוג והיא תבוא אלינו לארוחה. הם היו סקרנים לדעת מי זו ואיך הכרנו. עילאי היה יותר אדיש. לילוש מאד התלהבה מזה שדסי מורה.

     

    "הראיתי להם תמונה שלה ואמרתי להם שלא יעשו בושות. המפגש היה ממש נחמד. הם שאלו אותה המון שאלות ולילוש ציירה ציורים ובאה להשוויץ. עילאי צריך יותר זמן להיפתח. אחרי שדסי הלכה, לילוש אמרה שהיא מאד חמודה. 

     

    "כשאני באתי לפגוש את הילדים של דסי הייתי לחוץ כי הילדים שלה גדולים יותר ופחדתי מביקורת. התייעצתי עם חבר טוב שהרגיע אותי ואמר לי בדיוק את מה שהבן שלה אמר לה - 'תהיה אתה'. הייתה לנו שיחה מאוד מעניינת, אכלנו פיצות ומאיה לא הפסיקה לקפוץ עליי".

     

    המפגש של כל הילדים

    "הם מאד התרגשו לפני", מספר דסטה. "ליהי בעיקר התעניינה בנעה ומאיה. נפגשנו בפארק שעשועים ליד הבית".

     

    פפרמן: "אחר כך עלינו לאכול יחד ארוחת ערב. מפגש חביב, המון נימוסים שהם כבר איבדו עם הזמן. במפגש אחרי לקחנו את כולם לבאולינג".

     

    "הייתה התרגשות לפני המפגש בין הילדים" (צילום: שי בראל)
    "הייתה התרגשות לפני המפגש בין הילדים"(צילום: שי בראל)

    עוברים לגור יחד

    "ככל שהזמן חלף הקשר התהדק, ישנו אחד אצל השנייה ורצינו להיות יחד כל הזמן", מספרת פפרמן. "הייתה לנו דילמה איפה לגור ואיך לעשות את זה נכון. הילדים ידעו שאנחנו מתחתנים ומאד התרגשו ושמחו. העניין הוא ששנינו במשמורת משותפת ולא יכולים להעביר אותם עיר או מסגרות. בסוף, אחרי שמונה חודשי היכרות, החלטנו לעבור לאזור שלי, לבית גדול יותר".

     

    דסטה: "הייתה לי שיחה לא פשוטה עם הילדים שלי. בדירה הקודמת גרנו במרחק הליכה מבית הספר שלהם אבל היה מאתגר יותר המרחק מהחברים. הבטחנו להם שזה לא ימנע מהם מפגשים עם חברים ואנחנו מקפידים על זה. כשהם באו לכאן הם מאד אהבו את הבית והיו שאלות של איך נסתדר, ומה יקרה אם לא נסתדר עם הילדים של דסי. הם בעיקר אמרו לי שהם חוששים שלא אהיה זמין עבורם".

     

    פפרמן: "עברנו בחופש הגדול וזו הייתה החלטה טובה כי היה לנו יותר זמן להיות איתם ולחלוק את העומס. למשל, אם הרגשתי מותשת, נדב לקח את כולם לבריכה כדי שאתאוורר".

     

    עוד בנושא:

    להקים משפחה עם אלמן ושלושה ילדים

    "לא חשבתי שתהיה לי משפחה כזו גדולה"

    "בכל ריב של הילדים - היינו מתכווצים"

     

    אתגרים ראשונים

    דסטה: "ההרגל להעיר את הילדים שעה לפני כדי לקחת אותם לבית ספר, במקום להעיר אותם בשבע. ואז התחילו בעיות בין הבנות, מלחמות על טריטוריה בעיקר בין הבנות, הילדים שלי הרגישו יותר כמו אורחים".

     

    פפרמן מוסיפה: "הרבה דברים היו להם שונים. נתחיל בזה שהריהוט שלי נשאר ונדב תרם את שלו, ככה שהם נכנסו ולא היה כמעט פריט אחד שלהם. לא חשבנו על זה בכלל. אז נתנו לכל אחד לבחור טפט שלו שיהיה ליד המיטה שלו, כדי שכל אחד ירגיש שזה המקום שלו.

     

    "דבר ראשון היה לקבוע כללים ביחד. שאלנו אותם מה הכי קשה להם, ומתוך זה יצרנו כללים. נעה אמרה שהיא מבקשת שאם היא מדברת איתי בחדר שלה שאף אחד לא יכנס. אז ליהי אמרה 'גם אני רוצה'.

     

    "מזה החלטנו שאם יש כלל אחד שמצליח הוא יחול על כולם. היו ערבים סוערים, שכל אחד מאיתנו לקח את הילדים שלו לחדר אחר כדי להכיל ולעודד. לצד זה יצרנו טקסים - עשינו הרגל קבוע של סרט משפחתי. יושבים על הספה עם מלא פופקורן ורואים סרט מצויר מדובב כדי שמאיה גם תוכל ליהנות, וזה הפך להיות משהו שכולם מחכים לו".

     

    דסטה: "עושים גם טיולים רגליים אחרי ארוחות שישי ומשחקים במשחקי קופסה".

     

    פפרמן: "יש לנו גם חתולה. מצאתי אותה נטושה, קטנה מאוד ופצועה כשעדיין לא גרנו יחד. חשבתי שהיא לא תשרוד אבל התאמצתי. בימים שהילדים שלי היו הולכים לאבא שלהם הייתי מביאה אותה איתי לנדב, והילדים שלו טיפלו בה. כשחזרתי הביתה הילדים שלי טיפלו בה. אחר כך, כשחיברנו את הבתים, היא הפכה להיות הנשמה של הבית, הדבק שמחבר בין כולם".

     

    דסי פפרמן נדב דסטה (צילום: אלבום פרטי)
    "מדברים על הכול, גם על מה שלא נוח"(צילום: אלבום פרטי)

    יחסים בין הילדים

    "היו הרבה רגעים של חשדנות, מתח, קנאה וחוסר פירגון שהובילו להרבה שיחות עם הבת שלי והבת של דסי", מספר דסטה. "אבל תמיד חידדנו את העובדה שזה מצב נתון. הבת שלי אמרה לי יום אחד - 'אתה מכריח אותי לחיות פה'. אמרתי לה 'איפה שהבית שלי זה גם הבית שלך. את יכולה לבחור אם לקבל את זה ולהסתדר עם האנשים בבית או לא'. היו גם הבעות קנאה בסגנון - 'אתה מקדיש יותר זמן למאיה ונועה', 'למה אתה לא כועס עליהן ורק עליי?'

     

    פפרמן: "הם עדיין טוענים שהוא בצד שלי והילדים שלי טוענים ההיפך. אני חושבת שהם צודקים במידה מסוימת. אני מרשה לעצמי יותר לכעוס ולהעיר לילדים שלי. לליהי היה קשה לראות שאבא שלה מתחלק עם עוד אנשים. היא הייתה באה ונכנסת באמצע ביני ובינו.

     

    "אני זוכרת סיטואציה כשמאיה הייתה בת ארבע ונדב ישב איתה על יד השולחן ושיחק איתה באצבעות. ליהי הסתכלה עליהם במבט שראו בבירור שמצד אחד היא חושבת שזה מאד מתוק ומצד שני היא קנאה. אבל בחצי שנה האחרונה הדברים השתנו, ליהי ונועה הפכו להיות החברות הכי טובות, ומאיה מעריצה אותן".

     

    חשבון בנק

    "גילינו שאחד הנושאים שהכי קשה לדבר עליהם הוא כסף", אומרת פפרמן. "יחד עם זה, עד שלא מדברים עליו עד הסוף, עד החלק הכי 'נמוך' שלנו, הוא תמיד יציף יותר בעיות מאשר פתרונות. ניסינו כמה מודלים וזו ממש לא בושה לעשות דרך של ניסוי וטעיה בנושא, זה מאפשר שיח פתוח.

     

    "אנחנו מבינים שאם בדבר בסיסי כל כך אי אפשר לדבר בפתיחות, אז יהיו עוד הרבה בעיות בהמשך. ניסינו למשל לחלק את ההוצאות לחצי והשאר לעניינים שלנו וזה לא עבד. עוזר לנו להיות אחד בשביל השני ולתת גב אחד לשני".

     

    דסי פפרמן נדב דסטה (צילום: אלבום פרטי)
    (צילום: אלבום פרטי)

    רגע מרגש שאמרנו "אנחנו משפחה!"

    "התחתנו ליד ההורים של נדב בעפולה", מספרת פפרמן. "אחרי החתונה הלכנו לישון בבית שלהם. הם פרשו מזרונים על הרצפה, ובעצם זו הייתה פעם ראשונה שהילדים שלי היו בבית של סבא וסבתא של עילאי וליהי.

     

    "החיבור היה מידי. המחויבות של ההורים שלו לכל מה שמשמח את נדב מאוד ריגשה אותי, גם אם זו עוד אישה עם שלושה ילדים. שימח אותי לדעת ששם הוא גדל. בבקר אריאל לא הרגיש טוב, ואמא שלו טיפלה בו בכזאת מסירות. הילדים שלי מאוד אוהבים לבוא אליהם, ורואים בהם סבא וסבתא. בראש השנה מאיה הייתה צריכה לכתוב ברכה לסבא וסבתא, והיא בקשה מעטפה שלישית להורים של נדב".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    טיפ לזוגות במשפחות משולבות

    "הקשבה ותקשורת", אומר דסטה. "תלמדו להכיר את עצמכם ולהיות עם עצמכם. אנשים מאוד ממהרים להיכנס לזוגיות כי הם חושבים על מה שהם הולכים להרוויח במקום לחשוב מה אתה מביא מעצמך".

     

    פפרמן: "ללמוד להיות לבד. לקחת מאה אחוז אחריות על רגשות. לטפל במה שאני מרגיש ולא בסיפור מסביב. זה עוזר לך להיכנס לזוגיות הבאה אדם הרבה יותר בריא. ואם קשה לבד אז ללכת ליעוץ, זו לא בושה".

     

    ממוקדים למטרה - ביחד

    אחד הדברים הכי חשובים שעשו דסי ונדב זה "לא לרחם". זה אחד המכשולים הגדולים ביותר בדרך לבניית משפחה שניה. רחמים מחלישים את המערכת החיסונית של פרק ב'. הם מביאים וירוסים נוספים כמו פיצוי וריצוי, ואז נכנס מתח אל תוך הזוגיות, כשבני הזוג הלא ביולוגיים מרגישים שאין להם שום השפעה וההורה הביולוגי לכוד בין הילדים לבן ובת הזוג.

     

    התנגדות של ילדים לשינויים שמגיעים יחד עם מעבר לחיים משותפים עם דמויות חדשות היא עובדה קיימת. הם מקבלים עוד דמות הורה ועוד ילדים שהם צריכים להבין מה טיב היחסים שלהם עם ההורה הפרטי שלהם.

     

    בנוסף, מערך האחים משתנה - זה שהיה הגדול יכול למצוא עצמו באמצע או הקטן ועוד ועוד שינויים. המינון המופלא של קשיחות והכלה, כפי שמדגימים דסי ונדב, הם אלו שיעזרו לילדים להסתגל לשינוי ולזכות במשפחה מתפקדת עם אווירה נעימה. לא פשוט אבל כשממוקדים ליעד עם בני זוג שותפים - זה עובד.

     

    הכותבת היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים במשפחות משולבות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שי בראל
    פעם בשבוע - סרט לכל המשפחה
    צילום: שי בראל
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים