במקביל להשבעת שר המים: המדינה סגרה לחקלאי הבקעה את הברז

חקלאי בבקעת הירדן

כבר תקופה ארוכה סובלים חקלאי הבקעה ממצוקת מים, הפוגעת ביבולים ומסכנת את פרנסתם. אתמול (יום א') הם ספגו מכה נוספת. בעוד הממשלה המנופחת משביעה את השר למשאבי מים, זאב אלקין, להם סגרו את השיבר.

זה שנים ארוכות שעשרות חקלאי הבקעה נופלים קורבן לגניבות מים מצד פלסטינים, המתחברים לצינורותיהם. בחודשים האחרונים נוספה עוד צרה: בגלל הקורונה פועלים רבים לא התייצבו לעבודה. החקלאים נאלצו בעקבות כך לייבש מטעים וגידולים – ונקלעו להפסדים כספיים.

אתמול, בעוד בחוץ שורר שרב של 45 מעלות, נפלה עליהם מכה נוספת: הם התבשרו כי מעתה יוכלו להשתמש במי השקיה רק 12 שעות ביממה, זאת בעוד הגידולים שאותם הם מגדלים בימים אלה זקוקים למים לאורך כל היממה, אחרת יתייבשו.

"מדובר בגזירת מוות, לאיש לא אכפת מאיתנו", אמר בזעם דני מיימון (67) ממושב תומר, המגדל פלפלים. "היו לי כ-600 דונם, בגלל הקורונה ייבשתי 350. זו התקופה הקשה בחיי, אני בקריסה ובפשיטת רגל".

חברו למושב, מופז קורן (39), המגדל ענבים, הוסיף: "בתקופת הקורונה נאלצתי לסגור גידולים והפסדתי חצי מיליון שקלים. אתמול גם עצרו לנו את המים. אני פותח את הברז ויוצא לי זרם כמו פיפי. מייבשים אותנו, עד שבסוף נמות".

מופז קורן

החקלאים מבהירים כי כרגע מדובר במים להשקיה, אבל מתריעים שאם המצב יימשך לא יחלוף זמן רב עד שגם אספקת המים לשימוש ביתי תצומצם דרמטית. המצוקה החדשה נולדה בעקבות קריסת מספר קידוחי מים שמבצעת חברת מקורות באזור. כרגע אין הערכה מתי יתחדשו הקידוחים, והחקלאים מצויים באי ודאות.

הקריסות התרחשו על רקע מאבק בין רשות המים לבין חברת מקורות. הרשות מעוניינת שהטיפול במים באזור זה יועבר מידי מקורות לאגודות שיתופיות. עוד מעוניינת הרשות להעביר לאגודות את האחריות על בריכת מים של מקורות.

חילופי מכתבים בין הצדדים מצביעים על הקרע. ראש רשות המים גיורא נחום כתב למנכ"ל מקורות כי קריסת הקידוחים היא "מחדל בל יתואר" – וזימן את ראשי החברה לבירור. במקורות כתבו לו בתגובה: "אין גבול לניסיונותיך הבלתי נלאים לקידום תוכניות לאגודות המים". ראש מועצת בקעת הירדן דוד אלחייאני מצדד בעמדת מקורות, ותובע את התפטרות ראש רשות המים, שאותו הוא מאשים במשבר.

מי שנושאים על גבם את המשבר, הם כאמור, החקלאים. "אין למי לפנות, כל אחד זורק את האחריות על השני, ואנחנו בוכים לשמיים", סיכם מומי כהן, חקלאי מהיישוב בקעות. "בממשלה מדברים על ריבונות, אבל מי יבוא לגור כאן אם אין מים? אף אחד לא יבוא מיוזמתו כדי למות".