כרטיס צהוב לישראל: משמעות הצהרת אבו מאזן

אבו מאזן אתמול(צילום: רויטרס)

"התיאום הביטחוני על כל צורותיו יופסק נוכח אי עמידתה של ישראל בהסכמים שנחתמו עמה. לישראל אחריות מלאה כלפי העם הפלסטיני במדינת פלסטין הכבושה בהיותה כוח כובש לפי החוק הבינלאומי". רבים יטעו לחשוב שהמילים נאמרו אתמול על ידי אבו מאזן בכינוס ההנהגה הפלסטינית ברמאללה. הוא אמנם אמר דברים כמעט זהים אך הציטוט הזה נלקח דווקא מסיכום ישיבת מועצת אש"ף שהתקיימה ברמאללה בחודש מרץ 2015 ובראשה עמד אבו מאזן. האם התיאום הביטחוני הופסק? התשובה היא לא. האם ישראל קיבלה אחריות מלאה על שטחי הרשות הפלסטינית? גם כאן התשובה שלילית.

לקראת הכרעה: השאלות והתשובות על האפשרות לסיפוח ישראלי

מאז ועד היום, האיומים הללו הופרחו לאוויר כמה וכמה פעמים. הפעם האחרונה היתה אתמול. לכן אין פלא שכמעט אף אחד ברשות הפלסטינית לא באמת מתרגש מהכותרות אמש. אלא שיש הבדל אחד גדול ומשמעותי בין שנת 2015 – אז ישב בוושינגטון ממשל נוח לפלסטינים – לבין שנת 2020 שבה המילה סיפוח נזרקת לאוויר בטבעיות כמו כדור פינג פונג שמשייט בין ירושלים לוושינגטון.

ההנהגה הפלסטינית איימה כבר כמה פעמים שסיפוח ישראלי בגדה המערבית יהווה קו אדום עבורה, ואם ממשלת ישראל תממש את כוונותיה – הפלסטינים יבטלו מיידית את כלל ההסכמים שנחתמו עמה ועם ארצות הברית. ביטול מלא בפועל של ההסכמים משמעו בין היתר ביטול של התיאום הביטחוני והאזרחי בין שני הצדדים. ביטול כזה למעשה גם מבטל את הקיום החוקי של הרשות הפלסטינית שנובע מהסכמי אוסלו, ואמור על הנייר להביא לפירוקה ולהשבת האחריות על כלל השטח הפלסטיני לישראל, כולל בפן האזרחי ובאחריות שיהיה לישראל על האוכלוסייה ורווחתה.

זהו בעצם נשק יום הדין של רמאללה כלפי ישראל. רוצים סיפוח? תְפָדַלוּ! שובו בבקשה לשלוט על 2.5 מיליון פלסטינים, לדאוג לחינוך של ילדי ביתוניא, לבריאותם של ותיקי ע'ור אל-פוקא, לפרנסתם של תושבי יאטה, לריקון פחי האשפה משכונת סטח מרחבא ברמאללה ועד לכפר עינאבוס, לטיפול בקווי הביוב של שכם בואכה בורין.

הפגנות ברמאללה נגד תוכנית טראמפ. נשק יום הדין הרסני לשני הצדדים

רק שלנשק יום הדין יש בדרך כלל אפקט הרסני לשני הצדדים. פירוק הרשות הפלסטינית משמעו גם אובדן פרנסתם של מאות אלפי פקידי הרשות הפלסטינית שחיים בנוחות מירבית ולא ישמחו לוותר על כך. פירוק הרשות הפלסטינית יאלץ את אבו מאזן לצאת לגלות כפויה בחו"ל או לחילופין להכניס את עצמו למצור והוא לא ירצה לחיות את שארית חייו כקודמו, פירוק הרשות הפלסטינית יסיים את מנעמי השלטון לכל ההנהגה ברמאללה והיא כידוע אינה חובבת חיי סגפנות (ובצדק), פירוק הרשות הפלסטינית יחזק משמעותית את כוחו של חמאס בגדה המערבית וברצועת עזה על חשבון פת"ח.

השאיר פתח רב לתמרון

לכן בחר אבו מאזן בקפידה את מילותיו אתמול ולכן הוא השאיר צוהר לא קטן לתמרון. ''אנחנו לא מחויבים עוד להסכמים שנחתמו'' הוא אמר. המשמעות המילולית היא שהפלסטינים יכולים להמשיך להיות מחויבים להסכמים אך הם כבר אינם רואים את עצמם עוד כבולים אליהם. המשמעות בשטח היא שהבוקר הזה לא בהכרח שונה מבוקר יום האתמול בכל הקשור לתיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל ולתיאום (שעודנו קיים) בין מנגנוני הביטחון הפלסטינים ל-CIA האמריקני.

לא כולם ברשות הפלסטינית אוהבים את זה. כשנציגי הפלגים ביקשו בכינוס אמש ברמאללה לדון בהחלטות טרם הקראתן בשידור חי, הם זכו לניפנוף מצד אבו מאזן. כשמישהו (מפת"ח) ביקש להבין מהו מנגנון הסיום של התיאום הביטחוני, הוא זכה לצעקות מהראיס.

אבו מאזן. מי ששאל זכה לצעקות(צילום: רויטרס)

נראה כי הפלסטינים הוציאו אתמול כרטיס צהוב לישראל. לא מן הנמנע שפה ושם אולי התיאום הביטחוני יהיה פחות אדוק ואינטימי ממה שהוא היום, יכול להיות שבאופק ממתין לו עוד משבר אזרחי קנטרני מול ישראל דוגמת מיני מלחמת הסחר שפתחה בה הרשות הפלסטינית לפני חודשים ספורים והסתיימה בקול ענות חלושה.

אבל בשורה התחתונה מסתמן שהפלסטינים ממתינים לראות מה יקרה בפועל. חלקם עוד סבור כי יש סיכוי ריאלי שסוגיית הסיפוח תרד מהפרק בשלב הנוכחי לאור ההשלכות שיהיו לה על יחסי ישראל והעולם. ואם יהיה סיפוח, אותו כרטיס צהוב יוכל במהירות רבה להפוך לאדום משום שאת צפירת האזהרה שלו אבו מאזן סיפק לישראל כבר אמש.