ההימור המסוכן שלקח אהוד אולמרט בניתוח שעבר
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט (75), סבל מהיצרות קשה בחוליות הגב שגרמה לפגיעה בעצב, לכאבים קשים, לקשיים בהליכה ולדלדול השרירים באחת מרגליו. הוא עמד בפני החלטה לא פשוטה: האם לעבור ניתוח בידיעה שיכול להיות שהנזק לעצב כבר בלתי הפיך. אולמרט החליט ללכת על זה, נותח באיכילוב בשיטה זעיר פולשנית - וחזר למלוא הפעילות
שבועיים וחצי בלבד אחרי שניתח את אהוד אולמרט בעמוד השדרה, הגיע ד"ר צבי לידר לחדר הכושר שבו מתאמנים שניהם. "אני מתחיל להתאמן ופתאום קולט שעל המסלול מולי אולמרט רץ כמו גדול. נדהמתי, כי רק לאחרונה ניתחתי אותו ולפי ההנחיות שנתתי לו הוא אמור היה להיות עדיין בבית במנוחה. אני לא לגמרי סגור על עוצמת הקול שבה שאלתי אותו: 'תגיד, מה אתה עושה פה?' ותוך כדי ריצה הוא ענה לי בטבעיות: 'דוקטור, אני עושה את מה שאני יכול. לא יותר. ואת זה אני כבר יכול'. האמת? כל הכבוד להחלמה המטאורית שלו ולהחלטה שלו לקחת את עצמו בידיים במהירות, להקשיב לאיתותים שהגוף שלח לו ולחזור לשגרת חייו", אומר ד"ר לידר, מומחה לנוירוכירורגיה ומנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה
במרכז הרפואי איכילוב.
בעיית הגב שבגללה נאלץ אולמרט לעבור ניתוח לא פשוט באה לידי ביטוי בכאב גב שהקרין לרגל. "ולא מדובר רק בכאב, אלא גם בחולשה קשה ברגל, כשבהדרגה השרירים בגף התחתון הידלדלו וממש ראו הבדל בנפח בין שתי הרגליים", מספר ראש הממשלה לשעבר. איכות חייו של אולמרט בן ה־75 נפגעה קשות. "התקשיתי לעלות מדרגות, לא יכולתי לרוץ, בקושי הלכתי למעשה, אני יכול להגיד שכבר קירטעתי, משכתי רגל", הוא מספר.
אהוד אולמרט. עבר ניתוח גב שהחזיר לו את היכולת ללכת(צילום: אבי מועלם)
רופא המשפחה שלו הפנה אותו להדמיות שונות - סי־טי, אם־אר־איי ופט־סי־טי, שבהן התגלה כי הוא סובל מהיצרות קשה בחוליות L3 ו־L4 שנמצאות בעמוד השדרה המותני. "עם התוצאות ביד פניתי לכמה רופאים ולא כולם ידעו מה לעשות עם האבחנה. באוקטובר 2019 הגעתי לאיכילוב, לד"ר לידר, שרק בדיעבד התברר לנו שאנחנו מתאמנים באותו חדר כושר", סיפר אולמרט.
ד"ר לידר ישב לדון עם המטופל בכל האופציות. "הסברתי לו שמכיוון שכבר התרחשה פגיעה עצבית, ספק אם ניתוח יוכל להועיל, אבל את ההחלטה השארתי לשיקולו", הוא מספר. אולמרט לא היסס. "היה לי ברור שאני הולך על ניתוח כי במצבי, עם הלחץ שהפעילה ההיצרות על העצב, הייתי בסיכון לשיתוק. ידעתי שניתוח יקפיץ את הסיכוי שלי לחזור לעצמי. בו במקום הודעתי לד"ר לידר שהולכים על ניתוח", הוא משחזר.
אבל עד ביצוע ההליך, חודש אחרי אותו מפגש, עבר אולמרט מה שעוברים אנשים רבים המיועדים לניתוחי עמוד שדרה: הוא קיבל שלל אזהרות והפחדות, מרביתן "עממיות" ולא רלוונטיות: שהניתוח מסוכן, שיש פוטנציאל לשיתוק ועוד. "בכל זאת לא היססתי", הוא מספר, "איכות החיים שלי הידרדרה ולא ככה רציתי לחיות. אני אדם פעיל ונמרץ ואת זה רציתי לפחות לנסות לשקם".
חזר לשגרת אימונים תוך חודש
בנובמבר 2019 התבצע באיכילוב הניתוח שהחזיר לו את איכות החיים, ובגדול. מאז שהשתחרר מהכלא ביולי 2017 אולמרט לא מתראיין. "אבל הפעם חרגתי מההחלטה ונעתרתי בגלל חשיבות הנושא", הוא מדגיש, "מהניסיון שלי אני מבקש להרגיע אחרים, מבוגרים יותר או פחות: אל תסכימו לירידה באיכות החיים שלכם ואל תיכנעו לכאב רק בגלל חשש מניתוח. תראו אותי. אני רץ מדי יום 18 קילומטר, לפעמים גם 21, ומרגיש נהדר".
אולמרט, ראש הממשלה ה־12 של ישראל, נכנס לתפקידו בשנת 2006 עם אשפוזו של ראש הממשלה המכהן, אריק שרון, שלקה בשבץ מוחי ושקע בתרדמת. כממלא מקום ראש הממשלה תפס אולמרט את כיסאו. שלושה חודשים אחר כך נערכו הבחירות ואולמרט, שעמד בראש מפלגת קדימה, הפך לראש הממשלה הנבחר.
לראשות הממשלה הגיע אולמרט, עורך דין בהשכלתו, אחרי שמילא שורה של תפקידים ציבוריים. בין היתר הוא כיהן כראש עיריית ירושלים, כהונה שהובילה להסתבכותו המשפטית ולהתפטרותו מתפקיד ראש הממשלה בשנת 2009. אולמרט נחשד בכמה וכמה פרשות, זוכה בכמה מהן, אולם הורשע בקבלת שוחד בפרשה שכונתה "פרשת הזרע". הוא ריצה 16 חודשי מאסר והשתחרר מהכלא ביולי 2017 לאחר ניכוי של שליש ממאסרו.
מאז שחזר להיות אדם חופשי מקפיד אולמרט על שגרת פעילות יומיומית הכוללת ריצה ואימונים בחדר כושר, שנקטעה בגלל הבעיה בגב. "הוא הגיע אליי, כאמור, כשהוא סובל מחולשה קשה בגף הימני, שכבר ניכר בו דלדול השריר. הוא גם סבל מכאבים קשים שנגרמו לו כתוצאה מלחץ עצבי", מתאר ד"ר לידר, "כל התופעות שהתגלו אצלו והכאבים שעליהם התלונן התאימו להגדרת הפיזור העצבי: עצב L3 ממוקם בעמוד השדרה המותני, ובהדמיה נצפתה היצרות קשה בנקב שממנו נובע עצב זה, שיוצא מעמוד השדרה לכיוון הרגל. מכיוון שהנזק העצבי במרבית מהמקרים אינו הפיך, השארתי בידיו את ההחלטה הטיפולית, ובו במקום הוא החליט על ניתוח".
חודש אחר כך, בחדר הניתוח, בגישה הזעיר פולשנית, שיחרר הרופא את העצב בעמוד השדרה. "הגישה הניתוחית הזו מאפשרת טיפול נקודתי ומדויק בעמוד השדרה, תוך פגיעה מזערית", מסביר הרופא, "עד לא מזמן ניתוח כזה חייב גם קיבוע, אבל הגישה הזעיר פולשנית השתכללה ומאפשרת כיום התמצאות טובה בהרבה באתר המנותח, כך שיש תוצאות טובות ללא צורך בקיבוע".
בשתי עבודות מחקר שביצע צוות המנתחים ביחידה לניתוחי עמוד השדרה באיכילוב בראשות ד"ר לידר, אשר מועמדות לפרסום בכתב עת מדעי יוקרתי, נסקר מעקב של שנתיים עד חמש שנים אחרי 170 מנותחי עמוד שדרה. "התוצאות של ניתוחים בגישה הזעיר פולשנית היו טובות יותר מאשר בגישה הפתוחה", הוא מספר.
בניתוח של אולמרט, שנערך תחת הרדמה כללית, המטופל שוכב על הבטן, המנתח מבצע חתך זעיר במרחק של שלושה סנטימטרים מקו האמצע של עמוד השדרה, כלי ניתוח זעירים מוחדרים דרך הנקב הקטן בין סיבי השריר לנקב שממנו בוקע העצב, ובעזרתם משחררים אותו בזהירות רבה.
"דרך המסך שמולי אני רואה את העצב חשוף ומשחרר את ההיצרות", מסביר ד"ר לידר, "אורך הניתוח הוא כשעה ואחרי מנוחה כבר רשאים המטופלים להתנייד".
"כבר ביום הניתוח קמתי על רגליי, ולמחרת כבר שוחררתי הביתה להמשך ההחלמה", מספר אולמרט, "השיפור היה הדרגתי, ותוך חודש וחצי כבר חזרתי לחדר כושר לאימון מלא ובהמשך גם לשגרת הריצות הארוכות שאני כל כך אוהב". *
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
