שתף קטע נבחר

מעלליו של הדינוזאור הנצחי רן ארז

מדינה שלמה עוקבת בנשימה עצורה אחרי התנהלותו של יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, שמהתל בהורים, בתלמידים, בשרים המתחלפים ובמשק כולו

 

מסיבת עיתונאים של ארגון המורים (צילום: מוטי קמחי)
רן ארז(צילום: מוטי קמחי)

התרגלנו מדי שנה, ערב פתיחת שנת הלימודים, להימורים הקבועים: תהיה שביתה, או שהשנה תיפתח ללא הפרעות. אבל השנה היא מיוחדת. חשבתם שבגלל הקורונה? כמובן, אבל לא רק. ההימורים השנה עברו לסופה, לאמור: מתי בדיוק תסתיים שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים, מתי בחטיבות הביניים ומתי בחטיבות העליונות.

 

 

מהלך נכון ומנהיגותי ביצע שר החינוך יואב גלנט כאשר הודיע חד-צדדית, בלי להמתין להסכמתם של מי שרגילים שעל פיהם יישק דבר – ראשי ארגוני המורים – על מועדי סיום שנת הלימודים. גלנט עשה זאת בתמיכת ארגוני ההורים וראשי השלטון המקומי, אשר ללא ספק מייצגים את הציבור הרבה יותר מאשר שני ראשי ארגוני המורים.

 

ועכשיו, עד יום שישי, נחיה במשחק הניחושים: אם השכל הישר ינצח או שהמשק כולו ייגרר, בתום תקופת הסגר שהביאה עלינו המגפה, ובתוך משבר כלכלי מהקשים שידעה המדינה אי-פעם, לעוד ימים ארוכים שבהם הילדים ייאלצו להיפרד מהמסגרות החינוכיות שאליהן שבו ממש לאחרונה, ליותר מחודשיים, וגם זה עד החגים.

 

ובכן, מדינה שלמה עוקבת שוב בנשימה עצורה אחרי מעלליו של יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, הדינוזאור הנצחי רן ארז, מי שעבר כבר לפני שנים את גיל היציאה לפנסיה, ושוב – תעשו את עצמכם מופתעים – מהתל בהורים, בתלמידים, בשרים המתחלפים ובמשק כולו.

 

מוטב לא להתבלבל מנחישותו כביכול: הכל דיבורים. ארז, כפי שדיווח אתמול בוועדת החינוך של הכנסת היו"ר ח"כ רם שפע, לא הופיע לפגישות, כולל לפגישה באוצר, למרות פניות חוזרות אליו שיצטרף ב"זום" לישיבת הוועדה. הוא מעדיף תמיד לשלוח אחרים במקומו, ולהימנע מהצורך להתמודד עם האמת, עם נציגי ארגון ההורים, עם יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס ודומיהם.

 

הוא מציג תמונה ורודה – המורים כבר עשו את שלהם, התלמידים בכלל לא יגיעו, נשקפת סכנה לבריאותם וקיימת "אווירת סוף קורס", כלשונו – וכהרגלו הוא תוקף את השר. ולצידו תמיד היועצת המשפטית הצמודה המלווה אותו שנים ארוכות, הרי איך יהיה "איש חינוך" בכיר כמוהו בלי ייצוג משפטי – כך או אחרת הוא ידאג להגיע לבית הדין לעבודה, מלווה ביועצים אסטרטגיים ולהקה נודדת המלווה אותו על חשבון מיסי החבר של המורים, שלרובם אין כלל מושג מתי מתקיימות בחירות לארגון.

 

אי אפשר לפטור מאחריות גם את מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן-דוד, שגם היא כמו ארז נופפה ידיה אל מול המצלמות והודיעה שהמורים לא ילמדו יום אחד נוסף מעבר למה שנקבע, ושאם חברי הארגון לא ילמדו – גם חברי ההסתדרות לא. בקיצור – דמויות חינוכיות למופת, שני התאומים הסיאמיים האלה. שום אחריות אינם מוכנים ליטול על עצמם בימים קשים אלה. האם הם מייצגים את המורים שהם מתיימרים לייצג?

 

עבודתם של המורים חשובה עד מאוד, ורובם עושים אותה מתוך תחושת שליחות אמיתית. לחלק ניכר מההורים של תלמידיהם כבר אין, וספק אם יהיה בקרוב, מקום עבודה. איפה הרגישות? איפה ההבנה והנכונות ליטול חלק במאמץ הציבורי? נראה ששוב נחכה ממש עד הרגע האחרון, ומאות אלפי הורים מותשים ימשיכו לתלות את תקוותם בבית הדין לעבודה כדי שלילדיהם תהיה מסגרת חינוכית מסודרת וכדי שהם יוכלו לשמור על מקומות עבודתם. כל אלה קוראים לשר החינוך היום: רוץ, גלנט, רוץ. אל תעצור.

 

  • לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות ערוץ הכנסת
לימור לבנת
באדיבות ערוץ הכנסת
מומלצים