46 נרצחים מתחילת השנה: "המצב בחברה הערבית יצא משליטה"
אחרי 12 מקרי רצח בחודש החולף, בחברה הערבית צמאים לתחושת ביטחון. האזרחים קוראים להנהגה הערבית לפעול יותר: "לרוצח צריך להגיד שהוא רוצח, לא לשתוק". בהנהגות המקומיות ובארגונים מאשימים את המדינה: "מגיעים לנשק בסוריה ובאיראן, אבל לא בלוד ובכפר קאסם"
"המצב בחברה הערבית יצא משליטת המשטרה והממשלה. כולם נכשלו במיגור הפשיעה". כך קובע קרוב משפחתו של תושב באקה אל-גרבייה, איהאב בידוסי, שנרצח בתחילת השבוע שעבר בעיר.
"היום לא דופקים חשבון ויורים אפילו לעבר שוטרים. איך המשטרה רוצה להגן על האזרחים כל עוד יורים עליה?", מוסיף קרוב המשפחה, שמותח ביקורת חריפה על האלימות הגואה בחברה הערבית.
באותו אירוע נפגעו עוד שני בני אדם – האחד באורח קשה והשני באורח בינוני. לדברי קרובי משפחתו של בידוסי וקרוביהם של הפצועים, הם נורו בזמן שיצאו לעבודה. המשטרה עדיין בודקת את הנסיבות וטרם עצרה חשודים.
מתחילת השנה נרצחו 46 אזרחים ערבים, מהם 12 בחודש החולף. עד כה, רק חמישה מהמקרים השנה פוענחו על ידי המשטרה. לשם השוואה, במחצית הראשונה של השנה שעברה נרצחו 33 אזרחים ערבים, ובסך הכל 94 נרצחו בחברה הערבית לאורך השנה. מתוך כל אלה - פועחנו 39 מקרים - שהם 41% בקירוב.
איש העסקים ג'לאל אבו חוסיין מבאקה אל-גרבייה, דמות מוכרת בחברה הערבית, מותח ביקורת על חברי ההנהגה הערבית. "איפה כל ראשי הרשויות וההנהגה הערבית? למה הם לא עושים הפגנות, צעדים אחרים? אנחנו צריכים להגיד לרוצח שהוא רוצח ולא לשתוק", אמר. "האלימות והפשיעה הפכו לשגרה בהרבה יישובים. בשבוע שעבר הייתי בהודנה בכפר ג'ת בעקבות רצח שני צעירים. חזרתי הביתה בשעה שתיים בלילה וקמתי אחרי מספר שעות רק כדי לשמוע על הרצח בבאקה".
לצד זאת, ראש העיר באקה אל-גרבייה, ראיד דקה, מדגיש דווקא את אחריות המדינה לפתרון המצב: "אנחנו כאזרחים, ראשי רשויות וחברי כנסת, צריכים לזעוק זעקת כעס ולדרוש טיפול באלימות. אסור לזלזל בעניין". לדבריו, המדינה פועלת בחברה הערבית בנושאים אחרים, כמו בנייה, אך לא מצליחה לפעול בעניין האלימות: "המדינה אישרה את חוק קמיניץ שמאפשר הריסת בתים בטענה שאין אישורי בנייה אבל בעניין הפשיעה אין חוקים ובינתיים התופעה ממשיכה לחסל עוד ועוד אנשים".
לדברי דקה, התושבים חוששים אך לא מקבלים מענה נוכח הסכנה לביטחונם האישי: "אני ראש עיר חצי שנה ולפני הבחירות הייתי שומע מהתושבים שהדבר הבסיסי שהם רוצים הוא ביטחון אישי. המדינה מסתכלת על האלימות ביישובים הערביים כאילו אין כלום, אבל זה לא מקובל. נמאס לנו והגיע הזמן שלא נוותר על טיפול מקצועי".
השייח כאמל ריאן ממרכז "אמאן", המרכז הערבי למאבק באלימות, טען כי "מדינה שהופכת את אזרחיה הערבים למונה לספירת מתים היא מדינה שמפרה את מחויבותה כלפי אזרחיה. אני רוצה לשמוע את תשובת המדינה כלפי מעשי 'הטבח' באזרחים הערבים. האם היא רוצה למגר את הפשיעה אבל לא יכולה או שהיא יכולה למגר את הפשיעה אבל לא רוצה?", הוא תהה.
לדבריו, למדינה אחריות גם על בעיית הנשק בחברה הערבית: "מותר לי להאשים את המדינה לא רק ברשלנות מקרית אלא בפשע רשלני מתמשך. המדינה מצליחה להגיע לנשק שבסוריה, בעיראק ובעזה אבל לא מצליחה לאסוף את הנשק שביפו, בלוד, בכפר קאסם או בכפר יאסיף".
לפי נתוני מרכז "אמאן", מתחילת השנה אירעו 15,000 תקריות אלימות בחברה הערבית, רובן במעורבות ירי. בשנה שעברה המרכז דיווח על 30,000 תקריות אלימות, אך במשטרה נרשמו 8,200 תקריות בלבד. "להערכתי התחמושת שיורים העבריינים בתוך היישובים הערביים משתווה לכמות התחמושת שיורה צה"ל באימונים לאורך השנה", העריך ריאן.
"אני תוהה ומתפלא מאין בא הנשק הזה. מאין משיגים תחמושת שתספיק לכל אירועי הירי? הנשק מכניס את החברה הערבית ל'נכבה שנייה' וכתוצאה מכך את החברה הישראלית כולה לאנרכיה שמסכנת את כולם", הוסיף.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל חוקרת כל מקרה רצח ביסודיות ובמקצועיות, תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם הרוצחים. חקירות תיקי רצח נמשכות עד לפענוחם ורק בשנה החולפת, המשטרה פענחה עשרות מקרים שהתרחשו בחברה הערבית. חלק ממקרי רצח שאירעו בחודשים האחרונים פוענחו, חלקם מצויים עדיין בחקירה, ובחלק האחר המשטרה עצרה חשודים ואנו נמשיך לפעול להעמיד לדין את כל העבריינים המעורבים במעשי רצח באשר הם.
"לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שאירועי ירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד סחר ושימוש באמצעי לחימה ומדי יום נתפסים נשקים ואמצעי לחימה בפעילות משטרתית יזומה. מתחילת השנה נתפסו יותר מ- 3,000 אמצעי לחימה שונים, נעצרו חשודים, והוגשו כתבי אישום רבים נגד המעורבים, מרביתם במגזר הערבי.
"נדגיש כי אכיפה איננה הדרך היחידה למיגור תופעות חברתיות פסולות. רק שינוי שורשי עמוק שיבוא מתוך החברה הערבית בישראל בחינוך, בתרבות, בשיתוף הפעולה עם המשטרה, בהוקעת נורמות פסולות ובפעולות אקטיביות של ההנהגה יובילו לשינוי המיוחל. המשטרה תמשיך ותשקיע מאמצים למלחמה באלימות הפנימית במגזר למרות כל הקשיים, תשתף פעולה עם כל גורם הנהגה שיהיה מוכן לפעול למיגור האלימות ולא תירתע, גם כאשר תוטח בה ביקורת שאולי היה ראוי שתופנה פנימה".
לפנייה לכתב/ת 
