אחרי נאום ההגנה של ניסנקורן: מערכת המשפט תיאלץ ללמוד לקבל ביקורת | פרשנות

נאומו התקיף של שר המשפטים אבי ניסנקורן במליאת הכנסת היום (ד'), שלאחריו, ניתן לומר, חסם בגופו הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי עניינים של שופטי העליון מהווה, כך נראה, מעין אתנחתא לקראת הבאות. למרות הגנתו הנחושה של ניסנקורן , נכונו לו עוד אתגרים רבים במהלך כהונתו: שלל התחקירים על אודות ניגודי עניינים של שופטים, מידע על "דילים", סחר-מכר מכוער בקידום ומינוי חלק מהשופטים - שחלקם מקורב לבכירים מהם - לא נכתבו "על הקרח". היום, בעידן של שקיפות, לא ניתן לפטור כל ביקורת בצווחות על הסתה לכאורה, התנכלות ו"השמדת שלטון החוק".

נתניהו נעדר, בליכוד תמכו וכחול לבן התנגדו: לא תוקם ועדת חקירה לשופטים

לכן, נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, צריכה להפגין מנהיגות ושקיפות מקסימלית ולא להסתתר מאחורי גבו שר שר המשפטים - יהא אשר יהא - כדי להגן על בית המשפט במהלך כהונתה.

השר ניסנקורן והנשיאה חיות(צילום: אלכס קולומויסקי, אורן בן חקון)

מיד לאחר ההצבעה היום (54 נגד מול 43 בעד), עלה לדוכן הנואמים ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) וחברו לקואליציה של ניסנקורן (כחול לבן). חודש לאחר הקמת קואליציית הפיוס - עלה קרעי והבטיח שלא לקבל את הפסד הימין בהצבעה. למרות התוצאה המאכזבת עבורו, הוא וחבריו לימין, כך נראה, ימשיכו לעשות הכול כדי לנתץ את מערכת המשפט הישראלית - כשעיקר החיצים מופנה כלפי שופטי העליון.

ההצבעה על הקמת ועדת החקירה לניגודי עניינים של שופטי העליון היא רק אקורד אחד מני רבים במתקפה הקשה שמנהל הימין נגד שלטון החוק. ההצעה נועדה לקעקע את מוסדותיה הדמוקרטיים של ישראל ואת שומרי הסף שלה, כשהדגש הוא הכרזת מלחמה נגד הפרקליטות ובראשה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שהגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וכן מנע ממנו באחרונה קבלת מתנה בסך של 10 מיליון שקל למימון משפטו. באותה נשימה ניתן לציין כי המערכה היא גם נגד מערכת המשפט העצמאית שתנהל את משפטו של נתניהו - ואף עשויה לסכן את המשך כהונתו.

נתניהו וגנץ(צילום: רויטרס)

יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד וח"כ משה (בוגי) יעלון(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בלט בתמיכתו. השר יואב גלנט(צילום: יריב כץ)

נתניהו אמנם לא נכח בהצבעה, אך רוחו שרתה והוא ודאי עקב אחריה מחדרו - קומה אחת מתחת לאולם המליאה. כמו כן, רוב השרים לא נכחו גם הם בהצבעה. בלט בתמיכתו שר החינוך יואב גלנט, שלו חשבון ארוך עם מערכת המשפט, שכשזכור מנעה ממנו את כהונת הרמטכ"ל בשל פרשת הקרקעות.

ועדת חקירה לשופטים - מהלך נמוך, משפיל ומבזה

בנוסף, גם ח"כ גדעון סער (ליכוד) תמך בהצעה. סער, נזכיר, היה בעבר המתמחה של פרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, והיועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר. גם ח"כ הטרייה אוסנת הילה מארק - חברתה האישית של רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, שראש הממשלה "משח" לכהונה עתידית כחברת הוועדה לבחירת שופטים ואף עיגן זאת בהסכם קואליציוני - תמכה בהצעה.

איילת שקד ואוסנת הילה מארק(צילום: יריב כץ, יואב דודקביץ')

מי ששמו מעוגן בהסכם הקואליציוני והיה חבר בוועדה לבחירת שופטים הוא צבי האוזר (כחול לבן) - והוא נעדר מההצבעה גם כן. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד (הימין החדש) תמכה. שקד, יותר מכולם בכנסת, יודעת מה פירוש הקמת ועדת חקירה שכזו: אין מדובר בעניין נקודתי של בחינת ניגודי עניינים של השופטים, אלא בהבאת שופטי העליון ו'/או הנשיאה אסתר חיות לכנסת, תוך כיסויים בנוצות ובזפת וכן "חקירתם" על אודות פסקי הדין שנתנו. מדובר במהלך נמוך, משפיל ומבזה מאין כמותו.

מערכת המשפט בישראל אינה מושחתת בשום פנים ואופן. רובו המכריע של שופטי ישראל הם ערכיים וחרוצים. עם זאת, ראשיה מסרבים במשך שנים לקבל ביקורת - לעתים מוצדקת - ואינם מוכנים לתקן את טעויותיהם או להדיח שופטים.

כך למשל, ראשי מערכת המשפט גם אינם מוכנים לראות את כמות השופטים המתוסכלים שקידומם נעצר, לא אחת רק בשל העובדה שאינם מקושרים לצמרת הבוחרת. בצר להם, הם פונים לפוליטיקאים שמנצלים את מצוקתם כדי לנגח את המערכת כולה. חיות, כמי שכפאה שד, פרסמה לפני שבוע את רשימת ניגודי העניינים של שופטי העליון ובספטמבר תושלם הרשימה עם פרסום ניגודי העניינים של כלל השופטים.

בנאומו היום, הצביע ניסנקורן על הדבר האמיתי והחשוב שאליו יש לכוון את הזרקור: המשברים הבריאותיים והכלכליים שוברי הלב. עם זאת, הוא לא השמיט את המשבר הנוסף שקשה עד בלתי אפשרי להסתיר - המשבר החוקתי שמתעצם והולך בשל נחישותם של גורמים מרכזיים בישראל למוטט את הדמוקרטיה.