מצוננים? אולי יש לכם פוליפים באף
רבים מכירים את ההרגשה של "אף סתום" באופן תמידי, אבל מתעלמים מכך. מתי מצב כזה עלול להעיד על פוליפים באף - ומה ניתן לעשות כדי לטפל? האזינו לפודקאסט
בשיתוף סאנופי
כשאנחנו עומדים מול המראה כולנו רואים אותם דברים - סנטר, פה, מצח, עיניים, אף - אבל אם תשאלו כל רופא אף-אוזן-גרון מה נמצא במרכז הפרצוף, סביר להניח שתקבלו את התשובה - בניין רב קומות, וזה מפני שמבחינת אותם מומחים האף הוא הרבה יותר מאשר מה שנראה על פני השטח. למעשה, האיבר הבולט במרכז הפנים שלנו - שהוא לא יותר מרקמת סחוס - היא רק חלק ממבנה מורכב הרבה יותר שנמצא בתוך הפנים עצמם.
"לאף יש מספר תפקודים", אומר ד"ר מאיר ורמן, מומחה לאף-אוזן-גרון ולניתוחי ראש-צוואר, "החלק הפנימי של האף נרחב, ויש בו הרבה מרכיבים - מרכיב של נשימה, של סינון האוויר שנשאף, מרכיב של הגנה של מערכת החיסון, ושל חוש ריח. כל הדברים האלו נכנסים לתפקוד של האף".
לרוב, הסימן הראשון לכך שאנחנו מצוננים הוא כשהאף שלנו נסתם, היכולת להזרים דרכו אוויר נפגעת וחוש הריח יוצא לחופשת מחלה. הצטננויות אלו נוטות לחלוף כלעומת שבאו, אבל יש מי שהאף שלו "סתום" תמידית.
"ברגע שאתה מכניס את האנדוסקופ או את המצלמה לתוך האף נגלה לך עולם שיש לו בעצם שלוש קומות (קונכיות)", מסביר ד"ר ורמן בפודקאסט "לעומק הרפואה", "הקונכיה התחתונה בעיקר אחראית על הנשימה שלנו. אם היא מתנפחת יהיה לנו קושי נשימתי. הקונכיה העליונה בעיקר אחראית על חוש הריח".
כשאנחנו נושמים, כ-50% אחוזים מהאוויר עובר על רצפת האף, בין מחיצת האף לבין הקונכיה התחתונה, כ-20-30% מהאוויר עובר בין הקונכיה התחתונה לקונכיה האמצעית; וכ-20% הנותרים עוברים בין הקונכיה האמצעית לעליונה.
לדברי ד"ר ורמן, לאף תפקיד חשוב גם בתנאי מזג אוויר קשים. בחורף קיצוני האוויר הקר שנשאף הופך חם ולח בדרכו אל דרכי הנשימה התחתונות.
ולאף יש סוד נוסף. מחקר משנת 1995 גילה שהאף מייצר גז שמגן עלינו - ניטריק אוקסיד (Nitric oxide): "זהו גז שנמצא באופן תקין במערכת האף והסינוסים שלנו, ויש לו אפקט מדהים - מצד אחד הוא קיים בריכוזים מאוד מאוד גבוהים בתוך הסינוסים שלנו ושומר על הגוף שלנו מפני חיידקים. מהצד השני בריכוזים מאוד מאוד נמוכים - הוא יורד לתוך דרכי נשימה תחתונות אל הריאות ושם יש לו אפקט שמגן על דרכי נשימה תחתונות".
לפיכך, ברור כי החשיבות של האף לא מסתכמת "רק" בלהכניס ולהוציא אוויר. מדובר באיבר שמשפיע באופן ישיר על חסינותנו. "ברגע שיש לך משהו באף, שזה נקרא סטזיס, ברגע שמשהו באף תקוע, מיד מצטברים עליו חיידקים והוא הופך להיות משהו שהוא פתולוגי, שהוא לא תקין", מסביר ד"ר ורמן, "ההסתמנות הראשונה של פוליפים באף זה ירידה בחוש הריח, חסימה אפית ולעיתים נזלת.
"שלושת הסימנים האלה הם לעיתים מאוד 'מוזנחים' אצל הבן אדם, כי הוא אומר אני חסום דרך האף, או.קיי. אני קצת מצונן. וה'צינון' הזה ממשיך שבוע-שבועיים, ולעיתים חודש, ולעיתים שנה. לעיתים קרובות אני רואה אנשים שבאים אלי כי הם ״מצוננים״ שלוש שנים".
מה זה בעצם פוליפ?
"במילה אחת - דלקת. יש השערה שהיא נגרמת ממספר מנגנונים. למשל יכול להיות שיש בעיה אנטומית מבנית. מנגנון שכיח אחר הוא מנגנון אלרגי. יש הרבה אנשים עם פוליפים שיש להם רקע אלרגי. לא כל בן אדם אלרגי יהיו לו פוליפים, אבל להרבה מהאנשים שיש להם פוליפים אתה מוצא אלרגיה באף".
אז מה עושים?
באופן עקרוני, בארסנל של ד"ר מאיר ורמן יש שתי מחלקות עיקריות - תרופות מחד, וכלים ניתוחיים מאידך.
"הדבר הראשון החשוב הוא שטיפות מי מלח", מסביר ד"ר ורמן, "מי המלח בעצם גורמים לאותם אזורים של סטזיס להשתחרר. האם הם מקטינים את הפוליפים - לא. תרופות יכולות להקטין את הפוליפים או לעצור את ההחמרה. את התרופות במצבים כאלו אפשר לחלק לשתי קבוצות - סטרואידים או תרופות נגד דלקת שהן לא סטרואידים (NSAIDS).
"טיפול חדשני בפוליפים נקרא נוגדנים מונוקלונליים (monoclonal antibodies). הם נוגדנים שנוצרו במיוחד נגד תאי דלקת ספציפיים. חוץ מזה, ישנה הזרוע השנייה בטיפול והיא הזרוע הניתוחית שבה אנחנו מסירים את הפוליפים כדי שתהיה זרימה פיזיולוגית ככל שניתן".
המסקנה החשובה שעולה מדבריו היא שאף "סתום" תמידית הוא לא מצב שיש להשלים איתו. מעבר לחוסר הנוחות הגדול שהמצב מביא איתו, ההשלכות כוללות גם פגיעה בחסינות הגוף שלנו בכלל, וחסינות דרכי הנשימה שלנו בפרט. אם הצינון לא עובר כעבור שבועות ספורים, כדאי ללכת לבקר רופא ולא לשכוח מסכה.
בשיתוף סאנופי
לפנייה לכתב/ת 
