תמ"א 38 אושרה חרף התנגדות עיריית עכו

הוועדה המחוזית אישרה ליזמית להוסיף קומות על קו בניין אפס ללא מרווח בין מגרשים גובלים. עתירה שהגישה הוועדה המקומית נדחתה בביהמ"ש

עו"ד עמרם נהרי | פסקדיןפורסם: 28.07.20 , 15:54

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נתן לאחרונה אור ירוק למיזם חיזוק לפי תמ"א 38 בעכו למרות התנגדות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שטענה כי הפרויקט המתוכנן חורג מקווי הבניין המותרים בתוכנית המתאר. השופטת תמר נאות פרי קיבלה את עמדת היזמית והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז צפון, שלפיה גם תמ"א 38 וגם התוכנית המקומית מאפשרות להוסיף על המבנה המסוים קומות בקו האפס ללא מרווח בין המגרשים הגובלים.

הוועדה המקומית דחתה בשנה שעברה בקשה שהגישה היזמית "ב.מ.מ. פרויקט" להיתר תמ"א 38 מסוג חיזוק בבניין בן חמש קומות ברחוב בן עמי בעכו. הסיבה הייתה שהיזמית ביקשה להוסיף 2.5 קומות בהתאם לקווי הבניין הנוכחי – קווי אפס – והוועדה קבעה כי הדבר בלתי אפשרי לפי תוכנית המתאר שמחייבת שמירת מרחק של שני מטרים לפחות בין המבנים שגובלים בצדדים.

לאחר שהוועדה המחוזית קיבלה ערר שהגישה היזמית ואישרה את הפרויקט, פנתה הוועדה המקומית בעתירה לבית המשפט. הוועדה טענה להשלכות רוחב חמורות כיוון שמתן היתרים לתוספות שחורגות מהתכנון המקומי עשוי לגרום לצפיפות ולפגיעה במרקם העירוני. עוד היא טענה כי מדובר בהיתר שלא סותר רק את התוכנית המקומית אלא גם את הוראות תמ"א 38 שמחייבות שמירה על מרחק צדי מינימלי של ארבעה מטרים.

(צילום: Shutterstock)

הוועדה המחוזית והיזמית (המשיבות) טענו כי אין סיבה להתערב בשיקול הדעת התכנוני והמקצועי של הערכאה התכנונית הבכירה. מכל מקום, לשיטתן הוועדה המקומית פירשה את התוכנית בצורה שגויה, שכן היא קובעת במפורש שאפשר לבנות על קווי הבניין הקיים כשמדובר במבנה שהוקם לפני שאושרה. יותר מזה, במקרה אחר הוועדה עצמה סברה שהדבר אפשרי ואישרה בנייה דומה.

לגבי תמ"א 38 נטען כי גם בה נקבע שאפשר לבנות תוספת למבנה שנבנה על קו צדי "אפס". עוד לטענת המשיבות, הסעיף שמחייב שמירת מרווחים מתייחס להרחבת קומה ולא לתוספת, ובכל מקרה הוא מתיר לאשר חריגה כל עוד הפרויקט לא גורם לפגיעה תכנונית או אדריכלית.

השופטת תמר נאות פרי קבעה כי מאחר ששתי האפשרויות הפרשניות של הוועדות מתיישבות עם נוסח תוכנית המתאר, היא לא מצאה לנכון להתערב בהחלטת המוסד הבכיר. בהקשר הזה הדגישה השופטת כי התערבות בית המשפט בהחלטות תכנוניות-מקצועיות מוגבלת למקרים שבהם הן שגויות מהיסוד, לא חוקיות או לא הגיוניות בעליל – וזה לא המצב.

השופטת ציינה כי קריאה כוללת של התוכנית מעידה כי היא בהחלט מאפשרת להתאים תוספת בנייה לקו בניין קיים כשמדובר במבנים שנבנו לפני אישורה, ועובדה שהוועדה עצמה אישרה בנייה ללא מרווח צדי בפרויקט דומה.

גם תמ"א 38, הוסיפה, מאפשרת בנייה צמודה במקרים מסוימים – אם אין סתירה לתוכנית מתאר ארצית או אם מדובר בתוספת שתואמת את קו ההיקף של הקומה התחתונה. השופטת אף קיבלה את הטענה שהחיוב לשמור על מרחק מינימלי חל רק כשמתבצעת פעולה של הרחבה. מכל מקום, גם בהנחה שמדובר בהוראה שחלה על כל סוג של בנייה – מהנדס הוועדה עדיין רשאי לאשר חריגה.

לאור הדברים האלה, העתירה של הוועדה המקומית נדחתה. השופטת החליטה שלא לחייב אותה בהוצאות לוועדה המחוזית אבל ליזמית היא תשלם 10,000 שקל.