ראיד מחאמיד, המואזין הראשי של יפו, מתעורר בכל יום בארבע לפנות בוקר. הוא מתלבש ויוצא מביתו לכיוון מסגד נוזהה שבשדרות ירושלים, שם הוא עומד מול המיקרופון וקורא את קריאת המואזין: "התפילה עדיפה על השינה", כדי לעודד את המאמינים להגיע למסגד ולהתפלל.
אתה באמת מסכים עם האמירה הזו? יש בקרים שאתה קם ואומר לעצמך "השינה עדיפה על התפילה"?
"תשמע, אני בן אדם", הוא אומר בחיוך. "לפעמים אני לא קם לתפילה וזה ממש כואב לי. אני משתדל ב-99 אחוז מהפעמים לקרוא את הקריאה בעצמי".
3 צפייה בגלריה
כמו זמר מול קהל גדול. ראיד מחאמיד
כמו זמר מול קהל גדול. ראיד מחאמיד
כמו זמר מול קהל גדול. ראיד מחאמיד
(צילום: ירון שרון)
למקרה שתהיתם, בכל פעם שאתם שומעים מואזין, זה מאה אחוז לייב. זה לא שהוא יכול להפעיל הקלטה מיוטיוב וללכת לישון. "הרבה אנשים בארץ חושבים שזו הקלטה, זה מאוד מעליב אותי", מספר מחאמיד, שקולו מועבר לשני מסגדים נוספים ביפו. "אני כמו זמר שמופיע למאמינים בקהילה שלי. אני חייב לתת להם את הדה בסט".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
המקום שבו מחאמיד נמצא עכשיו - איש דת בכיר בקהילה המוסלמית ביפו - גם קרוב וגם רחוק מהמקום שבו התחיל. הוא חי ביפו רוב חייו, אבל גדל בבית חילוני. "להורים שלי לא היה קשר לדת", הוא נזכר. "אבל בעג'מי הייתי שומע את המואזין וזה משך אותי. בתור ילד הייתי עולה לגג ומחקה אותו, קורא בעצמי את הקריאה. עם השנים הבנתי שיש לי קול יפה והתחלתי להגיע למסגדים ביפו ולבקש מהמואזין לכרוז במקומו", הוא מספר.
היום השירה היא דבר כמעט אגבי עבור מחאמיד, משהו שיוצא מתוכו חמש פעמים ביום ומגיע לעשרות אלפי אנשים, אבל הוא עוד זוכר את הפעם הראשונה שבה שימש כמואזין. "זה היה ב-1993, הייתי בן 19. באתי למואזין ממש כאן במסגד ואמרתי לו, 'יש לי קול יפה, תשמע אותי. אם לא תאהב את הקול שלי, תעשה מה שאתה רוצה'. הוא פתח לי את הרמקול והתחלתי. אני זוכר שרעדו לי הרגליים. יפו מורכבת מ-20 אלף מאמינים מוסלמים. אני כמו זמר שמופיע מול קהל גדול, מכאן, מהחדר הקטן שלי".
3 צפייה בגלריה
מתפללים במסגד נוזהה
מתפללים במסגד נוזהה
מתפללים במסגד נוזהה
(צילום: ירון שרון)
בתור איש דת, מחאמיד לא יכול להאזין כיום למוזיקה חילונית, אבל ההשפעות והמוזיקה שהוא זוכר מילדותו דווקא מפתיעות. לצד התשובות הברורות - אום כולתום, פיירוז ועבד אל וואהב, בולט עוד שם אחד: יגאל בשן. "גדלתי על השירים שהוא ביצע, הפתיחים של כל מיני סדרות מצוירות, נילס הולגרסון למשל", הוא מפתיע. "תשמע, אני חלק מהחברה הישראלית. גדלתי על קישקשתא ועל רחוב סומסום".
3 צפייה בגלריה
(צילום: ירון שרון)
קולו של המואזין לא אהוב על כולם. בעבר נעשו ניסיונות לחוקק בישראל חוק שיגביל את הווליום בטענה שהוא מפריע לשנתם של תושבים.
מה אתה חושב על אנשים שמתלוננים על הרעש שעושה המואזין?
"שמע, מסגדים היו פה לפני אלפיים שנה. אתה לא יכול לבוא לגור ביפו ולהתחיל להתקשר לעירייה או למשטרה ולהגיד שזה מציק לך. לא אדוני. זה חלק מהרוחניות של האיסלאם. ואם חוק המואזין יעלה שוב, זה יהיה מאוד מסוכן ומאוד רגיש".
מה אם הוא יעלה שוב?
"אני לא אבצע אותו".