רוכשים חיכו 9 שנים למעלית – החברה תפצה

זוג שקנה דירה בי-ם נאלץ כמעט עשור לעלות הביתה ברגל, ועד היום הם סובלים מפגמים בטיחותיים ואסתטיים. "הוריזן גולד" תשלם כ-117 אלף ש'

עו"ד ארז הימן | פסקדיןפורסם: 20.08.20 , 15:28

חברת הבנייה "הוריזן גולד השקעות ופיתוח" חויבה לאחרונה לשלם כ-117 אלף שקל לזוג שרכש ממנה דירה בירושלים לפני 14 שנים. שופטת השלום בירושלים דורית פיינשטיין פסקה את הפיצויים בעקבות ליקויי בנייה אסתטיים ובטיחותיים בדירה ועיכוב של יותר מתשע שנים בהתקנת מעלית בבניין.

בהסכם משלים להסכם המכר שעליו חתמו בני הזוג עם כניסתם לדירה ב-2009 התחייבה הוריזן לפצות אותם ב-127 אלף שקל על איחור של שנה במסירה, לבנות מעלית בבניין בתוך שנה ולוותר על תשלום עבור שינויים שביצעה לבקשתם.

מהצד השני הרוכשים ויתרו על זכותם לפיצוי על ליקויים מסוימים שאותרו בדירה אבל עם זאת נקבע כי החברה עדיין תהיה מחויבת להוראות חוק המכר (דירות) בעניין תקופת הבדק והאחריות.

(צילום: shutterstock)

חמש שנים לאחר מכן הגישו הרוכשים תביעה שבה טענו להפרת הסכמי המכר והמסירה וחוק המכר, בין היתר עקב ליקויים חמורים שהתגלו בדירה לאחר המסירה ואי-התקנת המעלית. הם דרשו לחייב את החברה בפיצויים של כ-200 אלף שקל עבור עלות התיקונים, ירידת ערך ודמי שכירות לתקופת העבודות. בנוסף כללה התביעה סעדים נוספים בהם פיצויים על הטרחה ועגמת הנפש שנגרמו להם.

תוך כדי ניהול ההליך השלימה החברה את התקנת המעלית תוך שהבהירה כי עשתה זאת רק "כדי להוריד את רמת האלימות בתיק".

החברה טענה כי התביעה בעניין הזה הייתה קטנונית כיוון שהרוכשים גרים בקומה שנייה ויכולים להסתדר גם בלי מעלית. מעבר לכך, היא הבטיחה לבנות אותה מתוך בטחון שתשלים בניין בן 5 קומות אבל הקומות העליונות עדיין לא נבנו בעקבות עיכובים של מוסדות התכנון והחוק לא מחייב להתקין מעלית בבניין בן שתי קומות. לגבי הליקויים היא טענה שנותרו בדירה פגמים שעלות התיקון שלהם מסתכמת ב-19,500 שקל בלבד.

החברה לא הסתפקה בכך והגישה תביעה נגדית שבה דרשה מהתובעים פיצויים של 27 אלף שקלים על שימוש בחנייה ששייכת לה ולסלק מזגן וגוף חימום שהתקינו בגג ובמרפסת.

השופטת דורית פיינשטיין החליטה לקבל את התביעה של הרוכשים בחלקה לאחר שמהנדס שמינתה כמומחה מצא בדירה ליקויים אבל לא חמורים כמו שטענו.

היא ציינה כי למעט ליקויי בטיחות במרפסות יתר הליקויים בעיקר אסתטיים ועלויות התיקון מסתכמות ב-45,620 שקל. בנסיבות אלה היא החליטה שתוספת של 7,000 שקל פיצויים על עוגמת נפש הולמת את האכזבה והטרחה שנגרמו לרוכשים ואין צורך בדמי שכירות כיוון שהתיקונים לא מצריכים פינוי.

באשר למעלית, השופטת מצאה את טענות החברה מקוממות והבהירה כי לא היה כל מקום להתייחס לרוכשים קטנוניות על כך שהם עומדים על זכותם ליהנות ממעלית בבניין. השופטת קבעה כי ההתחייבות בהסכם לא הייתה מסויגת למספר הקומות שייבנו וכי החוק לא נועד לגרוע מההתחייבות החוזית של החברה. לפיכך השופטת חייבה אותה לפצות את הרוכשים ב-300 שקל לכל יום איחור בהתקנת המעלית.

בהמשך השופטת דחתה את התביעה הנגדית תוך שקבעה כי הדרישה להסרת המתקנים נבעה ממניעים זרים והחברה לא הוכיחה שהרוכשים השתמשו בחנייה שלה. בסיכומו של עניין הרוכשים זכו בפיצויים של 85,320 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות של 32 אלף שקל.