מלקטוז ועד גלוטן - על ההבדל בין אלרגיה לרגישות, ואיך בונים תפריט מותאם
רגישות לרכיבי מזון מסוימים היא תופעה נפוצה למדי עם תסמינים במערכת העיכול ובמערכות אחרות בגוף. העולם מתקדם בצעדי ענק לתזונה מותאמת אישית, המבוססת על גנטיקה והרכב חיידקים אינדיבידואלי, לרבות התייחסות לרמת הרגישות למזון כלשהו, אולם שיטות אלה נמצאות עדיין בראשית הדרך. למרות זאת, אם אתם חושדים שיש לכם רגישות, ניתן לנסות לאבחן את המצב ולהבין איך להתאים את התפריט לרגישות שלכם
המחקר המדעי בתחום התזונה כבר מבין היום שלכל בן אדם יש פרמטרים שונים - החל מגנטיקה ועד הרכב חיידקים במעיים - המשפיעים על התזונה האופטימלית והנכונה ביותר עבור כל אחד.
כבר היום ניתן לראות מגמה של תזונה מותאמת אישית, אך התחום נמצא עדיין בחיתוליו. "בעתיד לכל אחד תהיה התאמת המלצות תזונתיות מאוד אישיות בהתבסס על הרכב גנטי, חיידקי הגוף ועוד", אומרת גלית שניר, דיאטנית קלינית ויועצת בתחום התזונה לחברת תנובה. "לעת עתה אנחנו רק בתחילת הדרך. מה שאפשר לדעת בוודאות כבר עכשיו הוא שיש שוני בין אנשים ויש מזונות מסוימים משפיעים לרעה (או לטובה) באופן אינדיבידואלי. "התגובות הן לרוב במערכת העיכול, אבל לא רק שם", לדברי שניר.
אם כן, מהם הרכיבים התזונתיים שמעוררים רגישות אצל אנשים? מה ההבדל בין אלרגיה לחלב לבין רגישות ללקטוז? וכיצד ניתן להשלים את התפריט במקביל לזיהוי ולטיפול ברגישות שלכם למזון מסוים?
רגישות היא לא אלרגיה
חשוב להדגיש שרגישות ללקטוז, לגלוטן או לכל מזון אחר, היא לא אלרגיה. אלרגיה היא מצב נדיר יחסית המזוהה כבר מגיל צעיר מאוד בהנקה, או כשהפעוט נחשף למזונות מסוימים המעוררים תגובה מיידית. "למשל, אלרגיה לחלב היא מצב בו הגוף מגיב לחלבון החלב", מסבירה שניר. "אלרגיה שכזו נמצאת באחוזים נמוכים מאוד ולעתים היא חולפת עם הגיל, מאפייניה העיקריים הם שבחשיפה אפילו קלה מאוד או רק במגע, היא עלולה להוביל למצבים מסכני חיים. לכן לפעוטות עם אלרגיה כזו אסור לאכול או לשתות חלב ומזונות המכילים חלב".
רגישות ללקטוז - איך מאבחנים והאם צריך לוותר על מוצרי חלב?
בניגוד לאלרגיה, רגישות ללקטוז אינה מצב מסכן חיים, זו רגישות לסוכר החלב ולא תגובה לחלבון והיא מהווה תופעה שעשויה להתפתח עם הגיל. חלב אם מכיל בעצמו לקטוז ולכן נדיר עד מאד שניתקל ברגישות ללקטוז בקרב תינוקות או פעוטות. גם בקרב ילדים פחות נראה אותה, כאשר היא עשויה להופיע בעיקר בגילאים מבוגרים יותר. ברוב המקרים התופעות יהיו קשורות למערכת העיכול - כאבי בטן ונפיחויות הם התסמינים הנפוצים. "רגישות יכולה להוביל לכאבים ואי נוחות מאוד לא נעימה, ואף אחד מאיתנו לא רוצה לסבול את זה", אומרת שניר.
האבחון פשוט למדי, ולרוב מבוצע עצמאית. "אפשר להגיע למצב של ביצוע של אבחון רפואי, אך לרוב לא מגיעים לצורך בכך. ברוב המכריע של המקרים האדם יחשוד ברגישות מראש בשל תגובה שהוא חש כתוצאה מצריכת מזון מסוים". אחרי הצפת החשד, מוציאים את המרכיב החשוד מהתפריט, ובודקים לאחר מספר שבועות האם ההרגשה השתפרה. "בכל מקרה, חשוב לדעת שרגישות ללקטוז מאופיינת בטווח רחב, ולא 'אפס או אחד'. יש כאלו עם רמת רגישות נמוכה, ויש כאלו מאוד רגישים שאפילו קצת חלב בקפה יכול לגרום לאי נוחות".
שניר מוסיפה גם כי "אם אין לכם רגישות כלשהי, אין טעם להוריד לחלוטין רכיב מהתפריט רק כי 'מישהו אמר לי שקיימת רגישות כזו', אלא כדאי לבדוק זאת". במקרה של לקטוז, למשל, הירידה בצריכה של מוצרי חלב כתוצאה מחשש לא מבוסס לרגישות עשויה לגרום לחוסרים בתזונה לדוגמא בסידן, ו-ויטמין 12B שחלב ומוצריו עשירים בהם".
חדשות טובות לרגישים: יש מוצרי חלב בלי לקטוז בכלל, וגם מוצרים דלי לקטוז
עבור מי שחשב שעליו לנטוש את מוצרי החלב ישירות אחרי הגילוי על רגישות ללקטוז, כדאי לדעת שיש מוצרי חלב בלי לקטוז כלל, כמו גבינה צהובה. "אפשר להבין האם יש במוצר לקטוז על פי שורת הפחמימות בטבלה התזונתית", מסבירה שניר. "אם אין תוספת של סוכר למוצר, אז הפחמימות מקורן בעצם בלקטוז, שהוא הסוכר של החלב". כלומר, בחלב רגיל כל הפחמימות שוות ערך ללקטוז. "בגבינה בולגרית מסורתית או צהובה תראו שיש אפס או ערך נמוך מאד של פחמימות - כלומר, אין כמעט לקטוז. גם בקוטג' יש מעט לקטוז". המשמעות היא שגם מי שרגיש ללקטוז לא צריך לוותר על מוצרי חלב בכלל, אלא לבדוק היטב את הרכיבים והסימון התזונתי שלהם.
"יש גם מוצרים שפירקו את הלקטוז בהם כדי להפוך אותם לדלי לקטוז", אומרת שניר. "חלב דל לקטוז, למשל, מיוצר בכוונה עבור מי שרגיש ללקטוז, במוצר זה הלקטוז מפורק וכתוצאה גם קצת יותר מתקתק מבלי שנוספה כל המתקה וכמות הלקטוז הינה כעשירית מהכמות בחלב רגיל".
ומה בדבר גלוטן?
"רגישות לגלוטן, לעומת זאת, היא רגישות די חדשה, שפעם לא דיברו עליה כמעט, אשר התסמינים העיקריים שלה הם נפיחות בבטן ועוד תופעות שקשורות למערכת העיכול", אומרת שניר. מדובר ברגישות נדירה יותר מרגישות ללקטוז, למרות שיש הרבה אנשים שחושבים שיש להם אותה.
גם במקרה זה, מוציאים את כל המאכלים עם הגלוטן – חיטה, שעורה, קמח כוסמין (שהרבה חושבים שאין בו גלוטן אבל יש בו). "בעיקרון מוציאים את כל מהשיש בו גלוטן, ובודקים האם זה משפר את המצב, האם הנפיחות בבטן יורדת וההרגשה טובה יותר", מסבירה שניר.
ההשלמה התזונתית: לצרוך פחמימות ממקור אחר, ובעיקר לשמור על איזון
לכל מי שמוריד גלוטן, צריך לשאוף להשלמה מבחינת פחמימות, ולכן כדאי לבחור בפחמימות שאין בהן גלוטן, כמו אורז מלא, קינואה, כוסמת או עדשים וקטניות.
"לפעמים אנשים מורידים גלוטן מהתפריט כדי להוריד במשקל וזה אכן יכול להצליח משום שמורידים הרבה מוצרים מבוססי-קמח. אבל זה לא מומלץ אם אין רגישות", אומרת שניר.
בנוסף, היום יש הרבה תחליפים של לחמים ופסטות ללא גלוטן, כך שחשוב להבין ששיטה זאת תעבוד רק אם נמנעים באמת מכל הדברים האלו. "בכל מקרה צריך לשמור על תפריט מאוזן, לקחת סוגי פחמימות יותר מלאים, כמו קינואה, קטניות או אורז מלא".
אופציה נוספת ובריאה היא להחליף את הפחמימות בירקות. "אפשר להכין בצק לפיצה מכרובית, לחם טחינה ", מציעה שניר. "אם שומרים על איזון של דגנים וירקות – התפריט יהיה בריא".
רוצים עוד טיפים? היכנסו למתחם "בית בריא">>
