בגלל 15 ס"מ: רוכשי דירה יפוצו ב-100 אלף ש'

זוג שקנה נכס חדש טען שעליית הגג נבנתה עם תקרה נמוכה מזו משהובטחה. נדחתה טענת הקבלן והיזמית, שלפיה האדריכלית אחראית למחדל

עו"ד רונן ליבוביץ | פסקדיןפורסם: 12.09.20 , 08:40

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי דירה נגד החברות "משהב" ו"תורג", ולפיה גובה התקרה בעליית הגג נמוך מהגובה שהוצג להם בתוכניות. השופטת תמי לוי יטח קבעה שהתובעים יפוצו ב-100 אלף שקל על ירידת ערך, עוגמת נפש וליקויים נוספים.

התובעים סיפרו שרכשו דירה בקריית שמואל מחברת משהב במרץ 2013. לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים מונה מהנדס כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיבחן את הליקויים בדירה ואת טענת התובעים לירידת ערך.

המומחה קבע כי הגובה הפנימי בקומת עליית הגג נמוך בהפרשים של עד כ-15 ס"מ. הוא הוסיף כי הפער גורם גם לגובה דלתות נמוך ולירידת ערך של קומת עליית הגג. הוא העריך את ירידת הערך בגין חוסר ההתאמה בסך של 48,600 שקל.

(צילום: shutterstock)

הוא קבע שיש ירידת ערך גם בקומת המגורים שכן גובה פנים הדירה הוא 251 ס"מ במקום 255 ס"מ. הוא העריך את ירידת הערך הזו ב-17,600 שקל. עוד נקבע שיש בדירה ליקויים נוספים שעלות תיקונם עומדת על 24,745 שקל.

הנתבעות טענו שמקור התקלה בפער בין המידות שנרשמו בתוכנית המכר שעליה הסתמכו התובעים לבין המידות שנרשמו בתוכנית הביצוע, שלפיה בוצעה הבניה על ידי הקבלן. שתי התוכניות הוכנו על ידי אדריכלית ויש להטיל עליה חלק מהאחריות לתקלה. בהתאם, הגישו הנתבעות הודעת צד שלישי נגד האדריכלית.

האדריכלית טענה שאין לחייב אותה בגלל ירידת ערך. לדבריה, עליית גג אינה מיועדת למגורים, שטחה אינו נכלל במכסת אחוזי הבנייה והארנונה עבורה מחושבת כשטח שירות. לכן, לא ניתן לדרוש התאמה לתקנות החלות על חדר. היא הוסיפה שהמומחה לא הצביע על חריגה כלשהי בתוכניות האדריכליות ביחס לתקנות החלות על עליית גג והצהירה שהמידות והגבהים תוכננו בהתאם לדרישות רשויות התכנון.

השופטת תמי לוי יטח קבעה כי יש להטיל את האחריות על אי ההתאמה בגובה של עליית הגג על הנתבעות בלבד ולא על האדריכלית. לדבריה, התחייבות היזמית כלפי התובעים היא שעליית הגג תשמש למגורים ותהיה במידות המפורטות בתוכנית המכר. "הדבר עולה בבירור מהסכם המכר", כתבה השופטת והבהירה כי קביעת המומחה משמעה שהמידות שקיימות בפועל מהוות הפרה של התחייבות זו ומורידות מערך הדירה.

בפסק הדין הודגש כי לא הוכח שמדובר בפגם תכנוני וכי ההוראות לגבי חדר מגורים חלות גם על עליית הגג. "מדובר באי התאמה בין מה שהובטח (עליית גג שתשמש למגורים בגבהים מסוימים) לבין מה שבוצע בפועל", נכתב.

זאת ועוד, לא הוכח שהנתבעות פנו לאדריכלית טרם הכנת התוכניות על ידה ודרשו ממנה באופן מפורש שתתכנן קומת גג למגורים ולא קומת גג בלבד.

נוכח הספק בדבר הפער בין מידות הבנייה בפועל של קומת הגג כפי שבוצעה על ידי הקבלן לבין האמור בתוכניות הביצוע, הטילה השופטת את האחריות על הנתבעות במשותף. עוד נקבע כי עליהן לפצות על ליקויי בנייה נוספים ועוגמת נפש.

השופטת חייבה את היזמית ב-41,788 שקל ואת הקבלן ב-45,075 שקל. הנתבעות חויבו בנוסף בהוצאות בסך 10,404 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.