שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    למרות הקורונה: נועה השלימה את תחרות איש הברזל באסטוניה

    לפני כשנה החליטה נועה מוזס לאתגר את עצמה ולהירשם לתחרות האיירון מן באוסטריה. מהר מאוד מצאה את עצמה בשגרת חיים חדשה של אימונים, תזונה ומשמעת קפדנית, וגם כשברגע האחרון התחרות בוטלה בשל הקורונה, מצאה תחרות אחרת באסטוניה. כיום, כשהאתגר מאחוריה, היא מספרת ל-ynet על ההכנות (שני אימונים ביום), ההגבלות ("בסגר רכבתי בבית על טריינר במשך 6 שעות"), ועל השיעור הגדול שלמדה: "להאמין בעצמך"

    נועה מוזס סוף-סוף יכולה להאט מעט את הקצב. אולי אפילו לנוח. החודשים האחרונים שעברו עליה דרשו ממנה לא מעט. כבר שנים שהיא מממשת את הציפייה ממנה להצטיין, אך בשנה האחרונה עלה סף העומס במאות מונים.

     

    כתבות נוספות:

    המאמנת שהקורונה הפכה לכוכבת יוטיוב עם מיליוני צפיות

    2 אימונים ביום, 6 ימים בשבוע: כך מתאמן זוכה נינג'ה גיל מרנץ

    1,371 מרתונים ב-30 שנה: בגיל 64 בריאן מילס לא מפסיק לרוץ

     

    נוסף לעבודתה כמנהלת הדיגיטל של בית החולים איכילוב בעיצומו של משבר הקורונה, בחודשים האחרונים היא העבירה את מרב זמנה באימוני ריצה, רכיבה או שחייה מפרכים. כאלה שיגרמו למתאמן הממוצע לזוז באי נחת במקומו.

     

    לפני כחודש כל אלו התנקזו לרגע אחד בודד כאשר סיימה בהצלחה את אחד מהאתגרים הקשים בעולם - תחרות איש הברזל, הגביע הקדוש של הטריאתלון אם תרצו. הדרך לא הייתה קלה בלשון המעטה והייתה מלווה בלא מעט הכנות, אימונים קשים, וגם משבר קורונה אחד שאיים להוריד את כל העבודה הקשה לטמיון.

     

    כעת, כשהיא עדיין נרגשת מהחוויה הטרייה שעברה, היא מספרת מה הביא אותה בגיל 31 לסמן לעצמה מטרה זו ולהתמסר בכל מאודה להכנות לאתגר הגדול.

     

    נועה מוזס, איירון מן ()
    בדרך לכבוש את האתגר הגדול מכולם

     

    אימונים בתקופת הסגר

    "השנה האחרונה הייתה מאוד מאתגרת בגלל כל מיני דברים שחוויתי, אז החלטתי שהדרך שלי להתמודד תהיה לעשות שינויים בחיים ולהגשים דברים שרציתי לעשות המון זמן", מספרת מוזס. "עד אז הייתי רק רצה - לא רכבתי ולא שחיתי. אך בסוף יולי 2019 נרשמתי לתחרות באוסטריה".

     

    מאותה נקודת זמן היא לא בזבזה זמן מיותר. האתגר מחייב הכנה יומיומית של חודשים מראש על מנת לעמוד בדרישות הפיזיות הגדולות שהוא דורש. מסיבה זו היא החלה להתאמן בקבוצה תחת תוכנית אימונים תובענית. קל זה ממש לא היה.

     

    "התאמנתי באופן מאוד אינטנסיבי בקבוצת הרכיבה שלי Trihard, בין 15 ל-20 שעות בשבוע, 2 אימונים ביום. וגם אסור לשכוח שהיה צריך לשלב את זה גם עם העבודה והחיים", היא מדגישה.

     

    "בשישי-שבת האימונים היו בין שלוש לארבע שעות. באחד הימים האלה תמיד גם הייתה רכיבה מאוד ארוכה של 160-130 ק"מ. בנוסף, הייתי שוחה בערך 8-7 ק"מ שמתפרשים על שני אימוני שחייה בשבוע, ומשלימה את היום עם עוד אימון חיזוקים, מתיחות, או אפילו עוד אימון ריצה או רכיבה.

     

    "הייתי גם צריכה לתרגל אימוני החלפות של רכיבה ואז ריצה ארוכה. כשאתה עובר מרכיבה לריצה אתה מרגיש כאילו הרגליים הם לא חלק מהגוף שלך, ממש כמו שני גושים סופר קשיחים. והרי בתחרות אתה צריך לרוץ מרתון אחרי רכיבה של 180 ק"מ, חייבים להגיע מוכנים לזה".

     

    ואז הגיעה הקורונה בתחילת חודש מרץ ושיבשה את כל התוכניות, אך מוזס התעקשה לא לוותר על המטרה שהציבה לעצמה. "התחרות נדחתה מיולי 2020 לספטמבר. רוב האנשים בקבוצה ביטלו את ההשתתפות שלהם חוץ ממני ועוד בחורה, רויטל, שהפכה לחברה", היא נזכרת.

     

    "המאמן שלי גל תיכון חיבר בינינו. גם היא, כמוני, החליטה שלא משנה מה - השנה היא תעבור את האתגר. עברנו יחד את כל האימונים. היא גם אישה קרייריסטית אז זה היה כיף לדעת שיש מישהו כמוך שעובר את זה איתך".

     

    נועה מוזס, איירון מן ()
    גם חברויות חדשות נרקמו במהלך האימונים

     

    איך הצלחת להתאמן בזמן הסגר?

    "רכבתי על מכשיר טריינר בבית חמש-שש שעות. אתה לא קם באמצע. לוקח את כל מה שאתה צריך לידך ועושה את זה ברצף".

     

    איך אפשר?

    "בעיקרון התחלתי לעשות כל מיני קורסים אונליין. למדתי ספרדית, דאטה ועוד כל מיני דברים. יש תוכנה שאתה יכול לראות עם מי אתה רוכב ולעקוף אנשים שמאוד מכניסה אותך לעניינים, אז זה גם כיף. וגם הייתי משאירה תמיד את הדלת פתוחה, אז חברים או שכנים היו באים כל אחד בתורו להעביר לי את הזמן (צוחקת)".

     

    וכמובן שאל לשכוח את המשתנה השני והלא פחות חשוב, שמגיע בעסקת חבילה יחד עם האימונים הנוקשים – תפריט תזונה קפדני. "האימונים גרמו לי לאכול מסודר יותר כי לא הייתי מאוד טובה בזה", מודה מוזס. "הייתי אצל תזונאי ספורט שהוא גם פיזיולוג ולמדתי כיצד להתאים את התזונה לאימונים. אם למשל היה לי אימון אינטרוולים מאוד קשה, אז התפריט ביום שלפני היה מורכב מיותר פחמימות ודברים שייתנו לי את הכוח לאימון בבוקר.

     

    "באימוני רכיבה צריך להקפיד כל חצי שעה להכניס מנת אנרגיה לגוף, בין אם זה ג'לים או חטיפים, בשילוב עם כדורי מלח כי אתה מזיע המון וצריך להחזיר את המינרלים והאלקטרוליטים שאיבדת בזיעה. אסור לפספס אותם. מצד שני לפני אימון שחייה עדיף לא להעמיס בפחמימות, אלא דווקא בדברים קצת יותר מזינים.

     

    "מבחינת שתייה, הייתי שותה 4 ליטר ביום מינימום. זה קריטי ממש, בייחוד באימונים בקיץ. בגלל שדחו את התחרות מצאנו את עצמנו ביולי-אוגוסט בשיא ההכנות. 34 מעלות ואתה רוכב 6 שעות בחוץ. אתה מאבד המון נוזלים".

     

    נועה מוזס, איירון מן ()
    אימונים אינטנסיביים ותוכנית תזונה קפדנית

     

    "את שואלת את עצמך - למה אני צריכה את זה"?

    על הדרך היא הספיקה לטעום קצת ממה שמחכה לה כשלקחה חלק בתחרויות שונות. "השתתפתי בטריאתלון ספרינט וטריאתלון אולימפי ובשניהם הגעתי למקום שני", היא אומרת בצניעות. "בסוף ינואר התחריתי באילת בחצי איש ברזל בתנאים מאוד קשים. התחרות נחשבת לאחת מתחרויות איש הברזל הכי קשות בעולם - גם מבחינת מזג האוויר וגם מבחינת תנאי השטח".

     

    לאט-לאט היא כבשה עוד מטרה, ועוד אחת. אך בנוסף להצלחות גם לא מעט קשיים היו מנת חלקה. "זה לעשות המון הקרבות", היא מאשרת, "רוב האימונים הקשים הם בימי שבת מחמש וחצי בבוקר, אז ארוחות שישי זה משהו שצריך להתנהל באופן קצת אחר. גם אי אפשר לצאת עם חברים ולשתות כמה יין שרוצים או לאכול מה שרוצים - הכול צריך להיות מתואם עם תוכנית האימונים.

     

    "יש גם המון קשים מנטליים שאתה פתאום באיזשהו שלב באמצע אימון שואל את עצמך: 'למה אני צריך את זה?, למה עשיתי את זה לעצמי?' באימון אחד אתה עובר את כל סקאלת הרגשות, מהמון מוטיבציה לשביזות, ואתה צריך לחזק את עצמך ולהזכיר לעצמך למה אתה עושה את זה ומה זה נותן לך לחיים".

     

    איך מתמודדים עם כל זה?

    "התמדה והמון כוח רצון. אתה חייב המון משמעת כי זה רק אתה מול עצמך, אז לוותר זה הכי קל. חייבים לתעדף את הדברים. לדעת שזו תקופה ולתת את כל כולך. על אף שיש דברים אישיים שמקשים, צריך להיות בפוקוס כל הזמן, אחרת באמת מאוד קל לצאת מהמסלול - שבוע אחד לא טוב באימונים ואתה יכול לאבד את המטרה.

     

    "יש גם דברים טובים. האימונים בבוקר ממש משנים את כל היום שלך, אתה מרגיש הרבה יותר טוב אחרי. אני גם חושבת שסוג כזו של תחרות מכין אותך טוב יותר לאתגרים בחיים. אתה לומד ליהנות מהשלבים הקטנים שבדרך. זו גם המון עבודה מנטלית למצוא את הכוחות בעצמך".

     

    קצת פחות מחודש לפני התחרות והכל התנהל על מי מנוחות. אלא שאז הקורונה שוב איימה לבטל את כל התוכניות כשנודע למוזס ולשותפתה לאימונים שהתחרות באוסטריה התבטלה. גם כאן היא לא הייתה מוכנה לוותר על הדרך הארוכה שעשתה, ויחד עם שותפתה ועוד שני חברים לאימונים הם החליטו לעבור את התחרות ויהי מה. ואז הגיעה ידיעה משמחת – נמצאה תחרות בטאלין, אסטוניה. התחרות היחידה בעולם שלא התבטלה.

     

    "היינו צריכים לבדוק שיש אישור כניסה כי ישראל היא מדינה אדומה, אז אין דרך להיכנס לאף מקום", מספרת מוזס, " דיברנו עם משרד החוץ ועם משטרת הגבולות. ממש הפכנו עולמות. בסוף ברגע האחרון הודיעו לנו שקיבלנו אישור וטסנו ביום שלמחרת".

     

    נועה מוזס, איירון מן ()
    הפכו לקבוצה מגובשת. נועה וחבריה רויטל נזרי, חיים בוקאי ורוני לייש

     

    לשחות בקור מקפיא, לרוץ בגשם שוטף

    כאשר הגיעו לטאלין הם היו נתונים בחובת בידוד. מסיבה זו התאמנו במסגרת ההגבלות – בחדר המלון ובחדר הכושר של המלון, ויצאו החוצה רק לשם פעילות ספורטיבית. "זה שהגענו לפני מאוד עזר לנו בגלל שהיה מאוד קר והיינו צריכים להתרגל למזג האוויר", מסבירה מוזס. "הייתה לנו אפשרות לשחות באגם של התחרות שהיה קפוא וזה עזר לנו להסתגל לתנאים".

     

    היום הגדול שאליו התכוננה במשך שנה לא איחר להגיע ואיתו כמובן גם החששות המובנים. "בבוקר התחרות הייתי ממש בסטרס, אתה לא יודע מה יהיה ואם תצליח לסיים. בנקודת הפתיחה של התחרות הייתי סופר בלחץ. חברה שלי רויטל חיבקה אותי. התחלנו, נכנסתי למים והאגם היה קפוא. הטמפרטורה הייתה 15.4 מעלות – מעלה אחת פחות והיו מבטלים את השחייה. הרגשתי ממש את הקור בפנים ובכפות הרגליים שהיו חשופות דרך החליפה. בנוסף, כולם עולים עליך ורומסים אחד את השני במים.

     

    "זאת שחייה שלא נגמרת. אמנם היא החלק הכי קצר בתחרות אבל גם הקושי בניווט וגם הקור מקשים. נכנסתי מנטלית לאיזושהי מדיטציית אימון ואמרתי שאני מתרכזת בכל פעם בשלב מסוים. יש מלא מצופים בדרך ובכל פעם המטרה שלי הייתה להגיע למצוף הבא וכך להתקדם, כמו בשיחות הכנה שהיו לי עם המאמן שלי לפני התחרות. אתה אומר לעצמך במהלך השחייה, 'למה אני צריך את זה' אבל ברגע שיצאתי מהמים הרגשתי סיפוק. התלבשתי במלא שכבות, התארגנתי ויצאתי לרכיבה".

     

    נועה מוזס, איירון מן ()
    180 ק"מ של רכיבה. נועה בתחרות האיירון מן

     

     

    אך הקשיים לא נגמרו בשחייה. שעה לתוך הרכיבה והתחיל מבול שליווה את מוזס וחבריה עד סוף התחרות. "זה היה מטורף, לא מספיק כל הקושי אז גם זה", משחזרת מוזס. "הרכיבה הייתה שבע ומשהו שעות עם 850 מטר בערך של טיפוס. אתה רוכב לאט בגלל הרוחות והגשם ואז בעצם אתה מגיע לשטח החלפה. אתה מרגיש שניצחת את העולם אבל יש לך עוד לעשות מרתון שלם.

     

    "בתחילת המרתון אמרתי לעצמי שמבחינתי גם אם אני עושה הכל בהליכה אני מסיימת את זה. זה היה בעצם 4 סיבובים של אותה הקפה והיו 4 עליות מרכזיות בכל סיבוב. ריצה לא פשוטה, לא שטוחה. כשהתחלתי לרוץ הרגשתי שהרגליים שלי ממש קלילות והולך לי טוב. התחלתי את ההקפה עם מבול ושלוליות בדרך, אבל היו מלא מלווים, מוזיקה ואנשים שמעודדים.

     

    "בכל הקפה הייתה לי משימה להכיר אנשים חדשים בדרך והכרתי מלא משתתפים מכל מיני מדינות. כשהגעתי לסיבוב האחרון צעקתי כל הדרך שאני לא מאמינה שעשיתי את זה. זה הדבר הכי מרגש שעשיתי בחיים".

     

    צפו ברגע הסיום המרגש של נועה:

     

     

    איך הייתה ההרגשה בסיום?

    "פשוט אופוריה מטורפת. אתה לא קולט מה עשית ומה עברת. השעון שלי נכבה בתחילת הריצה אז בכלל לא ידעתי כמה זמן עבר. סיימתי אחרי 13 שעות ו-29 דקות. אתה כל הזמן הזה במתח ובשיא העבודה חד ומפוקס, אתה לא יודע כמה זמן אתה על הרגליים. אין דרך להסביר את זה".

     

    יש רגע שאת זוכרת במיוחד מהתחרות?

    "לקראת הקילומטר ה-90 ברכיבה היה לי טוויסט בראש. עד אותו רגע הייתי בטוחה שאני הולכת להפסיק. זה משהו שלא קרה לי. אני לא בנאדם שעוצר הכל, לא משנה מה הקושי, וממש לקראת הקילומטר ה-90 אמרתי לעצמי שדי. כל החברים שלי עקפו אותי, הייתי לבד בגשם וראיתי 5 קילומטר קדימה בחור רוכב עם מעיל צהוב זוהר.

     

    "לפני התחרות הלכתי עם חיים,  אחד מהחברים שלי לקנות בגדים לתחרות והוא הציע שנקנה מעילים טובים כדי שנזהה אחד את השני בדרך. התפללתי שזה הוא וזה נתן לי דרייב לרכוב ממש מהר על מנת להגיע אליו. זה באמת היה הוא ומאותו רגע אמרתי שלא משנה מה - אני מסיימת את הדבר הזה. פתאום הכל זרם לי ופשוט נפתח. כל הקפה הרגשתי יותר חזקה. התחלתי לעודד אנשים שעקפתי בדרך ולתת להם מוטיבציה. אחד מהם מצא אותי בפייסבוק לאחר התחרות והודה לי על שעזרתי לו לסיים את המרוץ. זה היה מאוד מרגש".

     

    מה הלאה?

    "השנה האחרונה גרמה לי להתאהב בטריאתלון ואני מאוד רוצה להמשיך בספורט הזה. אני לא יודעת לגבי איש ברזל מלא אבל בחצאי איש ברזל בטוח אשתתף . אני רוצה גם להשתתף בטריאתלון ספרינט כי אני כל פעם מקום שני. אני גם ממשיכה עם הקבוצה שלי".

     

    טיפ למי שרוצה לעשות גם איש ברזל?

    "אני חושבת שעם רצון גדול, תעוזה, התמדה ונחישות, כל אחד יכול לעשות את זה. גם לי לא היה אומץ להאמין שאני יכולה לפני שיצאתי למסע. חשוב להבין שזו דרך וצריך לחגוג כל הצלחה, גם הכי קטנה. כמו אתגרים גדולים בחיים - אם מצליחים לעשות את זה אין דבר שאי אפשר לעשות בהמשך. זה לא המקצוע שלך ואתה לא מתפרנס מזה. אתה קם כל בוקר ואתה מול עצמך. צריך ללמוד לפרגן לעצמך. זה מקום שלא הייתי בו לפני התחרות וזה משהו מדהים".

     

     

    נועה מוזס, איירון מן ()
    "הכל עניין של כוח רצון"

     


    פורסם לראשונה 13/10/2020 09:22

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המסע של נועה לתחרות האיירון מן
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים