שתף קטע נבחר

מקצוע חדש בחופי תל אביב: מאמן פרטי למטקות

אם אתם עדיין מדשדשים במה שנחשב לספורט הלאומי – אתם לא לבד. יניב חן גילה שהכישרון שלו במשחק החופים החביב עלינו יכול לסייע לאחרים ולהפוך גם לפרנסה, ועכשיו הוא מלמד איך עושים את זה כמו שצריך. "כשאני אומר שאני מאמן מטקות, אנשים מסתכלים עליי מוזר", הוא מודה, "אבל זה תחום מתפתח". אז כמה עולה שיעור פרטי ואיך מגיעים למצב של 50 הקפצות כדור רצופות?

אחרי שהתייאשנו מהניסיון לגנוב את הקרדיט על הפלאפל והחומוס, נשארה עוד המצאה שעדיין מיוחסת לישראלים: המטקות. אומנם אפשר להיקלע למשחקי מטקות גם בחופי איטליה, ברזיל ויוון, אבל נהוג לחשוב שמטקות הוא משחק צברי למהדרין - למרות השמועות שמקור המשחק הוא בכלל בלוב, שם נהגו לשחק את המשחק עם זוג מחבטים וכדור מספוג. כדי להקשות עוד יותר על מאבק ההורות הזה, השם מטקה מגיע מהמילה הערבית דקה שפירושה עלי, על שום הצורה המעוגלת של המחבט.

בין אם המטקות הומצאו בלוב ובין אם בחלל החיצון, הישראלים הפכו את המשחק לספורט הלאומי ולפריט חובה בקיץ, יחד עם ריח של שמן שיזוף ואבטיח. עם זאת, המחסור בהדרכה מסודרת ובשופט עם כרטיסים אדומים, לצד ריבוי של חוקי "בין אדם לחברו" שעברו מאב לבן, גורמים לכך שרבים מוצאים את עצמם נפלטים ממעגל המטקות, נשכבים על החוף ומסתכלים בערגה על השחקנים שמולם - ובדיוק את מבט הכלב העצוב הזה קלט יניב חן.

(צילום: אורי דוידוביץ') (צילום: אורי דוידוביץ')

חן (39), תושב תל אביב, לא תכנן לשחק מטקות כל יום. הוא בכלל למד משחק ועובד בתיאטרון, אבל בימי הלימודים בסמינר הקיבוצים, כשהרגיש צורך לפרוק את מה שעבר עליו בשיעורים, הוא מצא את עצמו בחוף עם מטקה וכדור גומי, משחק לבד מול קיר. לאט-לאט הוא שיפר את יכולותיו, והתחביב הפך לתשוקה אמיתית - ולאחרונה גם למקור פרנסה, אחרי שהתחיל להעביר שיעורים פרטיים והדרכות למטקות. "מילדות אהבתי משחקי כדור. הייתי אלוף פתח תקווה בפינג פונג ולקחתי כמה אליפויות אזוריות בטניס", הוא מספר. "כל שחקן תיאטרון צריך להמציא את עצמו מחדש, זה מקצוע שאין בו תנאים, אני מקבל כיום את אותו שכר כמו שקיבלתי כשחקן מתחיל. אז המצאתי לעצמי מקצוע שאני טוב בו ומקור פרנסה שייתן לי ביטחון. אנשים אומרים לי תודה על מה שאני נותן להם, ולצד זה אני לא מזניח את המשחק, ויוצר סרטוני רשת בנושא מטקות". 

כתבות נוספות למנויי +ynet:

חן מספר שהתגובות שהוא מקבל קצת מופתעות: "כשאני אומר שאני מאמן מטקות, אנשים מסתכלים עליי מוזר. גם אני לא מכיר הרבה מורים למטקות. יש כאלה בחוף ששומעים שיש לי תלמידים שמתאמנים אצלי, אז הם אומרים להם 'אני אשחק איתך בחינם. למה אתה צריך לשלם?'. אני יכול להבין את זה לחלוטין, מטקות זה פנאי אחרי הכול, וכל עוד אני נהנה ומשחק בחול הכול בסדר. מתי זה הופך להיות עניין? כשאני רוצה להשתפר ואני רוצה לדעת מה יכול לשפר את המשחק שלי. אני חושב שזה תחום מתפתח, אפשר לראות את זה לפי מכירות המטקות שעלו מאוד בשנה האחרונה, במיוחד בקורונה, כשלאנשים לא היה לאן לטוס והם באו לחוף להתפרק". 

לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

גלית אזוגי ורועי אבישר הם שניים מתלמידיו של חן, שנוהגים להתאמן באחד המקומות המזוהים ביותר עם המשחק - חוף גורדון בתל אביב. אחרי חימום קצר, חן מתחיל באימון. למסתכלים מהצד זה נראה פשוט ורגיל, אבל לאט-לאט המהירות שבה חן ותלמידיו מתמסרים גדלה, וכך גם המרחק ביניהם. אין ספק שהצפייה בכדור עף מצד לצד היא מהפנטת. 

"אני גרה בסמוך לחוף גורדון, ראיתי איך שיניב מלמד ורציתי גם ללמוד", מספרת אזוגי. "המחשבה האוטומטית היא 'למה מטקות?', אבל אני מרגישה שבימים שבהם אני משחקת, משהו בי משוחרר הרבה יותר. נינוח יותר. חוץ מזה שגם הפעילות היא מגניבה, זה לא עוד איזה כושר מעצבן כזה של שרירים".

אבישר אומנם נפגש עם מטקות כבר בגיל חמש, בזכות אבא שלו, אבל לדבריו חן שינה לו את הטכניקה מהקצה לקצה. "יש חברים שאומרים לי 'מה, אתה גם ככה יודע לשחק', ויש כאלה שאומרים 'מה אתה צריך ללמוד מטקות? מה יש ללמוד?'. גם אני לא חשבתי שיש יותר מדי מה ללמוד עד שהגעתי לשיעור והבנתי שצריך לעבוד על היציבה, צריך לשחק נכון, צריך להבין גם את השותף השני. הענף הזה הוא ממש עולם ומלואו".

חן מספר שמרבית התלמידים שלו הם מעל גיל 50. "הרבה מגיעים אליי בגיל הזה ורוצים שאשפר את הדרך שבה הם שיחקו כל החיים. הם רוצים להשתפר כזוג, כמשפחה או לבד. יש הרבה קליקות, זה הספורט שלהם, הבריאות שלהם". ואיך יודעים מתי שחקן הופך לטוב מספיק? "שחקנים שפחות זזים מהמקום, ושהכדור פחות נופל להם, הם יותר מקצוענים". 

לצד שחקנים שמבקשים להשתפר, מגיעים אל חן גם אנשים שלא החזיקו מטקה בחייהם. "זו חוויה כיפית לאמן שחקנים כאלה. לאחרונה הגיעה אליי אישה בת 45. התחלנו בלהקפיץ כדור. עבדנו צעד-צעד, איך עומדים, איך מעבירים את המשקל. אנחנו מתרגלים המון מול הקיר. בהתחלה מאוד הביך אותה שהיא לא מצליחה, אבל עם הזמן חיזקתי אותה והסברתי לה שזה חלק מהתהליך. היום, אחרי שלושה אימונים, היא כבר מקפיצה את הכדור מעל 50 פעמים, שזה מכובד מאוד למישהי שלא הצליחה להקפיץ שלוש פעמים רצוף". 

זה ספורט או שזה כיף?

"לפי משרד התרבות והספורט זה מוגדר כפעילות פנאי, אבל עבורי ועבור הרבה אנשים אחרים זה ספורט לכל דבר, גם אם זה לא מוגדר ככה. זה כושר אירובי ברמה גבוהה, וגם עובד על כוח מתפרץ". 

על פי בדיקה של חן, אימון מטקות אינטנסיבי שורף 500 קלוריות בשעה, כמו ריצה.

וכמה עולה התענוג?

"אימון עולה בין 120 שקלים לאימון ראשון ל-200 שקלים לאימון פרטי, שמכוון לדברים ספציפיים". 

מבחינתו של חן, מטקות לא נועדו רק להעביר את הזמן על החוף. "מטקות זה משחק של תוקף ומגן. זה כמו מערכת יחסים בין גבר לאישה. אם רגע אתאר את זה באופן מליצי, אני אשמש בתור מגן בשבילך כדי שתמצאי את כל הפורקן שלך ותגיעי לביטוי מקסימלי. אני אעשה הכול בשביל להכין לך כדורים לעוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, עד שתגידי 'די יניב, אני לא יכולה לנשום. הרגת אותי', ואז אני יודע שבאת על סיפוקך ועשיתי את שלי".

איך קובעים מי מנצח?

"מי שמנצח במטקות זה מי שהצליח לתת הכי הרבה מכות מכוונות למקום שהוא אמור לתת אליו. כלומר, אם הייתי רוצה להכשיל אותך בתור תוקף, אז הייתי מכה ממש חזק פעם אחרי פעם למקום שאת אמורה להחזיר ממנו בקלות, ואת המכות האלה את היית מחזירה לי באופן חלש, ואז אם לא הצלחת - ברור שנכשלת. אבל אם זרקתי לך למקום לא לגיטימי, אז אני זה שהכשלתי. אלו בעצם החוקים, וכמובן לא לפגוע באזורים רגישים כמו הפנים והאגן".

יש פציעות?

"אני אישית נפצעתי במהלך משחק בחוף, הייתי מאושפז בגלל זה. קיבלתי כדור מאוד כואב לאשך והייתי צריך לעבור ניתוח. אלו גם סכנות שנמצאות במשחק הזה".

מה יש במטקות לעומת משחקי כדור אחרים?

"זה קודם כל נותן חיוך, נותן סיפוק. אני רואה מה זה עושה לאנשים כשהם מצליחים להכות מכות חזקות. זו התמסרות, קשר שנוצר, וזה רצון לחזור על אותה פעולה שוב ושוב. אני חושב שאם יבדקו את כל השחקנים שמשחקים מטקות, ימצאו שכולם כפייתיים במשהו. אתה רוצה שמשהו יקרה בדיוק בדרך שאתה רוצה שהוא יקרה, ואתה מרגיש את זה בכל הגוף - ואז כשהכדור משתחרר, זו הקלה מאוד גדולה. אני חושב שזה מה שאנשים מוצאים בזה". 

לכם זה אולי כיף, אבל מה עם הרוחצים בחוף?

"אנשים שבאים לחוף ושומעים ומרגישים מטקות מעל לראש לרוב מפתחים רגשות שליליים כלפי זה, אלא אם כן הם בעצמם משחקים מטקות - ואז הם יותר אמפתיים אם עף כדור מעל לראש שלהם או שהוא פגע באישה שלהם, שהיא במקרה בהיריון. כשאני זורק כדור מאוד-מאוד חזק והמגן לא הצליח לעצור את הכדור שלי, יכול להיות שאפגע במישהו. אני חושב שאפשר לסדר את זה קצת יותר, אנחנו צריכים מגרשים. כשיש מגרש מסודר, זה מאפשר לשחק בשקט ולא לבזבז כוח על ריצה אחרי כדורים. בחיפה בנו מגרש לשחקני מטקות. לקחו חצי מגרש כדורגל וגידרו אותו רק עבור שחקני מטקות. אני מקווה שנראה עוד מגרשים כאלו ממש בקרוב". 

חלום נוסף של חן הוא שיתייחסו למטקות כספורט לגיטימי, ואפילו יכניסו אותו לאולימפיאדה. "הייתי רוצה למצוא את הדרך להפוך את זה לספורט תחרותי, שניתן למדוד בו את הביצועים ואת היכולות, לא רק כי בארץ כולם חושבים שהם שחקן מספר אחת".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורי דוידוביץ'
צילום: אורי דוידוביץ'
צילום: אורי דוידוביץ'
מומלצים