שתף קטע נבחר

מסגר פונה ממשק החקלאי והפסיד 800 אלף ש'

מושבניק עודד את בעלה של בתו להקים מסגרייה בנחלה. הוא השקיע במקום כסף רב, עד שפונה ע"י בת אחרת שקיבלה את המשק. תביעתו נדחתה

בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה תביעה שהגיש מסגר נגד גיסתו בדרישה שתשיב לו את השקעותיו במסגרייה שהפעיל במשק שקיבלה מאביה. השופטת עפרה גיא קבעה שמכיוון שהמסגר הפעיל את העסק באישור האב אך ללא היתר ממינהל מקרקעי ישראל – הוא לא זכאי להשבת ההשקעות.

 

ב-2009 קיבלה הנתבעת במתנה מאביה את מלוא הזכויות בנחלה. הזכויות טרם עברו על שמה פורמאלית בשל חריגות בנייה במשק. ב-2017 היא הגישה תביעת פינוי שבמסגרתה עתרה להורות לגיסה לפנות את המשק ולהרוס כל מבנה בלתי חוקי שבנה במקום. בפסק דין שניתן ב-2019 בהסכמת הצדדים נקבע כי הגיס יפנה את המשק ויסיר את המבנים שהוצבו על ידו, אך אלה עדיין לא פונו.

 

בתביעה שהגיש הגיס הוא טען שהקים את המבנים מכוח רשות שימוש בלתי חוזרת שנתן לו אבי גיסתו - רשות שכללה הקמת מבנים המשמשים למסגרייה. הוא סיפר שהאב פנה אליו לפני יותר מ-20 שנה וביקש ממנו לסייע לו לשקם את הנחלה שהייתה עזובה ומוזנחת. האב, שאהב אותו בכל ליבו, הציע לו להקים מסגרייה בנחלה תוך הבטחה שיוכל להשתמש בנחלה ובמבנים שיקים עליה למשך כל חייו.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

התובע סיפר שהשקיע הון (כמעט מיליון שקל לגרסתו) בהקמת המסגרייה על בסיס הבטחת האב כי מוקנות לו ולדורות שאחריו זכות בלתי חוזרת להשתמש במבנים. לדבריו, אילו ידע שגיסתו תסלק אותו היה רוכש שטח באזור תעשייה באשקלון. בנסיבות אלה הוא עתר לקבל פיצוי בגובה השקעותיו.

 

הגיסה השיבה שהתובע עושה שימוש בלתי חוקי בשטח המשק ואף קיבל עונש מאסר בשל כך. לשיטתה, מעולם לא ניתנה לו הזכות לבצע שימוש בלתי חוקי במשק ואין היא צריכה לשאת בכל "נזק" שנגרם לו, לכאורה, בגין פעולותיו הבלתי חוקיות. היא הוסיפה כי היא חשופה לדרישות תשלום וקנסות מצד רשות מקרקעי ישראל בגין שימוש חורג בסך של מאות אלפי שקלים בגלל הפעילות הבלתי חוקית של התובע.

 

בשלבים מקדמיים של המשפט הסכים התובע להתפנות מהמשק תוך הותרת שאלת הפיצוי להכרעה. מומחה שמונה בתיק מטעם בית המשפט העריך את שווי השקעות התובע בסכום של 785 אלף שקל.

 

השופטת עפרה גיא קבעה שהאב, שאהב מאור את התובע, ביקש להעניק לו, ללא תמורה, זכות החזקה ושימוש בלעדית ובלתי חוזרת במסגרייה ובמבנים הנוספים שהקים התובע במשק לצורך הפעלתה. עוד היא קבעה שהאב ידע על הפעילות הבלתי חוקית שנעשתה במשק ואף עודד אותה.

 

בפסק הדין הובהר כי זכות רישיון בלתי חוזרת גוברת על צדדים שלישיים ולכן הזכות שהוענקה לתובע מאת האב ממשיכה להתקיים ומחייבת גם את הנתבעת. ואולם, האב מנוע היה להעניק לתובע רישיון לביצוע פעולות חורגות במשק מבלי שקיבל את הסכמת רשות מקרקעי ישראל מראש ובכתב. בנסיבות אלה לא השתכללה זכות בר-הרשות-המשנה לתובע.

 

השופטת דחתה את התובע וקבעה שהוא לא זכאי לקבל פיצוי כספי בגין השקעותיו במשק בנסיבות בהן הדבר נעשה ללא היתר בנייה ובניגוד לחוק. "פסיקת פיצוי במקרה זה נוגדת את תחושת הצדק", כתבה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים