טיולים לגיל הזהב

א' היא אישה נמרצת וחייכנית, רק בת 74, וחובבת גדולה של נסיעות. היא נוסעת פעמיים או שלוש בשנה. משתדלת לא לחזור לאותו מקום פעמיים ומחפשת פתרונות שיאפשרו לה להגיע למקומות מעניינים בנוחות מקסימלית ובמחירים הגיוניים. היא לא אוהבת לנסוע לבד, אבל זו לא בעיה. היא חברה בקבוצה לא רשמית ולא מאורגנת מדי של קשישות נמרצות, שמדלגות על פני כדור הארץ. על פי עדותה הן עובדות בעקביות על חיסול חשבונות המטבע הזר שבעליהן, עליהם השלום, הניחו להן.

שינויים בהרגלי הצריכה

55 הוא מספר הקסם. עד אז הכול אמור להסתדר. הילדים גדלו, עזבו את הבית והסתדרו בחיים. השאיפות הגדולות של הקריירה בדרך כלל כבר מאחוריכם. המצב הכלכלי יציב וההרגשה היא שהגיע הזמן לבזבז קצת גם על עצמנו. מצב הבריאות עדיין טוב, אפשר עוד ללכת, אפשר לנהוג, יש כוח לסחוב מזוודות לא כבדות במיוחד. השורה התחתונה היא שאם לא עכשיו אז מתי. כל השיקולים האלה מביאים לכך שתעשיית התיירות בכל העולם נערכת עכשיו לזינוק הגדול של תיירות המבוגרים. החלוקה המקובלת היא לשתי קבוצות – בין הגילים 55 ל-65 נוסעים עצמאיים מאוד, נמרצים, מוכנים לבזבז לא מעט כסף ומכירים את הטכנולוגיה המודרנית. בין הגילים 65 ל-75 או יותר הקהל קצת שונה. בדרך כלל בגילים האלה זקוקים לקצת יותר עזרה, הקצב קצת יותר איטי, הנטייה היא לעיתים קרובות לנסוע בקבוצות מאורגנות והיעדים יותר קונבנציונליים.

מחקרים שנעשו לאחרונה בארצות הברית מעידים על שינויים גדולים שצפויים בתיירות למבוגרים כבר בשנים הקרובות. המספרים שמפרסמים עורכי המחקרים במגזינים האמריקניים מדהימים: שליש מן הנוסעים לטיולים בארצות הברית ומחוצה לה הם בני 55 ויותר. בני דור ה"בייבי בומרס", שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה, נכנסים השנה לקבוצת הגיל הזו והתעשייה כולה נערכת לקראתם. ההנחה הרווחת היא שהבייבי בומרס ישנו כליל את אורח התיירות של המבוגרים. 58.8 מיליון אנשים שגילם מעל 55 חיים היום בארצות הברית. ההנחה היא שהשוק לתיירים מבוגרים יגדל ב-28 אחוזים במהלך העשור הקרוב. רק לשם השוואה: ההנחה היא שהשוק לתיירים בגיל 35-54 יגדל רק בשני אחוזים במהלך העשור הקרוב וששוק התיירות לגילאי 18 עד 34 יגדל בשמונה אחוזים בלבד.

סבא'לה בוא ללונה פארק

חברות התיירות הגדולות נערכות בהתאם. דיסני, למשל, יצאו במבצע שיווק רחב היקף שפונה לקהל הסבים והסבתות. דיסני מציעה להם לקחת את הנכדים לשיט תענוגות, או לביקור בן כמה ימים באחד מפארקי השעשועים במחירי מבצע. אנשי דיסני מבהירים שנתונים שאספו בשנה האחרונה מצביעים על מספר גדל והולך של סבים וסבתות שיוצאים לטיולים בני כמה ימים עם הנכדים. זה שוק עתיר בכסף ולא אנשי דיסני יחמיצו הזדמנות כזו כשהם רואים אותה מול העיניים. לינדה וורן, סגן נשיא בדיסניוורלד אומרת: "הסבים של היום חסונים וחזקים יותר מכפי שהיה בעבר. הם מוכנים לעשות ולחוות עם הנכדים דברים שפעם לא חלמו עליהם אפילו".

רשת המלונות האמריקאית לואס הוציאה בקיץ שעבר תוכנית לתיירות מבוגרים. הם הוזמנו לשכור חדרים צמודים לנכדיהם במחירים מוזלים, קיבלו מצלמה חד פעמית, אלבום תמונות וכרטיס טלפון וכולם היו מאוד מאושרים.

המצב בישראל אינו שונה בהרבה, אם כי הרושם הוא שהרבה יותר תשומת לב מופנית עדיין לבני הקבוצה המבוגרת יותר, זו של בני 65 ויותר, ופחות מאמץ ותשומת לב מושקעים בבני הקבוצה הצעירה יותר של המבוגרים, אלה בני ה-55. יוסי בן עמי, מנהל מחלקת טיולים מיוחדים "כוכב הזהב" בחברת אופיר טורס מבהיר שהקהל אליו הוא פונה הוא זה של הנוסעים המבוגרים, אלה שכבר ראו כמה מקומות בעולם ושמצבם הכלכלי טוב. למבוגרים, הוא מסביר, יש הרבה זמן פנוי, והם מעדיפים לנסוע בזמני הביניים, כלומר לא בזמן חגים וחופשות של בתי הספר. דווקא מהבחינה הזו הם מאובחנים כקהל טוב ומעניין. כזה שאפשר לפנות אליו דווקא כאשר אין לחץ גדול של תיירות יוצאת.

לגבי השירותים המיוחדים שמעניקים לנוסעים מבוגרים בטיולים מאורגנים מבהיר בן עמי: "יש מאמץ להתאים טיסות יום, שהן קלות ונוחות יותר. הקבוצות קטנות יותר, לרוב הטיולים מצטרפת אחות רפואית ולחלק מן הטיולים מצטרף רופא. נעשה מאמץ לתכנן מסלולים שאינם מחייבים נסיעות ומאמץ ארוך וממושך בכל יום. בחלק מן הטיולים יש אפילו מנוחות צהריים. ברבים מן המסלולים נעשה מאמץ לאפשר בכל מקום שני לילות לינה רצופים. זה חוסך מעבר בתי מלון וסחיבת מזוודות".

בארץ עדיין לא הבינו עם מי יש להם עסק

כאשר מתבוננים במסלולי הטיולים שהחברות השונות מציעות לקהל המבוגר קשה קצת להבחין בהבדלים בינם לבין אלה שמוצעים לנוסעים צעירים יותר. "טיולי גיל עוז", מקבוצת סנורמה, מציעה מגוון גדול של מסלולים לגיל המבוגר. אפשר להגיע איתם לספרד ופורטוגל, איטליה, צרפת, מרוקו, רוסיה, מקסיקו, ארצות הברית וקנדה. מסלולים נוספים מוצעים לאנגליה, וויילס וסקוטלנד, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה סקנדינביה וכן טיולי נופש ומרפא לצ'כיה ולאוסטריה.

הטיולים הם בשיתוף עמותת "גיל עוז" לקשיש מבית שאן. העמותה הזו, שהוקמה ביוזמת המועצה האזורית של עמק בית שאן כגוף הדואג לרווחת הקשישים באזור, פועלת היום גם בשיתוף עם חברת נתור, כדי לארגן טיולים למה שהם מכנים "גיל הזהב". יעדי הטיול של נתור כוללים מלבד היעדים המקובלים באירופה גם יעדים שפעם נהוג היה לכנות אותם "אקזוטיים" כמו סין, תאילנד והונג קונג. אנשי נתור סבורים שרמת השירותים בארצות האלה גבוהה וזולה היום מספיק כדי לאפשר מלונות ברמה טובה מאוד ונסיעות וטיסות נוחות בין האזורים השונים.

עיון בהצעות השונות לטיולים לקהל המבוגר מוכיח שלמרות הרצון הטוב עדיין לא פענחו בארץ את הפוטנציאל הטמון בקבוצה הגדולה הזו ועדיין לא יודעים איך בדיוק כדאי לפתות אותה. השגחה רפואית חשובה אמנם למטיילים מבוגרים או להיפוכונדרים (לא משנה בני איזה גיל). העניין הוא שעצם הצעתה של ההשגחה הרפואית והפנייה לקהל שזקוק לה מעידים טוב מכל שתעשיית התיירות בארץ לא כל כך מבינה עם מי יש לה עסק.

קשישות בנות 60-70 ביקרו כבר בשנים האחרונות בכמה מקומות שלא היו מביישים את טיולי המשתחררים מסיירת גולני.

אם עוקבים אחר חברותיה של א' מגלים קבוצה שלמה של קשישות בשנות ה-70, שנוסעות בכל שנה ליעד הרפתקני אחר. יש להן כסף וזמן פנויים ללא הגבלה. הן לא מעוניינות בטיפולים רפואיים. הן רוצות שישעשעו אותן.

א' (בת 74) סיפרה לי לפני זמן מה בהתלהבות על הטיול שערכה באינדונזיה. היא דיברה על טקס שריפת הגופות בבאלי כעל חוויה מסעירה, אבל בדיוק באותה התלהבות סיפרה על קניות שערכו, היא וחברותיה, בשוק בבנגקוק, על מועדון הריקודים בפוקט ועוד ועוד. הדאגה היחידה שהביעה בפני היתה: "אנחנו, הבנות, עוד לא יודעות לאן ניסע בשנה הבאה. יש לך אולי איזה רעיון מדליק?" כאשר גירדתי בראשי וניסיתי להמליץ באיפוק ובכובד ראש על דרום ספרד אמרה א': "תהיה רציני, אנחנו מחפשות משהו גזעי באמת. ההתלבטות שלנו היא בין אלסקה לאיסלנד. מה נראה לך?"